אין שום דבר במראה השברירי של פנינה רייפמן ("אני בת 22 וחצי לנצח"), שמסגיר שמץ מסיפור חייה הדרמטי. מי שהייתה ילדת פלא ישראלית, התחתנה בכפייה בגיל 15 עם גבר מטהרן וילדה בגיל 16 וחצי את בנה הראשון, היא היום יועצת עסקית מצליחה, בוגרת בית הספר הבינלאומי לאימון ICF, מנחה מבוקשת בארץ ובחו"ל - והכל בענייני זוגיות ואהבה.

>> בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

לפני ארבע שנים חזרה מארה"ב במטרה אחת: לחתן את כו־לם בשיטת ה"זום דייט" שפיתחה בעצמה. בכל מה שקשור ללב וליחסים היא הראשונה שיודעת עד כמה הדרך לפעמים אינה פשוטה.

היא גדלה ברמת גן, הבת האמצעית מבין שלושה. "קיבלתי חינוך אירופאי קפדני, ולא העזתי מעולם להמרות את פי המבוגרים. סבתא, אמו של אבי, גרה איתנו בבית, והיא בעצם הייתה דמות האם בחיי. היא נפטרה כשהייתי בת עשר ואז חוויתי בפעם הראשונה חוויה של יתמות".

ההורים התפרנסו משתי חנויות אלקטרוניקה שהיו בבעלותם ועבדו קשה. כשפנינה הייתה בת 13, נסעה אמה עם אחותה הגדולה ובעלה לטיול של כמה חודשים מסביב לעולם והיא נשארה עם האב והאח הצעיר.

"כשאמא חזרה, העניינים רק הידרדרו. באמריקה נכנס לה החיידק של השואו־ביז, הזוהר ההוליוודי כבש אותה, והייתה לה פנטזיה שאהיה זמרת. באמת אהבתי לשיר והייתי במקהלה של בית הספר, אבל לא יותר מזה. אלא שאמא התעקשה והתדפקה על כל הדלתות, שכרה לי מורה לפיתוח קול, לקחה לי שיעורים בבית ספר למשחק, ולבסוף נבחרתי לסולנית להקת פולקלור בשם 'עלומים' ואפילו הופעתי בגיל 14 על שער 'לאשה'".

היום, בעידן של "כוכב נולד", זה נשמע כמו חלומו של כל ילד.

"לא אז. מגיל 12 אמא בנתה לי דימוי זוהר. היא צבעה לי את השיער לבלונד פלטינה, שמה לי ריסים מלאכותיים, מרחה לי מייק־אפ על החצ'קונים. כל הזמן הייתי מתוקתקת כמו איזו נסיכה הוליוודית. שמרו עליי כמו בקופסה. כל יום בגדים אחרים, לא יצאתי עם חברות, לא היה לי חבר, רק להופעות נתנו לי לצאת וגם זה תחת פיקוח. אפשר לומר ששילמתי בילדות שלי על הפנטזיות של אמא".

אמא החליטה שאני מתחתנת

בגיל 15 סיימה סופית את לימודיה. באותה תקופה יצאה למסע הופעות ארוך באירופה. המסע היה אמור להסתיים ביפן, אבל היא לא השלימה אותו. אחרי חודש הגיעה עם הלהקה לטהרן כדי להופיע בפני הקהילה היהודית שם.

"הייתי בת 15 ונראיתי בת 22. אף אחד לא ידע את הגיל האמיתי שלי, זה היה סוד. התחלתי לקבל הזמנות לבוא לארוחות ליל שבת בקהילה והכירו לי כל מיני בחורים, ואני כמובן לא הבנתי שהם רוצים לשדך לי מישהו מביניהם. בחור אחד, מבוגר ממני בעשר שנים, ראה אותי בהופעה והתחיל לחזר אחריי במסירות. לכל מקום שנסענו, הוא נסע אחרינו. בשלב מסוים הוא פנה אליי בעברית עילגת וסיפר לי שלהוריו יש עסק גדול, בית קולנוע, ושהם אמידים מאוד.

