יש דברים שעליהם צריך לשלם. למשל, שיעורי נהיגה, רכב ודלק – שלושה דברים שמאפשרים לך להתנייד במרחב בחופשיות. ויש דרכים שבהן אתה משלם על הימנעות ארוכת שנים מרכישת מיומנויות נהיגה. למשל, כשמגיע הרגע שבו מחליטים לצאת קצת מתל אביב ולהתאוורר למשך 24 שעות ברמת הגולן כדי לחזות בפריחת האביב ולחוות קצת רומנטיקה. או במילים פשוטות: לנסוע לצימר בפעם הראשונה.
"מה הדרך הכי נוחה להגיע מתל אביב לרמת הגולן בתחבורה ציבורית?" שאלתי את כל מי שרק היה מוכן לשמוע. התשובה, למרבה הצער, היתה זהה בכל המקרים: אין כזו. מתברר שעבור הלא ממונעים, רומנטיקה בצימר והרחת פרחים לא באה כל כך בקלות. אחרי אינספור חישובים ותוכניות (בין השאר, לקחת רכבת לחיפה ומשם אוטובוס, לקחת רכבת לעכו ומשם מונית שירות) הוחלט שהדרך הפשוטה ביותר תהיה נסיעה באוטובוס מתל אביב לטבריה ומשם מונית לצימר. זה אולי נשמע קצת מסובך, אבל זה לא יותר יקר מנסיעה ברכב.
קצת פחות משלוש שעות אחר כך, נכנסים לטבריה. שם, לצד שלטי דרך הטוענים כי "סטקייה בטבריה זה... אילן העיראקי", נפרשת הכנרת במלוא הדרה. וכשיוצאים מהתחנה המרכזית ועולים על מונית מרגישים הרבה יותר כמו בכפר ליד הים בצרפת או איטליה, מאשר בצפון-מזרח ארץ ישראל. אולי זה אפקט האוטובוס – שמוסיף לכל הנסיעה ארומה של טיסה לחו"ל. אחרי כעשרים דקות נוספות של נסיעה במונית עם הכנרת בצד שמאל, גבעות ירוקות בצד ימין ומוזיקה בצרפתית מהרדיו, ומגיעים לכפר הנופש רמות המשקיף על הכנרת מצדה השני.
כמו כל חדרי המלון והצימרים שבכפר הנופש, גם אנחנו זכינו בנוף פתוח של הכנרת – שבתקופה זו נראית כמסך פלדה ענק שכיסה את האדמה. שלל הפרחים והשיחים שעוצבו בדייקנות כדי ליצור תחושת טבע מוריק ומשוחרר מסביב למתחם השפיעו עלינו מיד, וגם נוהל הצ'ק-אין בחדר עזר לנו להרגיש שעזבנו את הציביליזציה. עם זאת, כשהגיע הזמן לארוחת הערב שמחנו מאוד על האפשרות לסעוד להנאתנו בחדר האוכל של המלון שבכפר הנופש – שכן ללא רכב, בלעדיה היינו נאלצים ללקט פירות מהשדות הסמוכים.
לא הספקנו לשחות בבריכה של כפר הנופש, וגם לא לבלות בלובי של המלון, וכבר הגיעה השעה לתפוס את האוטובוס בחזרה לתל אביב. בזמן הצ'ק אאוט (גם הוא בחדר) כבר היה ברור לנו שאנחנו נפרדים שוב מהחופש הכפרי החלומי וחוזרים להמולה – אך רק כשהבטנו בצער בשירותים המוצפים של התחנה המרכזית בטבריה הבנו באמת שהחלום נגמר. לפחות, עד האוטובוס הבא.
- כפר הנופש רמות.
טל' 04-67326436; מחירים: מ־1,030 שקל ללילה בבקתות ו־820 שקל בחדרים.
* הכותבת היתה אורחת כפר הנופש רמות.
