יצחק רבין (1922-1995), אחד מאנשי השלום המקומיים שהכי נתגעגע אליהם, זוכה פרס נובל לשלום, לוחם, רמטכ"ל, ראש ממשלה וגם איש נחמד באופן כללי. היה מהמצטרפים הראשונים לפלמ"ח כשבעצם כל מה שרצה לעשות היה לנסוע לחו"ל וללמוד הנדסת מים. יגאל אלון שכנע אותו לוותר על כל האקדמיה הזו וכך הוא המשיך לתפקידים מובילים בצבא, בממשלה ובהסכמי השלום עם ירדן והפלסטינים והסוף, לצערנו, ידוע. את המשפט למעלה הוא אמר במהלך נאום חתימת הסכם השלום עם ירדן ב-1994. שנה חטופה לאחר מכן כבר נאלץ להוריש את חלומו בפתאומיות, ועדיין לא ברור מה יהיה גורלה של הירושה הזו.

מיליון חולמים: לעוד חולמים היכנסו לעמוד הפרויקט.