שרית וינו-אלעד פוגשת את דני דניאל, מנכ"ל MNA מחקרי נדל"ן, שמנסה ללמד אותה בנייה ירוקה מהי. בתחנה הראשונה שלה היא פוגשת את הילה ביניש, מנכ"לית המועצה לבנייה ירוקה, שמסבירה לה מהי קיימות, ועל הדרכים שבהן מבנה יכול לצמצם את השפעתו על הסביבה ולהתאים לאקלים המקומי. בידוד של מבנה ושימוש נכון בהצללות הם גורמים מכריעים שיכולים לחסוך משאבים בחימום, קירור ותאורה של המבנה לאורך השנה. גורם נוסף שיחסוך ויתרום לסביבה הוא מערכות שונות לחיסכון במים. כיום יש תקנים לבנייה ירוקה – תקנים בינלאומיים כמו "ליד" ו"גרינסטה", וגם תקן ישראלי שמאשר שאכן מדובר בבניין שנבנה בבנייה ירוקה. קבלן שמבקש לבנות מבנה שיקבל תקן ישראלי צריך לעמוד בסעיפים שונים (כמו בידוד, שימוש בחומרים ממוחזרים וכן הלאה) בתחומי הבנייה שונים כמו אנרגיה, מים, חומרים. גורם נוסף שישפיע על דירוג המבנה הוא הקשר לסביבה – קרבה לתחבורה ציבורית, גינות ציבוריות ועוד.
בהמשך היא מבקרת בחריש, עיר חדשה שמוקמת בשרון הצפוני תוך שילוב בין עקרונות ירוקים לעקרונות חברתיים. היא פוגשת את אבי מאור, מנכ"ל ושותף קבוצת "חנן מור", שמספר על השדרה המרכזית שתוקם בעיר ושתהיה הלב התרבותי, המסחרי והחברתי הפועם שלה. מרכז העיר יעודד אנשים לצאת מהבית וליצור אינטראקציה, כולל שבילי אופניים, ריצה והליכה, ותהיה עדיפות בתכנון להולכי רגל על פני כלי רכב. ב-2017 אמורים לחיות בעיר 30 אלף איש, אך היא מתוכננת להכיל גם 100 אלף איש. המגורים בעיר יהיו בבניינים ולא בבתים צמודי קרקע, כדי לחסוך בשטח ולצמצם את מרחקי ההגעה ממקום למקום. בעיר מתוכננים הרבה שטחים ירוקים ופתוחים בין בנייני המגורים, אזור תעסוקה שיספק מקומות עבודה, ושטחי המסחר שלה יהיו ברחוב ולא בתוך קניונים.
המלט הוא חומר חיוני העומד בבסיס כל בנייה עכשווית. וינו-אלעד הולכת למפעל לייצור מלט ברמלה ופוגשת את ד"ר עמית מרמור, ד"ר להנדסה סביבתית וסמנכ"ל איכות הסביבה ב"נשר". ד"ר מרמור מספר על תהליך ייצור המלט ועל יתרונות השימוש בבטון בבנייה ירוקה – הן בשל היותו חומר מבודד יחסית, והן בזכות עמידותו הטובה לאורך שנים ארוכות. בעת ייצור המלט נעשה כיום שימוש בחומרי גלם ממוחזרים ובדלקים חליפיים, וכן ערבוב יבש של החומרים החוסך אנרגיה ופליטת מזהמים. חלק משינוע החומרים נעשה מהמחצבה במסוע ולא על ידי משאיות, כדי למנוע פליטת חומרים במהלך השינוע, ולצד הארובה הוקם מנגנון מורכב לסינון האבק.
הגבס, המשמש כחומר נפוץ למחיצות פנים, הוא חומר טבעי, ידידותי לסביבה, ניתן למיחזור וללא חומרים רעילים. אתי מרקוביץ עשני, מנהלת שיווק אורבונד, מספרת על תהליך ייצור לוחות הגבס ועל לוח הגבס החדשני, החזק במיוחד כיוון שהוא עשוי מחומר בצפיפות גבוהה במיוחד. בין שני הלוחות המרכיבים את הקיר מניחים כחומר בידוד את צמר הזכוכית שמבודד אקוסטית, ומובן שניתן לשלב בתוך הלוחות תשתיות מים, חשמל ותקשורת. כיום יש לוחות גבס שעמידים במים המתאימים גם לחדרים רטובים כמו המטבח וחדר האמבטיה, כולל אפשרות לצפות באריחי קרמיקה ופסיפס, והלוחות החדשים מאפשרים גם תלייה של מדפים.
כדי לשמור על טמפרטורה קבועה ולהפחית שימוש במזגן ובחימום, ניתן להוסיף לקירות שכבת בידוד תרמי. המהנדסת הדס וסרמן, סמנכ"ל שיווק פוליביד, מספרת על התקן הבסיסי שמבקש למנוע עיבוי של מים בתוך מבנים. לאחרונה החמירו את הדרישות לתקן, והוא כולל כעת גם בידוד תרמי. בבנייה גבוהה מוסיפים לקירות הבטון גם בידוד תרמי, כאשר אחת השיטות היא באמצעות פוליאש, לוחות מבודדים שמבודדים גם מפני רעש, ועליהם אפשר לבחור את סוג הגימור הרצוי.
