הטיפול הפרוביוטי, שתפקידו לחזק את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים בגוף, חשוב במצבים רבים הקשורים בפגיעה באוכלוסיית החיידקים. מחקרים מראים כי פגיעה זו עלולה להיות בעלת השלכות מערכתיות, כולל מערכת החיסון. פרוביוטיקה נחקרה רבות בהקשר זה ונמצאה יעילה.

חיידקים רעים מול חיידקים טובים

במערכת העיכול של האדם מצויים אינספור זנים של חיידקים. חלקם פתוגניים, גורמי מחלות, וחלקם הם זנים אחרים של חיידקים, המכונים "חיידקים ידידותיים". מדובר בזני חיידקים שהם רצויים לפעילותו התקינה של המעי, ומהווים מרכיב חיוני במנגנון ההגנה של הגוף כולו. כיום, אין עוררין בקרב הקהיליות המדעיות ברחבי העולם על תרומתם החשובה של חיידקים ידידותיים אלה לאריכות חיים ולבריאות טובה. חיוניותם אינה מוטלת בספק ביחס לכלל מערכות הגוף, ובכלל זה מערכת החיסון. אלא שהמאבק בין אוכלוסיית החיידקים הידידותיים, המכונה "הפלורה הטבעית של המעי", לבין החיידקים הפתוגניים – בין השאר על מקום מחיה – הוא מאבק מתמיד ועיקש המצריך מאתנו הקשבה לגוף והקפדה על איזון.

מהי פרוביוטיקה?

המונח "פרוביוטיקה" מקורו ביוונית ופירושו הוא "למען החיים". ההגדרה המדעית של החיידקים הידידותיים כחיידקים פרוביוטיים מעידה על סגולותיהם לבריאותו הכללית של האדם, כפי שהתגלה במחקרים מהעשורים האחרונים.

למה זה טוב?

גילוי הקשר בין האיזון באוכלוסיית החיידקים במעי לבין מצב בריאותו של האדם משתקף ביותר ויותר מדדים חיוניים של בריאות וחולי, אך כבר בתחילת המאה הקודמת זכה המדען הרוסי פרופ' אליה מצ'ניקוב בפרס נובל לרפואה על מחקרו פורץ הדרך בתחום זה. בעקבות המחקר והתגליות ביחס ליעילות הפרוביוטיקה, קבע ארגון הבריאות העולמי (WHO) חד-משמעית כי החיידקים הפרוביוטיים הם "אורגניזמים חיים (חיידקים, שמרים), שאם ניזונים מהם בכמות מספקת הם בעלי השפעה מועילה על מצב הבריאות הכללי".

לנצח בקרב על הגוף

בכל הנוגע לפרוביוטיקה, הידע בקרב הקהילייה המדעית הבינלאומית הוא רב ומבוסס על מחקרים מהימנים ובעלי תוקף מכל רחבי העולם: החיידקים הידידותיים מספקים לגוף הגנה מתמדת מפני חיידקים פתוגניים, מחוללי מחלות, אם באמצעות השראת חומציות המדכאת את הסביבה הרצויה להם ואם באמצעות ייצור בקטריוצידים, שהם רכיבים הקוטלים את החיידקים הפתוגניים, או באמצעות תחרות על מקום המחיה של אותם חיידקים. לחיידקים הפרוביוטיים תפקיד חשוב במנגנון ההפעלה של תאים לבנים, וכך הם מסייעים בעקיפין לגוף להגן על עצמו. אוכלוסיית החיידקים הידידותיים חשובה גם בהקשרים של טיהור הגוף מרעלים וסיוע בעיכול.

תנו לפרוביוטיקה לנצח!

עד כה הוצגו במחקרים הוכחות להשפעת הטיפול הפרוביוטי בהקשרים רבים. רשימת המצבים שהפרוביוטיקה הוכחה בהם כיעילה לטיפול ו/או למניעה רק הולכת ומתארכת עם השנים. להלן 10 מצבים שכיחים כאלה:

  1. שלשולים: במקרי שלשול הנגרמים מהחיידק הפתוגני הליקובקטר פילורי, הטיפול הפרוביוטי הוכח כיעיל הן במדד שיעורי ההצלחה בטיפול במחלה עצמה והן במדד הטיפול בתופעות הלוואי.
  2. תסמונת המעי הרגיז
  3. עצירות בתינוקות
  4. זיהומי הנרתיק בקרב נשים
  5. שלשול הנובע מטיפול אנטיביוטי
  6. תחלואה מאשפוז
  7. אלרגיה
  8. אי-סבילות ללקטוז: למקצת זני החיידקים הפרוביוטיים יש יכולת להפריש את האנזים המפרק את סוכר החלב.
  9. מחלות מעי דלקתיות
  10. עששת