כפר כמא הוא אחד משני כפרי הצ'רקסים,
השני הוא ריחנייה שבגליל העליון. הכפר, המשקיף על כיפתו המתעגלת של פסגת התבור, הוקם ב־1876 על ידי צ'רקסים שברחו מהרי הקווקז מפני הרוסים שטבחו בהם. כאן קיבלו סיוע מהסולטן שאישר להם לתקוע יתד באזור הגליל. העותמאנים גייסו את בני הכפר לצבא, ובתקופת המנדט הבריטי הם שירתו כנוטרים וסייעו בהעפלה ומאז קום המדינה הם משרתים בצבא. לצ'רקסים, שמכנים עצמם אדיג'ים (אנשים כלילי מעלות) היסטוריה ותרבות עשירה, מנהגים ופולקלור מיוחדים - שאותם הם מקפידים לשמר גם היום.
איפה מטיילים?
טיול בין בתי האבן השחורים והסמטאות המצוחצחות מזכיר שיטוט בכפרים נידחים בחו"ל. בגרעין הכפר ששוקם אפשר לראות בתי אבן מהתקופה העותמאנית ששופצו מול אלה שנשארו ממש כביום בנייתם, לפני 130 שנה. בחלק הישן בתי אבן וסמטאות צרות, בעוד בחלק החדש שכונות עם וילות מעוצבות ומטופחות לתפארת. הכפר הישן נבנה סביב למסגד שממנו יוצאים רחובות הבנויים בסגנון צ'רקסי אופייני - חומה גבוהה וארוכה מקיפה את כל הבתים ובקיר הפנימי המפריד בין החצרות דלת מקשרת המאפשרת מעבר מחצר לחצר.
סגנון הבנייה המיוחד נועד להגנה במקרה של תקיפת היישוב באותם ימים. מכל מקום בכפר רואים את המסגד, מהיפים והמרשימים בארץ, הבולט על פני כל הסביבה בשל צריחו המתומן ושילוב אבני הבזלת השחורות באבנים הלבנות. המסגד מזכיר את המסגד הצ'רקסי אבו דרוויש בעמאן, ושניהם יחד מזכירים כנסיות קווקזיות. אין זה מקרה: לפני שהצ'רקסים התאסלמו והפכו למוסלמים סונים, הם היו נוצרים. בסמוך, בחצר של משפחת הארון, נמצאו שרידי כנסייה מהמאה השישית ובה רצפות פסיפס מעוטרות בדגמי צמחים וחיות וכתובת יוונית עם שמות משרתי הכנסייה.
אפשר לטייל לבד בכפר או להצטרף לסיור מודרך. הסיורים יוצאים מהמוזיאון למורשת הצ'רקסית בהנהלתו של זוהיר תחאוחא, בן הכפר שמשמר ומטפח את המסורת הצ'רקסית. מתחילים את הסיור במצגת, ממשיכים בביקור במוזיאון המציג כלי עבודה של בעלי מלאכה, רהיטים, כלי בישול, כלי נשק עתיקים והצ'רקסקה - חליפת הקרב של הגברים, הפפח'ה - כובע גבוה ושעיר והסיה - השמלה של הנשים. זוהיר מספר את הסיפור על החתנים שחוטפים את כלתם המיועדת מפתח בית הוריה, יורים שלוש יריות באוויר ובכך מצהירים על כוונתם להינשא. לחובבי השופינג, ברחוב הראשי של הכפר העתיק מגוון חנויות של מזכרות, קוסמטיקה טבעית, תמרים ותבלינים טריים, שמן זית מקומי, מאפייה והגבינות הצ'רקסיות המפורסמות.
- איפה: כפר כמא, 04-6888082, בתשלום. לאתר התיירות לחצו כאן.
- איך מגיעים: מכביש 767 - כפר תבור־ליבנאל.
בית שאמי:בכפר כמה מבנים שעברו שימור ואחד מהם הוא בית שאמי, שבנייתו החלה בסוף המאה ה־19 והסתיימה ב־1922. הבית הגדול והמפואר היה בבעלותו של סעיד שאמי, בן למשפחת שחאלאכוא שהגיעה לכפר מסוריה. סעיד היה האיש הכי עשיר בצפון ובמתחם ביתו פעלו בתי מסחר ומלאכה, בהם חנות עם מגוון ענק של מוצרים, נפחיה, נגריה וסנדלריה, אך עיקר הכנסתו הגיעה מטחנת הקמח היחידה בצפון שעבדה על סולר. תושבי הצפון שהגיעו לטחון את החיטה זכו לאירוח מלא בחדרי ההארחה שהוקמו עבורם בחצר הבית וגם הסוסים והפרדות שלהם זכו לטיפול עד לעזיבתם את הכפר. עם סיום עבודות השימור הבית יהפוך למרכז עולמי למורשת הצ'רקסית ואפשר יהיה לסייר בין חדרי האירוח, האורווה, החנות עם המדפים מאז והפינה ששימשה את טחנת הקמח.
ליאן מתנות: מי שרוצה לחזור עם מזכרת מהכפר, מוזמן לבחור תמונה של סמלי העדה או של זוג לבוש בתלבושת מסורתית ולהדפיס על כריות, חולצות או מחזיקי מפתחות מעץ. עוד מזכרת מקורית היא מקל סבא מעץ עם ציורים בעבודת יד. החנות נמצאת בסמוך למסגד. לפרטים נוספים: 050-6914207.
להקת תיפסה:להקה המורכבת מנגנים, רקדנים ורקדניות לבושים בתלבושות מסורתיות שמרקדים על קצות אצבעותיהם בעדינות מופלאה. לטעימה מהמופע אפשר לשלב בסיור צמד רקדנים בליווי אקורדיוניסט שיתנו דגימות מהריקודים הצ'רקסים. לפרטים נוספים: 077-7800204.
איפה אוכלים?
לפני 17 שנה נסע פאש תחאוכה, יליד הכפר לקווקז כדי ללמוד רזי הבישול הצ'רקסי. בין טיגון חלוש להכנת חלג'ורן הכיר את נפסת ילידת קווקז ומהנדסת מזון בעצמה. השניים נישאו, חזרו לכפר והקימו מעל ביתם את הצ'רקסייה שבה הם מגישים מטעמים מסורתיים, בהם חלוש, מאפה לאומי עתיק עשוי בצק ממולא גבינת עיזים ומטוגן בשמן עמוק. את החלוש נהוג לאכול על הבוקר לצד גבינה צ'רקסית שמכינים בבית (ליטר חלב, 3־5 כפות חומץ, מרתיחים על אש קטנה עד להיווצרות גושים. מסננים, מחכים להתגבשות ומתבלים לפי הטעם. וזהו). עוד בתפריט מתאז - כיסנים מאודים במילוי גבינה ובצל (אם תרצו סוג קרפל'ה בגרסה הצ'רקסית), חויאז - מאפה גבינה, ביצים ובצל ירוק וליחג'ו - קציצת עוף צ'רקסית. את הארוחה מקנחים בחלג'ורן - מאפה מגולגל עם תמרים ובכנפה כתומה ממולאת בגבינה הצ'רקסית המיוחדת להם.
- מסעדת צ'רקסייה: 052-8724001.
איפה לנים?
תרבות הכנסת האורחים של הצ'רקסים היתה חלק בלתי נפרד מהווי חייהם. בכל בית היה חדר אורחים נגיש שדלתו לא ננעלה מעולם והאורחים היו מגיעים להתארח בו מבלי להודיע מראש. היום מנהגי האירוח השתנו מעט, אך עדיין הם נחשבים למכניסי אורחים ולכן מפתיע שרק לאחרונה פתחה משפחת גודחה את הצימר הראשון בכפר. מעבר לאירוח והלינה בצימר אדיגה (כינוי של הצ'רקסים), הוא מאפשר מפגש והיכרות מקרוב את אורחות הכפר ותושביו. הצימר מאובזר בג'קוזי ליד המיטה, מטבח מצויד וניחוח של עוגיות ביתיות. הגינה הצמודה עם נדנדת העץ, הערסל ופינת הישיבה משדרת אווירה כפרית נינוחה ורק יללות התנים שקורעים את דממת הלילה מפרים את השקט הכפרי. בבוקר תוגש לכם ארוחה מכל טוב המטבח הצ'רקסי כולל חלוש וגבינות תוצרת בית.
- צימר אדיגה: 054-5220285, 04-6765268.
קליק אחד ויש לכם מנוי לפנאי פלוס
