הטיילת הצפונית. מבט לכיוון הרצליה
איך אפשר להנעים על כולנו את יום כיפור? הצמים מחפשים איך להעביר את הזמן, והלא צמים מקבלים במתנה יום נקי מתנועת רכבים בעיר. מכיוון שאת מרבית ימי הכיפורים בבגרותנו העברנו בתל אביב, אנחנו בוחרים להתמקד בה.
אל הטיילת הצפונית החדשה
הטיילת המהוללת שלנו הוארכה צפונה ודרומה. בצפון היא מגיעה עד אחרי שדה דב ומדרום היא משתרעת עד לנמל יפו.שני הכיוונים שווים סיור. הראשון פותח לכם מרחבים ושקט: מצד אחד ים כחול, מצד שני מרחב דיונות (שדה דב יהיה שקט הפעם). בתווך מדשאות ירוקות. אתם עשויים לפגוש עליהן מעיפי עפיפונים או משיטי סירות המתכנסים מתחת לגשר הפסטורלי שנבנה מאחורי רידינג. אגב, תמיד כיף להסתכל על מקומות מוכרים מהצד השני, ורידינג יפה מכל הכיוונים. מכיוון שלא תהיה בעיית חניה ונסיעה הרי שאין חשש להגיע ברגל, על אופניים או ברולרים שממתינים בסבלנות בארון.
הטיילת. מראה מעל הגשר
תחנת הכוח רידינג מכיוון הים
אם תבחרו בציר הדרומי תגלו כמה יפה יפו מכיוון הים. תעברו על פני החומה העתיקה ותגיעו עד לנמל המתחדש. נשמח אם תספרו חוויות, שכן את המסלול הזה לא עשינו מזמן.
סירות במים
עפיפונים בשמיים
לב העיר: לאורך קינג ג'ורג'
אנחנו פריקים של לב העיר, שכן הוא מורכב משכונות קרובות בעלות אופי שונה לגמרי. קל לראות את זה ביום חול על פי המרקם האנושי, בתי הקפה, החנויות ואופי רחובות, אך יום כיפור מאפשר לכם הצצה גם לחצרות האחוריות.
התחילו בכיכר מסריק. במרכזה מזרקה, פסלים וספסלים והיא מוצלת ונעימה למנוחה. התקדמו לכיוון דיזינגוף ועצרו ליד גן מאיר. הגן שופץ והתייפה, יש בו בריכת שושנות מים פורחות, גינה לכלבים, משחקיה מחודשת לילדים ושולחנות פינג-פונג לבוגרים. בפאתיו קפה לנדוור בבית האגודה הסגור כמובן ביום זה. מעבר לתמיכה הערכית שווה להציץ שם ולו רק בגלל שדרת הברושים ה"מושבניקית" שנטועה לאורך שביל העפר המוביל אליו והחצר הירוקה שלו.
למרות הפיתוי הגדול לשלוח אתכם לעברו השני של הגן, אל מתחם טשרניחובסקי-טרומפלדור-ביאליק (נשמור את זה ליום חול) חזרו לרחוב והמשיכו דרומה, עד שתראו משמאלכם את סמטה פלונית. זוכרים את אריק איינשטיין רוכב על פסל האריה על עטיפת תקליטור הילדים שלו? זה שם! הציצו פנימה ותראו את האריה הקטן בחזית בניין מקסים ודהוי בקצה הסמטה.
רחוב בר-הופמן וכניסת עימנואל
הסיור הדרומי: המושבה האמריקאית במתחם קרן
אפשר להתחיל את הסיור בכיכר השוק, להמשיך לכיוון בנחלת בנימין (הרחוב, אחרי המדרחוב) ואפשר גם לדלג ולהתחיל בדרך יפו (אילת) פינת נחלת בנימין.
דרך יפו (שהופכת לרחוב אילת) היא מהיפות והמוזנחות בעיר. בחלומנו, יבוא מטוס ויתיז צבע לבן על הרחוב, וגם על אלנבי - שני צירים מכובדים מלאי מבנים מדהימים שדהו והוזנחו עם השנים.
דרומה מרחוב אילת תגיעו למתחם קרן. פנו שמאלה לכיוון רחוב אוארבך ותגיעו למה שנקרא "המושבה האמריקאית" (גרמנית). על רחובות אוארבך ובר הופמן נפרשים כעשרה מבנים מרשימים שנבנו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. המושבה הוקמה במקור על ידי נוצרים פרוטסטנטים ונרכשה על ידי הטמפלרים שבנו בה מלון, תחנת הרכבת (היום זהו מתחם התחנה), מפעל בטון ועוד. שרידים שקיימים כוללים אכסניית הנוער, כמה מבנים סגורים, המלון והכנסייה שנבנתה מאוחר יותר.
כנסיית עמנואל
גמר חתימה טובה!
