אני לא יודעת מה איתכם, אבל אותי ליצנים תמיד הפחידו. הדרך היחידה לגרום להם לא להפחיד אותי היא להעמיד אותם ליד יצורים מפחידים יותר. להלן, רופאים.
זה בדיוק מה ש"רופאי החלום" עושים, אם להציג את זה בצורה ליצנית במיוחד: למעשה, הם חבורה של אנשים מאוד רציניים העוטים על עצמם כפתורי אף אדומים ופאות צבעוניות כדי לעשות מעשה קודש אמיתי – להפוך את החוויה של האשפוז בבתי החולים בארץ לפחות כואבת. עכשיו, לאחר שבעשור האחרון הצליחו לבסס את עצמם כשותפים קבועים לצוות הרפואה - הם מבקשים להפוך את הליצנות לעיסוק מוכר בישראל, מקצוע טיפולי לכל דבר.
"ישראל מובילה בתחום הליצנים הרפואיים", אומר דניאל שריקי, שמנהל את פרויקט "רופאי חלום" בישראל. "בשנים האחרונות נערכו המון מחקרים בנושא, שמוכיחים שהליצנים תורמים רבות לתהליכי הטיפול וההחלמה של החולים באופן שהופך אותם להכרחיים בבתי החולים".
יש ליצנים שמתמחים בילדים. יש כאלה שעובדים עם פגים. יש אפילו ליצנית אחת שהתמחתה בעזרה לילדים שעברו התעללות מינית. "ילד שעבר התעללות מינית מגיע לבית החולים ושם עורכים עליו בדיקות נוספות, כדי להעביר את הראיות למשטרה", מספר שריקי. "בשביל הילד, זה כאילו לעבור את הטראומה מחדש. זה נורא. אבל הליצנית יודעת איך להסיח את דעתו, איך להצחיק אותו ולהפוך את הטיפול למשהו שאינו סבל, 'מסלול עוקף טראומה'... עד שפעמים רבות כשמסתיימת הבדיקה הילד בכלל לא רוצה ללכת הביתה".
לא רק רובין וויליאמס
כולכם בוודאי מכירים את הנושא מסרטים כמו "פאץ' אדאמס" בכיכובו של רובין וויליאמס (אם לא הזלתם דמעה, לכו מפה), שלאחריו הרבה צעירים מצאו את דרכם אל אקוודור או קולומביה כדי לעזור לולהקים שם שושלות חדשות של ליצנים בחלוקי רופא ומזרקי פלסטיק. בישראל, התנועה התפתחה באופן מעורר השראה: לפני חמש שנים נפתח המסלול האקדמי הראשון לליצנות רפואית באוניברסיטת חיפה ובעשרות מרכזים רפואיים ברחבי הארץ הליצנים החלו לקחת חלק בלתי נפרד בפרוצדורות הרפואיות עצמן. מפה לשם, צצו להן איגודי ליצנים דוגמת ארגון "שמחה בלב" שמכשיר ליצנים לעבודה בבתי החולים, או קבוצת "רופאי חלום", שמנסה להפוך את הליצנות למקצוע מוכר ומשולם על פי חוק. "יש ילדים שמגיעים לאשפוז של שלושה, ארבעה ימים", מסביר שריקי. "ויש ילדים שבאים לחודשים. ומי הם פוגשים, חוץ – במירכאות – מהאנשים 'הרעים' לתפיסתם - האחים, האחיות והרופאים? פתאום מגיע ליצן כזה שעושה איתם קואליציה נגד הרופאים והוא זה שנמצא איתם שם כל הזמן. שיתוף הפעולה שלו הוא שיתוף פעולה אחר, של חבר ושותף. יחד עם זאת, הוא חלק מהצוות הרפואי. הוא פועל כדי לגייס את שיתוף הפעולה של הילד ולהפוך את החוויה ליותר חיובית ופחות טראומתית".
אחד המחקרים שהתפרסמו השנה בנושא חשפו כי הליצנים הרפואיים עוזרים גם לטיפולי פוריות. חוקרים מהמרכז הרפואי "אסף הרופא" בשיתוף מכון המחקר הלאומי גרטנר ואוניברסיטת תל אביב מצאו כי חשיפה של נשים לליצן רפואי במהלך הטיפול מעלה את סיכויי ההצלחה של הטיפול ב-80 אחוזים. ד"ר וויליאם פריי, הידוע בכינויו "רופא ההומור", הקדיש את כל חייו המקצועיים לחקר הצחוק. בראיון משנות ה-90 הוא תיאר את מעללי הצחוק לגוף כ"זעזועים של כל הגוף. הוא פורט עלינו כאילו היינו גיטרת ענק". לטענתו, הצחוק משחרר אנדורפינים שמעודדים את המערכת החיסונית לפעול ומביאים להתרבות התאים החיסוניים. הפעלת השרירים הנלווית לפעולת הצחוק ועליה בקצב הלב שמעלה את צריכת החמצן, מגבירות את הסיכויים לרפואה שלמה - ומיותר לציין, אריכות ימים.
איך בונים ליצן?
אביו של דניאל שריקי, יעקב, הקים את הפרויקט לפני עשר שנים בדיוק. הליצנים של 'רופאי חלום' מתייחסים לעצמם ברצינות גדולה. "הליצנים שלנו מקבלים שכר", מסביר שריקי. "גם מבית החולים וגם מתרומות. הם עוברים הכשרה ארוכה, זה לא מקצוע של לעשות צחוק וללכת". רופאי החלום נמצאים עכשיו כבר ב-22 בתי חולים באופן יומיומי. הפרויקט התחיל כשיעקב שריקי למד על הנושא בחו"ל והחליט שהוא חייב לעבוד גם כאן בארץ. יחד עם קבוצת חברים משוויץ הוא הקים את הפרויקט, שהתחיל משלושה ליצנים בבית החולים הדסה. "הם פשוט התחילו לעבוד. מאז אנחנו רק שומעים בקשות להביא ליצנים לעוד מקומות". חוץ מהופעות בבתי החולים בישראל הליצנים נוסעים להצחיק חולים גם במקומות אחרים – את נפגעי הצונמי בתאילנד ב-2005, למשל, או קורבנות רעש האדמה בהאיטי לפני שנה.
מי יכול להיות ליצן רפואי?
"אנחנו מראש אמרנו שאנחנו לא מכשירים אנשים בליצנות, אלא מביאים רק אמנים שיש להם ניסיון בזה, אנשים שעסקו בתיאטרון רחוב, מוזיקאים, שחקנים. אנחנו מראש מגדירים שהבסיס של הליצן זה להיות אמן ועליו להיות בוגר ומודע לחשיבות הדבר. הליצן הכי צעיר שלנו הוא בן 28".
בזמן השיחה, שריקי בדיוק נמצא בדרכו לפגישה בכנסת, בניסיון ליצור הכרה של הליצנות הרפואית כמקצוע אמיתי. "זה חייב להיות מקצוע מוכר. בתי החולים הולכים איתנו יד ביד. אם תגידו להם שאין יותר ליצנים – הם ישבתו".