"לא ידעתי איך להיפטר ממנו, אז אמרתי לו שאם הוא רוצה להזמין אותי הוא צריך להזמין את כל הלהקה כי אני לא הולכת לבד. וכך בילינו כולנו בצורה מטורפת. הוא לקח אותנו לטיולים, למסעדות יוקרתיות, אכלתי אוכל טוב, טעמתי מאכלים חדשים, אבל בכל זאת הייתי קצת מפוחדת, רציתי לחזור הביתה. הלהקה אפשרה לי לעזוב לפני מסע ההופעות ביפן, ולפני שנפרדנו בטהרן, הבחור ביקש לחזור איתי לישראל. אמרתי לו שלא יעז, כי אבא שלי יעיף אותו מכל המדרגות, ושכחתי ממנו".

ומה קרה?

"הוא לא ויתר. יום אחד, בחמש לפנות בוקר, כשכולנו עדיין ישנים, שמענו דפיקות בדלת. אמא פתחה, והוא עמד מולה, מטר שמונים וחמש, גבר מרשים בחליפה ועניבה. היא לא ידעה את נפשה מרוב התרגשות".

שמחת?

"לא רק שלא שמחתי, לא רציתי לצאת בכלל מהמיטה או מהחדר. שמעתי את אמא שלי מתמוגגת ממנו וריחות הקפה והבורקס שהגישה לו עלו באפי. אחרי שעתיים יצאתי החוצה בלי טיפת איפור ובשיער לא מסורק, אבל הוא מאוד שמח לראות אותי. באותו יום נרקמה עסקה בינו בין אמא שלי".

עסקה?

"אמא שלי והוא החליטו שאני מתחתנת איתו. הם קבעו שהוא יישאר בארץ במשך שבועיים, ייצא איתי לדייטים ואז נתארס".

אם לא רצית אותו, למה הסכמת לזה?

"אמא אמרה שהוא בחור טוב ושאני צריכה לקפוץ על ההזדמנות כי יש לו משפחה טובה ובעיקר עשירה מאוד. כשעיקמתי את האף, היא מיד אמרה שהיא חולה ושמוקדם או מאוחר אצטרך להתחתן, כי היא לא תהיה פה לנצח. ובלי עין הרע, היא חיה יפה מאוד עד היום. הייתי בת 15, לגמרי בשליטת הוריי, כל מילה שלהם הייתה קדושה, אבא היה אלוהים, והרגשתי שאין לי ברירה".

היו לי מחשבות אובדניות

היא הייתה רק בת 15 וברבנות לא אישרו את נישואיה, ולכן קנה החתן המיועד כרטיסי טיסה להורים ולה ולקח אותם למסע חתונות אזרחיות בקפריסין, בטורקיה ובאיראן.

למה שלוש חתונות?

"אני לא יודעת עד היום. כנראה שהם רצו להיות בטוחים לגמרי בנישואים האלה. בכל מקום שאליו הגענו הם היו משחדים עדים מקומיים, וכשהייתי בוכה לאמא היא הייתה בוכה חזק יותר ואומרת שהיא הולכת למות. כשהגענו לטהרן, הושאנו על ידי רב בחופה וקידושין, ושם פגשתי בפעם הראשונה את המשפחה של בעלי".

חיי הנישואים בטהרן היו קשים מהרגע הראשון. "הייתי בודדה מאוד וסבלתי מדיכאון. התחלתי לכתוב המון לעצמי, כתבתי שירים ופואמות וכל מה שהיה כבד על לבי. היו לי מחשבות אובדניות, והפנטזיה הכי גדולה שלי הייתה שאני מתה. קודם הייתי בשליטתם של הוריי, ועכשיו הייתי בשליטתו של בעלי בארץ זרה. הקשר עם הבית נשמר דרך מכתבים פה ושם".

חודשיים אחרי כן, בגיל 15 וחצי, נכנסה להיריון. "ידעתי שאני לא רוצה ללדת בטהרן, ובאנו ארצה. שכרנו דירה ברמת גן וכאן נולד הילד הראשון. זו הייתה חוויית האושר הראשונה שלי. שוב לא הייתי לבד, היה לי צעצוע, תינוק מדהים שיכולתי לטפל בו ולשחק איתו כמו בבובה". בארץ נולדו לה עוד שני ילדים.

