הגל הגדול באמת של המחאה החברתית אמנם מאחורינו, אך החג שבו רוב בית ישראל בוחר לצאת החוצה, לשנס מותן ולבנות בית רעוע מעץ בחצר כבר בפתח. בחלק מהעולם כבר הבינו שסוכה זה לכל השנה, ויש כאלה שבחרו לגור, או לפחות לבלות את רוב זמנם, במבנים פרטיים שונים מהרגיל. מיאכטה ועד אוהל טיפי, דרך בית עץ מסוגנן וקראוון: סיור מסביב לעולם בפתרונות שנראים קצת אחרת.

עצים: לא חייבים רק לחבק אותם

לפיטר בהאו'ת, בחור מאטלנטה שהקדיש את חייו המקצועיים למאבק על הסביבה, נמאס להיות מחבק עצים קלאסי. יום אחד החליט באהות' שאת מה שהוא מטיף לו – חיים הרמוניים עם הטבע, הוא גם חייב ליישם. יחד עם חברים בעלי ניסיון בבנייה, תכנן באהות' לא בית עץ אחד – אלא שלושה. החומרים: לוחות עץ, חלונות ישנים, דלתות ורעפים שאסף. שלושת הבתים, האחד מיועד לשינה, השני לאירוח והשלישי כ"זולה" לחברים, מחוברים אחד לאחר באמצעות גשרי עץ ציוריים. העלות נמוכה במיוחד: שלושת הבתים – המחומרים שבהם הם בנויים ועד תכולתם (וילונות, ריהוט ועוד) - עשויים מחומרים שמוחזרו או נמצאו בשווקי פשפשים או ברחוב.

בהאות' מעיד שמאז שהוא מבלה את מירב זמנו הפנוי בין העצים, הוא השתנה: "הייתי בחור לחוץ, היום אני ממוקד יותר ושלוו. חיים כאלה מורידים לך את לחץ הדם". חשוב לציין שלא הרבה אנשים בעולם המערבי מכלים את כל זמנם על עצים: גם לבהאות' יש בית נורמטיבי שצמוד לזולות שלו. בדרום אמריקה, אפריקה ואסיה תמצאו יותר אנשים החיים על עצים, אלא שפעמים רבות, לא מדובר בבחירה אלא בהכרח. קחו לדוגמא את הבחור הבא, הומלס מסאן פואלו, ברזיל, שחי על עץ מעל אחד הכבישים העמוסים ביותר בעיר.

קראוונים: לא מילה גסה

האסוציאציה שלנו מקראוונים היא בעיקר שלילית: בתים זמניים שמשמשים דיור זמני לאלה שנעקרו מאדמתם, או משפחות שלמות בעולם המערבי שלא רק שלא מצליחות לגמור את החודש, אלא נאלצות לגור בקראוונים קטנים, מוזנחים, ומחוברים באופן רעוע לתשתיות של מים וחשמל. אך יש גם כאלה, רווקים או זוגות צעירים, שבחרו מראייה ירוקה או מטעמי חיסכון, לגור בקראוונים נייחים.

אחד כזה הוא בקראי קפלה, צעיר בקליפורניה, שבחר לחיות בקראוון בגודל 14 מ"ר, עם מתקני מים וחשמל שחוסכים לו הרבה אנרגיה – וכסף. בבלוג שלו, מסביר קפלה איך הגיע לבחירה: קראוונים, הוא מסביר, הם חסכוניים מטיבם: "הם בנויים כך שתוכל לחיות ביער לשבוע-שבועיים על סוללות ומים שאגרת". השימוש בנורות לד, מתקן לחימום מיידי של מים ופאנלים סולריים הופכים את החיים לעוד יותר זולים. המרחב המצומצם מאפשר לקררו או לחממו תוך פרק זמן קצר, וקראוונים חדשים מאפשרים בידוד טוב עוד יותר מהאקלים שבחוץ.

קפלה מעיד שהוא משלם כחמישה דולר חשבון חשמל בחודש (עשרה דולר בחורף, כשהוא "משתולל"). מתקן חימום המים שלו עולה כ-40 דולר לחצי שנה. יתרון נוסף הוא כמובן המוביליות של המבנה: קפלה יכול לגרור את ביתו לכל חניון קראוונים, בין הוא קצר טווח או ארוך טווח, שרק ירצה.

אלה שלא רוצים לחיות בקראוון, אך בהחלט משתוקקים לנסוע לחופשה בלי לבזבז אלפים על מלונות או צימרים, מוזמנים לקחת כדוגמא את הפרויקט של ברוס: זה בנה לו ולזוגתו בית קטן, אותו הם יכולים לגרור בעזרת מכוניתם לכל מקום בארה"ב.

