"ערב אחד בשנת 1968 החלטתי לצאת למועדון תל אביבי נודע בשם 'הסוס הלבן'. הייתי בחור צעיר ואהבתי לרקוד לצלילי להיטים של שנות השישים. זה היה שנה אחרי אסון שפקד את המשפחה שלנו: אחי הקטן שמעון טבע בבריכה בכפר הירוק. הוא היה רק בן 13. זיכרונו ליווה אותי בכל רגע ורגע.

>> לעוד סיפורים מרגשים, לחצו כאן

"אותו ערב רציתי קצת להתאוורר. המועדון היה מואר, הייתה מוזיקה מדליקה, ומזווית העין גיליתי בחורה חמודה, מעט צעירה ממני. היא מצאה חן בעיניי והתחלנו לדבר. כשראינו שהכימיה הדדית, קבענו להיפגש באמצע השבוע לסרט, הצגה שנייה, בקולנוע ארמון דוד. זה היה קולנוע מפורסם בפינת הרחובות דיזנגוף וארלוזורוב, במקום שהיום עומד הבניין של פרג'.

"בערב שקבענו הגעתי לקולנוע הרבה יותר מוקדם, וכדי להעביר את הזמן שנותר לי לחכות החלטתי לטייל קצת ברחוב דיזנגוף. הלכתי לאורך הרחוב וחזרתי. כשהגעתי כבר די קרוב לקולנוע, אולי 300 מטר ממנו, שמעתי פתאום זעקות. אישה צעירה עמדה ליד המכונית שלה וצרחה: 'תצילו את הילדה שלי, היא לא נושמת'.

"שאלתי אותה איפה הילדה, והיא הצביעה על מכונית 'חיפושית' שעמדה ברחוב. פתחתי את הדלת וראיתי תינוקת קטנה, בת חודשים ספורים, כולה כחולה. שאלתי את האם מה קרה לה, אבל היא המשיכה לצעוק שהילדה לא נושמת.

"אמרתי לה שקודם כל צריך להגיע לבית החולים 'הדסה' ששכן אז ברחוב בלפור, לא הרחק משוק הכרמל. תוך כדי כך התכופפתי לכיוון האוטו, ואז מישהו מבחוץ דחף אותי פנימה והאישה מיד התיישבה לידי. אמרתי לה שאני מחכה למישהי ושאני לא יכול לנסוע איתה, אבל הייתי כבר בתוך הרכב.

"נסענו לכיוון 'הדסה' וכל הדרך האם הצעירה צפרה והפעילה אורות גבוהים. בינתיים ניסיתי להנשים את הילדה כמו שראיתי בסרטים שהיו מקרינים אז בעיר הנוער בגני התערוכה. בכל קיץ בחופש הגדול היינו הולכים לעיר הנוער ועוברים בין הביתנים שהיו שם. מדי פעם היו מקרינים סרטים על החייאות ואיך לבצע הנשמה מלאכותית. אהבתי לצפות בהם, אבל אף פעם לא חשבתי שיגיע היום ואצטרך להשתמש במדע הזה.

"הילדה לא הגיבה לשום דבר, אבל היה לה דופק. התחלתי להנשים אותה, אבל היא עדיין לא הגיבה. נתתי לה לחיצה מתחת לסרעפת, סגרתי לה את האף ונשפתי לתוך פיה כמו שזכרתי. באותם רגעים קריטיים, אחי שמעון הופיע במחשבותיי. אמרתי לעצמי: 'הלוואי שהנשמה הקטנה הזו תחיה בשביל אחי שמעון, שנפטר כי לא היה אף אחד בסביבה שיציל אותו. אולי היא הגלגול שלו, מי יודע. אולי הנשמה שלו עוברת עכשיו דרכה וחוזרת אלינו'.

"ניסיתי להכניס אצבע לפה שלה כדי שלא תבלע את הלשון ותיחנק, ובאמת התינוקת התחילה לנשום נשימות קצרות ואחרי בכתה. אחר כך השכבתי אותה על הצד עם הפנים לספסל, כדי שאם היא תקיא היא לא תיחנק. הכול ראיתי באותם סרטים בגני התערוכה.

"תוך כדי כך נכנסנו לרחוב של בית החולים, צפצפנו ללא רחמים בשער עד שפתחו לנו, ואז לקחתי את הילדה על הידיים והתחלתי לרוץ איתה כמו משוגע. אמרו לנו לעלות קומה למעלה, ואני ממש דהרתי, לא הייתי מוכן לוותר עליה. הגענו, ומצאנו רופא שמיד שם לה מסכת חמצן והתחיל לטפל בה. באותו שלב אמרו לנו לחכות בחוץ, ולי לא היה לב לעזוב את האם לבד. חיכינו בערך חצי שעה עד שהרופא יצא ואמר שהילדה בסדר.

"האם, מאושרת ואסירת תודה, ביקשה ממני את הכתובת שלי וסיפרה לי שהיא גרה בדימונה. נתתי לה את הפרטים ונפרדתי ממנה לשלום. רק אז נזכרתי שקבעתי עם בחורה ושהייתי אמור ללכת לסרט. רצתי מהר לכיוון הקולנוע, אבל כשהגעתי היה מאוחר מדי. הסרט כבר התחיל והבחורה לא חיכתה.

"לא היה לי מספר הטלפון שלה, ולכן הלכתי שוב למועדון במוצאי שבת. כשראיתי אותה, היא אמרה שהיא לא רוצה לדבר איתי. ביקשתי שתבין אותי, אמרתי שיש לי סיפור מדהים, בלתי ייאמן, אבל היא לא רצתה לשמוע וכך נפרדנו".

השורה התחתונה:

"קודם כל, אם הבחורה ההיא קוראת את המדור, אני רוצה שהיא תדע שלא שיקרתי לה. הכול אמת. דבר שני, אני רוצה מאוד לדעת אם התינוקת הזו, שהיום היא בטח אישה בת 46 או 47, בריאה ושלמה. מאמא שלה לא שמעתי דבר. אולי היא איבדה את הפתק? אולי שכחה אותי?

"אני לא מחפש תודה, אני רק רוצה לדעת מה קרה. עד היום, כשאני אומר קדיש על קברו של אחי הקטן שמעון, אני נזכר בילדה הקטנה שהוא עזר לי להציל. אם יש מישהו בדימונה שמזהה את הסיפור שלי, הוא מוזמן ליצור איתי קשר, זה ישמח אותי מאוד. הפרטים שלי שמורים במערכת".

________________________________________________________________________________________________________________________________________

ומה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: farkash33@gmail.com

________________________________________________________________________________________________________________________________________

לכל אדם ש סיפור: