המועצה המקומית לקיה היא יישוב בדואי בינוני בגודלו, עירונים יאמרו קטן למדי, עם רחוב ראשי אחד וארוך. למרות זאת מי שירצה להגיע למרכז המבקרים רקמת המדבר שבקצה היישוב יתקשה לעשות כן. "רק לפני כמה שבועות הוצאנו על שילוט 3,000 שקלים, סכום עצום לעמותה שלנו. יום אחרי שתלינו את שלטי ההכוונה הם כבר נעלמו מהרחוב הראשי". חלק מהתושבים עדיין מתקשים לקבל את פעילותה החשובה של "העמותה לקידום מעמד האישה לקיה" העומדת מאחורי פרויקט רקמת המדבר. ב-2005 מישהו מהמתנגדים אף הצית את מרכז המבקרים ושרף אותו עד היסוד.

"מהפכות לא קורות ביום אחד"

יש מי שהפחד משינוי דוחף אותם להתבצר בעבר, ומול אלה ניצבת בראש מורם נע'מה אלסאנע (49), מנהלת רקמת המדבר ואישה מרשימה במיוחד. "כדי שאישה בדואית תזכה לחיים הוגנים וטובים", נע'מה אומרת, "דרושים לה סבלנות ומזל והיא חייבת להיות חזקה. סבלנות - כי מהפכות לא קורות ביום אחד ואת הבעיות שמהן סובלת החברה הבדואית אפשר לפתור רק בחינוך אטי, בטפטוף. חזקה - כי חייבים להתמודד, אי אפשר לחכות שכולם יתמכו בך, את חייבת לקחת חלק מהגורל שלך בידיים. ומזל – כי לצערי צריך גם להיוולד למשפחה והאנשים הנכונים, בלי תמיכת הורים קשה לאישה בדואית לקבל את מה שמגיע לה בתור בן-אדם".

"הרקמה היא הלב של האישה הבדואית, הנשמה שלה, האהבה. יש קשר אישי בין האישה לרקמה, הכאב יוצא בין החוטים והצבעים"

נע'מה מחשיבה את עצמה כבת מזל. "אבא שלי האמין שהדרך לשינוי מתחילה בחינוך. הוא כוכב אמיתי, איש נדיר, אנשים מכבדים אותו, לא כבוד שנולד מתוך פחד, אלא כבוד שבא מאמון. אנחנו 13 אחים ואחיות. קודם נולדו להוריי 7 בנות, ורק אז הבן הבכור. בחברה שלנו, שמקדשת בנים זכרים, מדובר בסיטואציה מסובכת להורים. יש אנשים שרואים בזה כתם מביש, סימן לכך שמשהו פגום בך. אמא קצת חששה, אבל אבא? זה לא הזיז לו. אבא שלי לא גידל אותנו בתור בנות, אלא כשוות וכבנות-אדם. עד היום הוא מאד תומך בי, גאה, דוחף אותי לתת דוגמא ולהוביל שינוי חברתי".

יוצרות שינוי (צילום: ישראל יוסף)
יוצרות שינוי (צילום: ישראל יוסף)

ונע'מה מובילה שינוי. בפרויקט רקמת המדבר יוצרות נשים מלקיה ומהכפרים הבדואים הלא מוכרים בסביבתה עבודות רקמה יפהפיות על תיקים, ארנקים, צעיפים, כריות, טוניקות ועוד. "הרקמה היא הלב של האישה הבדואית, הנשמה שלה, האהבה. יש קשר אישי בין האישה לרקמה, הכאב יוצא בין החוטים והצבעים. הרקמה היא שלה, דרכה היא יכולה לראות ולחשוב דברים שלפעמים אסור לה, ובזמן העבודה מתנתקת לרגע מהשגרה ועוברת למקום פרטי". המרכז מספק לנשים חומרי גלם, הן עובדות ויוצרות בביתן, ומקבלות תשלום עבור עבודתן, שלרבות מהן הוא הרבה יותר מכסף לכלכלת המשפחה.

"אבא שלי לא גידל אותנו בתור בנות, אלא כשוות וכבנות-אדם"

"פעם בחודש הנשים מחויבות להגיע למרכז ולשמוע הרצאה, שהיא כלי קריטי בעבורנו להפיץ מודעות לשינוי". ההרצאות מתמקדות בהעצמה נשית ועוסקות בנושאים מגוונים: בריאות האישה וטיפול במחלות ילדים, זכויות אישה ואדם, איך להכיר טוב יותר את המשפחה והילדים, צעדים ראשונים בפיתוח עסק זעיר מתוך הבית, או איך מתמודדים כשבעלך מחליט להתחתן עם אישה שנייה. "לפני עשור חלק מנשים נאלצו לשקר כדי להגיע להרצאות ולהגיד שהן נוסעות לבדיקה רפואית, והיום יש גברים שמביאים את הנשים שלהם, מחכים בחוץ עד שההרצאה מסתיימת ומסיעים אותן הביתה. כשאני רואה את זה ברור לי שאנחנו עושות משהו נכון. הנשים וכמובן גם הבעלים שלהן צריכות וצריכים להבין שאין בפעילות שלנו ניסיון לחסל את המסורת. אנחנו רוצות שאישה תישאר אישה, וגבר יישאר גבר, אבל בני זוג צריכים להשלים אחד את השני, לתמוך זה בזה, להכיר, אחרת מתערערים היסודות של המשפחה והילדים נפגעים".

"פרויקט המנהיגות הצעירה" שמפעילה העמותה משמש אבן דרך בתיקון שהן מנסות לחולל. זוהי תכנית העצמה לבנים ובנות בגילאי 17-13 הנמשכת 3 שנים ובמסגרתה לומדים הצעירים להכיר את עצמם וסביבתם ולהיחשף לנקודות מבט שונות על החיים ומבנה החברה. "בהתחלה השתתפו בתכנית רק בנות, היום גם בנים מגיעים. אנחנו מנסות לשחרר בתוכם משהו, להציג בעדינות זווית נוסף על החוקים הנוקשים שהם יונקים מגיל צעיר. המטרה היא לנסות לשלב את הבנים האלה, הגברים לעתיד, עם הבנות והנשים שסביבם, עם האחות והאם, עם חברה לכיתה. לגרום להם להעריך ולראות אותן קודם כל כבני-אדם".

ניצוץ של שינוי

"אני בת 49", מספרת נע'מה, "אמא ל-4 ילדים בוגרים, ולפעמים אני עומדת מול ילד בן 13 שמדבר אלי בטון אדנותי, מזלזל, כמו למישהי נחותה ממנו. אני מבקשת מהם לכתוב לי על דף מה הם מרגישים, ככה בלי שמות, שיהיו בטוחים שאני לא יודעת מי כתב מה ולא יפחדו להיות כנים. אני בוכה כשאני קוראת את מה שכתבו, כי אז אני רואה את הניצוץ של השינוי, שמשהו מתחיל להתעורר ושמתחת להתנהגות הגברית הטיפוסית כבר קיימת הבנה שנשים הן הרבה יותר מכלי שנמצא מאחוריך, ברקע".

"גם לבנים ולגברים שלנו קשה", אומרת אִסמָא אלסאנע (31), מנהלת העמותה ובעצמה בוגרת פרויקט המנהיגות הצעירה, "מופעל עליהם הרבה לחץ לנהוג לפי החוקים שמכתיבה החמולה. בפעילויות החברתיות שלנו אפשר לראות את התהליך שהם עוברים כאן. המועצה המקומית של לקיה לא מארגנת מסגרות ופעילויות לנוער, רק לאחרונה למשל המתנ"ס חזר לפעול אחרי שלוש שנים בהן הושבת בגלל ויכוח פוליטי על איזו משפחה תפעיל אותו. אנחנו מנסות למלא את החלל הזה. לקראת הרמדאן הפקנו ערב נהדר, עם הפעלות והקרנת סרט. ההכנות לערב היו מרגשות: הבנים, ביוזמתם, נכנסו למטבח והכינו את האוכל וגם לקחו אחריות וארגנו וסדרו את המקום. בבית-ספר הם סגורים, נוקשים, וכאן אפשר לראות שהם משתחררים, נפתחים, מדברים עם הבנות, צוחקים ומחייכים".

נע'מה בחנות של העמותה (צילום: ישראל יוסף)
נע'מה בחנות של העמותה (צילום: ישראל יוסף)

אסמא, בוגרת תואר שני בהיסטוריה המסיימת בימים אלה לימודי מנהל מערכות בחינוך, עובדת במקביל לניהול העמותה כמורה בבית-הספר המקומי. היא הייתה שמחה להקדיש את כל זמנה לעמותה, אבל צריך להתפרנס והתמיכה הכספית המזערית לה זוכה העמותה, והצורך להקדיש את מעט הכספים הנכנסים לתשלום לנשים הרוקמות, מעמידה את שכרה החודשי על סכום מגוחך של 1,000 שקלים. "אני אוהבת ללמד בבית-הספר, אבל כאן נמצא הלב שלי, החיוך. בית-ספר רואה רק ציונים ומפספס את האישיות של הילדים. ללמוד ולעשות בגרויות זה חשוב, אבל לא הכל. חשוב באותה מידה מה עושים עם תעודת הבגרות והידע, לאן ממשיכים ולאיזה אנשים הופכים". אסמה מספרת בגאווה ש-90% מבני הנוער בפרויקט המנהיגות הצעירה שמקבלים תעודת בגרות ממשיכים ללימודים באוניברסיטה, לעומת 11% מבין בעלי תעודות הבגרות במגזר. "יש נשים מהמנהיגות הצעירה שהיום הן רופאות, עובדות סוציאליות, מורות ועורכות דין שחוזרות להתנדב אצלנו ולהעביר לנשים משהו מהניסיון שרכשו. ההמשכיות הזאת היא כלי חשוב להישרדות שלנו כנשים".

קצת סבלנות וזה יקרה

נשות העמותה מאמינות בכוחה של המילה הכתובה ומציעות קורסים ללא תשלום ללימוד קריאה וכתיבה בשפות הערבית, העברית והאנגלית. הן גאות בספרייה הנודדת שלהן, שרק לפני עשור התנהלה על גבי חמור ועגלה, ואילו היום בעזרת עמותת ספרי מפתח ובחסות בנק הפועלים נשלח החמור לפנסיה והוחלף במשאית קטנה. 4 ימים בשבוע נודדת הספרייה בין לקיה והכפרים סביבה ומציעה ספרים לכל הגילאים, שעות סיפור והפעלות לילדים.

נע'מה ואסמא הן נשים אופטימיות שנמצאות בעימות מתמיד מול דעות קדומות וכוחניות, מול מועצה שלמרות הבטחות חוזרות ונשנות לא תומכת בהן ולו בשקל אחד מתקציבה, מול מסורת שהן אוהבות ומכבדות אך יש מי שמנכסים אותה לעצמם ומשתמשים בה לצמצום מקומן בעולם. "אפשר לכבד את המסורת ועדיין לשנות בה תפיסות וחוקים שמאמללים ופוגעים בחלק מהקהילה. אסור שהנאתו וכבודו של האחד ירמסו את קיומם של האחר והאחרת. בינתיים, עד שהשינוי יסתיים, אישה בדואית חייבת לחלום", נע'מה אומרת, "כדי לברוח קצת מהשגרה וגם כדי להתקדם ולהשיג מטרות". ונשות לקיה בהחלט רוקמות חלום: להכניס לראשונה אישה כחברה במועצה, ואולי גם להריץ מועמדת לראשות המועצה. "זה יקרה", פוסקת נע'מה בביטחון, "אם לא מחר אז עוד עשור. קצת סבלנות וזה יקרה".

מתנה לחג מכל הלב

לעמותת קידום מעמד האישה לקיה יוזמות נוספות ומבורכות שלא הוזכרו בכתבה: קייטנות קיץ לילדים, אירוח קבוצות במרכז המבקרים, קורסי הכנה לבגרויות, טיולים ומפגשים עם אוכלוסיות שונות, מתן עזרה בחגים למשפחות מתקשות, הענקת מלגות לימודים לנשים ועוד. העמותה מקבלת תמיכה ממסדית זעומה, ופעילותה מתקיימת בזכות מכירת מוצרי רקמה ותרומות פרטיות מעטות.

רוצים לקנות מתנה עם משמעות? מאות מוצרים נפלאים, פרי יצירתם של חברי עמותות ברחבי הארץ, מחכים לכם ביריד העמותות בתל אביב, שיתקיים בבנק הפועלים, רחוב יהודה הלוי 63, בתאריך 23.9 בין השעות 09:00-15:00 ובתאריך 24.9 בין השעות 20:30-23:00.

מחפשים לקנות מתנות עם משמעות לחגים? בואו ליריד העמותות.