עדי, חברה, נולדה וגדלה בחדרה ולמרות מסע יחסי הציבור הנפלא שהיא עושה לעיר, והיא בכלל גרה היום בכפר, לא מצאתי סיבה לתור אותה, כי היא לא נשמעה לי מספיק אטרקטיבית. ואילו עדי בשלה, משכנעת, "רק תבואי לראות" וממשיכה להפליג בשבחה של עיר הולדתה. השבוע נשברתי, נו טוב, לא כל יום עיר ואם בישראל חוגגת 120 ורק לכבוד זה ראוי לעשות לה כבוד. אז אספנו כמה חברות ויצאנו לחגוג ולכבות לה את הנרות על העוגה. האמת? הופתענו. קצת היסטוריה והרבה רכילות, קצת מורשת, קצת קולינריה והרבה רצועת חוף מפורצת ומשגעת ביופייה, ועל הדרך גם פארק מטופח על גדות הנחל.
איפה מטיילים
120 שנה עברו מאז היתה חדרה אחת מהמושבות הראשונות שבה התיישבו חלוצי העלייה הראשונה ומתברר שהעיר ידעה סיפורי אהבה סוערים שפרצו סביב הדיונות, הביצות, ההתיישבות והציונות. לצד בתי הכורכר שצמחו מהחולות נרקמו רומנים, חלקם אסורים שהשתיקה יפה להם גם היום, אבל בסיור "סיפורי אהבה חדרתיים" שיתקיים בסוכות תוכלו לשמוע על אהבות גלויות ונסתרות, קצת רכילות והרבה נוסטלגיה. בין הסיפורים: אהבתו העזה של יהושע חנקין, איש הנדל"ן, לאולגה רעייתו האהובה שהיתה מבוגרת ממנו בעשר שנים; על ישראל פיינברג שהלך שבי אחר פאני (לבית בלקינד), "חלוצת החלוצות" ומהנשים החזקות של היישוב ועל אהבותיו של בנו החתיך ההורס אבשלום פיינברג חביב הבנות. בביקור בבית משפחתו, המדהים ביופיו, ניפצו לנו את המיתוס שאת השיר "1000 נשיקות" כתב לאהובתו שרה אהרונסון. טעות! הוא כתב אותו לצרפתייה שחורת תלתלים, רעיית חברו הטוב שבה התאהב כשהתארח בביתם בפריז. עוד יסופר על קוצים שהיו לאבשלום בישבן ולכן לא יכול היה להתחייב ולהישאר באותו המקום לאורך זמן.מוזיאון בית פיינברג , רחוב הגיבורים פינת ז'בוטינסקי. 04-6343296. בתשלום; סיור סיפורי אהבה - 046343296. 40 שקל .
איך מגיעים לפארק: מכביש החוף עולים במחלף גבעת אולגה, פונים מערבה לכיוון כפר הים ומעט לפניו פונים שמאלה וממשיכים לפי השילוט
חוות חפציבה - חווה חקלאית על גדות נחל חדרה ובלב חורשת איקליפטוס. החווה הוקמה בראשית המאה הקודמת על ידי חנקין, ננטשה ולפני כעשור שוקמה על ידי חברת החשמל והפכה למוזיאון שבו שוחזרו בתי הפועלים, אמת המים, המשאבה ובריכת ההשקיה. בחווה מתקיימים סיורים מודרכים ובחורף מתנחלות שם חבורות קורמורנים שחרחרים. 04-634874. ללא תשלום.
מפעלי נייר חדרה - סיור במרכז המבקרים המספר על תולדות הנייר מהפפירוס במצרים ועד היום בשילוב מיצגים, מולטימדיה ופעילות אינטראקטיבית שבאמצעותם אפשר ללמוד על תהליך מחזור העיתונים, הקרטונים ודומיהם שהופכים לנייר חדש. א.ת צפוני. 04-6349785/49. 15 שקל, בתיאום מראש.
מוזיאון הח'אן - המבנה היפהפה שימש בסוף המאה ה־18 כחווה חקלאית שנרכשה על ידי המתיישבים מהאפנדי הלבנוני סאלים חורי. המבנה המרשים נבנה מאבני כורכר שהובאו מחורבות קסריה ובראשית התגוררו בו המתיישבים. משעברו לבתי קבע הפכה החווה למרכז מסחרי עם משחטה, בית בד, בית מרקחת, סנדלרייה, מתפרה ומאוחר יותר נפתחו גם צרכנייה וצלמנייה. ב־1926 התנחלה שם תחנת משטרת הרוכבים הבריטית והיום הוא מתפקד כמוזיאון לתולדות העיר עם תצוגות אותנטיות של כלי עבודה, ריהוט, חדרים, בגדים ואבזרים מאותם הימים. בשנות ה־30 נבנה בחצר החאן בית כנסת בצורת מבצר כדי להגן על המתפללים מפני הפורעים. 04-6322330. בתשלום.
איפה אוכלים?
קפה פיינברג – אחד מבתי הקפה הנחשבים במרכז העיר הממוקם בביתם היפה של משפחת פיינברג. האווירה היא כפרית הודות לריהוט העץ הלבן וארגזי הירקות הטריים שמקשטים את הדלפק. בחוץ גינה יפה ומטופחת, כולל שובך יונים גדול, זכר לגינת הפרחים היפה שטיפחה גב' פיינברג לפני מאה. התפריט חלבי וכולל כריכים, סלטים, שקשוקת מוצרלה מיוחדת ופסטות נהדרות (נסו את הפסטה פטריות ברוטב שמנת ויין והפסטה סלמון המומלצות). 04-6344490. סגור בשבת בית חנקין, כפר הים, גבעת אולגה - במרומי המצוק בנה אדון חנקין בית לאהובתו אולגה, בית שבשנות ה־30 עמד שם בבדידות מזהרת וצפה אל מרחבי הים הגדול. אולגה לא הגיעה אליו מעולם כי בשל זקנתה התקשתה לטפס אליו. הבית הממוגן שימש באותם ימים גם כנקודת תצפית על תנועת האוניות בים וגם כהצהרת כוונות של ההתיישבות היהודית באזור. לפני כעשור שופץ והפך למוזיאון לצד בית קפה שהקימו בני הזוג גבריאל. כל שעה יפה להתמקם על המרפסת, אבל היפה שבהן היא שעת השקיעה, כמובן, שלא תשאיר אדישים גם את הציניקנים שבכם. בעודנו מתענגים על קאווה צוננת ובריזה שעלתה מהים, התנפלנו על המנות החלביות, בהן מרק ציזיקי, בבה גנוש (חצילים קלויים), פסטות טריות שנעשות במקום כולל פטוצ'יני פסטו ורביולי פטריות משובח. לקינוח ריבות ועוגיות תמרים ביתיות שמכינה אמא גבריאלי. 6214424–04. סגור בשבתבית רם, רחוב הגיבורים – בית שהוקם ב־1896 על ידי משפחת רם, ממייסדי העיר ש־30 שנה אחרי ברוך, הבן, הפך אותו ליצירת אמנות אדריכלית. הבית שימש כמרכז תרבותי חברתי למנהיגי היישוב, בהם וינגייט, הכנר הוברמן, השחקן שמואל רודנסקי ואחרים. הבית נתרם לטובת בני נוער בסיכון שפתחו בו בית קפה נחמד עם התפריט קטן ומוזל, וכל שקל שתשלמו עבור הטוסט והקפה ישמש לקידומם.
קליק אחד ויש לכם מנוי לפנאי פלוס