מערכת היחסים שלכם לא השתפרה פה בארץ?

"חיי הנישואים שלי היו איומים ומאיימים גם שם וגם כאן. עשרים שנה זה נמשך כך".

חיים חדשים באמריקה

בסוף שנות השבעים היגרה המשפחה ללוס אנג'לס. פנינה מצאה את עצמה לכודה במעגל הישרדות חדש של התאקלמות, שפה חדשה, עזרה לילדים, ובמקביל, תחת הדיקטטורה המוכרת של חיי נישואיה.

המפנה הגדול הגיע סוף סוף כשבעלה עזב את הבית, מרצונו.

"לילה אחד הוא התחיל לריב איתי. אמר שנמאס לו ושהוא עוזב, ותוך דקה ארז את עצמו ועזב. רק אחרי כן נודע לי שהוא התאהב בדוגמנית בגיל של הבת שלו. באותו ערב בכיתי, אבל למחרת התעוררתי קלה, חופשייה, הרגשתי שיש אלוהים בשמים ושהוא סוף סוף שמע את תפילתי".

אחרי חודש ביקש בעלה לחזור אליה, אבל היא סירבה. לקח לה שנתיים של מלחמות קשות בבתי משפט, עד לגירושים, "ואחרי זמן מה הכרתי גבר נהדר שעשה לי תיקון ולימד אותי מה זה רוך ואהבה. שש שנים הייתי איתו, אבל בגלל צלקות העבר לא רציתי להתחתן איתו ונפרדנו". היום היא בזוגיות חדשה וטובה.

חיים החדשים זימנו הזדמנויות חדשות ורייפמן הקימה מספר עסקים: רשת ארצית שסיפקה אבזרים ובדי תחרה למעצבי אופנה, חברה שהפיצה מוצרי רפואה אלטרנטיבית וכן תוכנית דיאטה שפיתחה. בעקבות ההצלחה הכלכלית החלו בעלי עסקים מקומיים לפנות אליה כדי לקבל יעוץ ולחקות את המודל העסקי שבנתה. בהמשך היא הפכה זאת למקצוע וייעצה לחברות גדולות כמו קפה בי־בי־סי בבוורלי הילס ומלונות יוקרה במיאמי.

כשבתה עברה לגור בטקסס, נסעה בעקבותיה, ושם החלה בתהליך של חזרה בתשובה. "כבר אחרי הגירושים ידעתי שיש תבלין שחסר בחיי. בעקבות ביקור בבית כנסת התאהבתי ביהדות. החלטתי לשמור שבת ולאכול כשר. עם עניין הבגדים היה לי קשה, אבל לבסוף החלפתי את הגופיות הקצרות בשרוולים ארוכים".

המודל העסקי שבנתה בארה"ב הוביל אותה לפיתוח מודל חדש למציאת בני זוג, אותו היא מכנה "שיטת הזום דייט". מדובר בשיטה מהירה שמבוססת על שינוי תפיסות וקיבוע של המחשבה בנוגע לזוגיות. "שמתי לב שיש בארץ מגיפת רווקות ורציתי לעשות שינוי".

מהי בדיוק השיטה שלך?

"הזום דייט מבוססת על מחקרים ועבודה בתחום האינטליגנציה הרגשית, ועל הניסיון הארוך שלי בתחום האימון. אני מאמינה שלא צריך להתפלש בטראומות העבר אלא ליצור באופן הכי מהיר הרגלים חדשים, שיוכלו לסייע לנו בזיהוי בן זוג מתאים. לא פעם את נפגשת עם מישהו שמתאים לך אבל לא יודעת את זה עד שאת לא מזהה את החסם שמונע ממך להתקדם".

אז את נשארת בארץ?

"כן. התחלתי להעביר סדנאות זוגיות ולזווג זיווגים, והבנתי שזו השליחות שלי, אז אני נשארת פור גוד".