לחיות על יאכטה

החיים על יאכטה נדמים בתחילה כמו פנטזיה: השמש והים, החופש לשוט לכל מקום בעולם, האפשרות לחיות בספונטניות מרעננת, וכמובן - המפגש עם תרבויות שונות ומשונות.

עם זאת, לא בטוח שלחיות על יאכטה היא עסק זול יותר מלגור על היבשה, בעיקר אם מביאים בחשבון את עלות הכלי (הנע בין כמה עשרות אלפי דולרים לכמה מאות אלפי דולרים, תלוי בגודל הכלי ובשנתון), עלות העגינה במרינות השונות (בין אלף לכמה אלפי שקלים לחודש בארץ) ועלויות כמו מים, חשמל ותחזוקה. על כל אלה יש להביא בחשבון עלויות ביטוח, ואת ההכרח לעבור קורס סקיפרים ו"טסטים" לכלי.

בארץ ישנם כמה מאות אנשים שחיים את מה שנראה כפנטזיה האולטימטיבית, והם יוכלו להסביר לכם כיצד לחיות אותה מבלי להשתגע מהצפיפות ומזג אוויר הפכפך. אם גם אתם מתים לעבור לגור על המים, חשוב גם שתקראו את המדריך הראשון שנכתב בנושא. המחבר, מארק ניקולס, גם מחזיק אתר מפורט מאוד בנושא, ומעביר שיעורים קצרים ביוטיוב.

לגור בטיפי

את מה שחובבי המחנאות ודפני ליף גילו רק לא מזמן, גילו האינדיאנים של אמריקה הצפונית כבר לפני מאות בשנים: החיים בטיפי, אוהל בצורת חרוט המאפשר גם הדלקת אש בתוכו, יכולים להיות חסכוניים במיוחד. הטיפי אינו אוהל רגיל. הטיפי המסורתי, שהיה עשוי מעורן של חיות, סיפק חום בחורף, שמר על יושביו יבשים בעת גשמים, ובידד את הסביבה בחום היוקד. כיום ניתן לבנות טיפים ממגוון בדים, כשהפופולרי שבהם הוא כותנה. יתרון נוסף, מימי האינדיאנים ועד היום, טמון ביכולת לפרק את הטיפים ולבנותו במהירות בכל מקום שרק תבחרו.

בארץ ישנן כמה חברות שישמחו למכור לכם את החומרים הדרושים ואף לסייע לכם בבניית האוהל, כשהעלות נעה בין כמה מאות לכמה אלפי שקלים, תלוי בגודל הטיפי. מי שמתעקש לעשות זאת לבד, יכול להיעזר במדריך הבא לבנייה עצמית של טיפי.

לגור על החוף

המעבר למבנים זולים יותר מבלי לוותר על החיים הטובים, כרוכה לעתים בהגירה. כמו זוגות צעירים רבים, גם דניס וסוזן ראסל כרעו תחת עומס המשכנתא, הגנים ויוקר המחיה בעיר גדולה בקנדה. וכמו זוגות צעירים רבים אחרים, גם הם החליטו שנמאס להם – והיגרו. דניס וסוזן העמיסו את שני ילדיהם, ומאז 2010 הם שוכרים בית חוף פשוט (אבל עם נוף מרהיב לים) בפנמה. מדובר בפתרון מעט אחר ממה שהיו בוחרים בו זוגות ישראלים (שרובם חולמים על אוסטרליה, מערב אירופה או ארה"ב) אך הקשבה קצרה לראסלים ומבט על ביתם פותח צוהר לחיים מפתים לא פחות.

בזכות הבריזה המרעננת, מסביר הזוג כי הוא חוסך בעלויות המזגן ובעונה החמה ביותר, לא משלם יותר מ-80 דולר לחודש על חשמל (זיכרו שמדובר כאן בארבע נפשות). מלבד החשמל, הראסלים מספרים שחתכו את הוצאותיהם החודשיות ב-50%: הביטוח עולה פחות, הבריאות עולה פחות, ושכר הדירה זול יותר משמעותית. הבילויים אף הם הוזלו: הם מטיילים על החוף, קונים בשוק הדגים הטרי ליד הבית וכשהם רוצים לצאת למסעדה, יוצאים בחשבון של כמה דולרים בלבד.

עוד טיולי כורסה:

הדירות הכי קטנות בעולם

הפסטיבלים הכי מוזרים

בתי כנסת מרתקים ברחבי העולם