אם ראיתם חמש דקות מכל סרט הוליוודי קלישאתי שיש בו סצינת חתונה אחת לפחות, אתם כבר יודעים בדיוק איך זה נראה: שמלה לבנה מפונפנת, בחורה מתרגשת עד כלות (שהורידה עשרה קילו לצורך המאורע, כמובן), ומישהי, ככל הנראה מעל גיל חמישים, שמסתכלת על הכלה בעיניים לחות ולוחשת: ״תהני יקירתי, זה היום המאושר ביותר בחייך״.
בשנים האחרונות השיח הציבורי מתעסק יותר ויותר בתכתיבי הגוף שמגיעים ממגזיני האופנה ומהסרטים, אבל על העובדה שכל ילדה מעל גיל חמש יודעת בדיוק איך אמורה פנטזיית החתונה שלה להיראות מדברים קצת פחות. תכתיבי החברה מכריחים אותך להיות רזה עד כדי עלפון, לבנה עד כדי סינוור ומאושרת עד כדי אורגזמה, ואוי לך אם משהו מזה לא יתקיים. זה הרגע המאושר בחייך חסרי המשמעות, ואוי לך אם לא תהני ממנו.
ויש יותר ויותר נשים, מסתבר, שנמאס להן שמכתיבים להן איך הן צריכות להתחתן.
בדיוק מהגישה הזו יצרו קארלי רומרו בת ה-29 וליז סוסונג בת ה-27 את מגזין החתונות ״קטליסט״ (Catalyst), המכנה את עצמו ״מגזין חתונות פמיניסטי״. מה שהתחיל כבלוג שניסה להראות שאפשר להתחתן גם אחרת התגלגל לקיקסטארטר בניסיון לגייס את ההמונים לעניין, וההצלחה הייתה מסחררת: בעוד שהבנות ביקשו רק כמה אלפים לטובת הדפסת גיליון ראשון, הן קיבלו תמיכה של מאות גולשות וגולשים וגייסו עשרות אלפי דולרים, שלטענתן יספיקו לכמה מגזינים. אז האם זה באמת הסוף של פנטזיית החתונה הלבנה והבנאלית כפי שאנחנו מכירים אותה? קשה להגיד ״כן״ בודאות, אבל בואו נגיד את זה ככה: מעולם לא היה סיכוי טוב יותר להיעלמותה.
בניגוד ללא מעט אנשים וכתבות ברשת שהופתעו מהצלחתו של קמפיין הגיוס בקיקסטארטר, היחידות שלא ממש מופתעות, כך נראה, הן דווקא המייסדות שלו. ״הייתי המומה מכמות הכסף שגייסנו", אומרת סוסונג בראיון מיוחד מארצות הברית, "אבל אני חושבת שכל מה שצריך כדי להבין שהגיע הזמן לשינוי בעולם החתונות הוא להיות צעיר בסביבות גיל שלושים. יש יותר מדי אנשים מסביבינו, וכמובן גם אני, שלא מתחברים יותר לחתונות המסורתיות, על שלל התפקידים המגדריים והבזבוז חסר המעצורים. זה כבר לא נראה לנו הגיוני. יותר ויותר אנשים לא רוצים חתונה גדולה ומפוארת, אלא רק להיות ביחד. החתונה עבור הדור שלנו הפכה להיות אירוע מעיק ומלחיץ, ואין ספק שנדרש שינוי מהיסוד״.
המגזין, שכאמור התחיל בכלל מבלוג, התחיל למעשה את האבולוציה שלו בתור פוסט שכתבה סוסונג באתר אוףביטברייד על איך זה לתכנן חתונה בתור פמיניסטית, ובכמה קשיים היא נתקלת. רומרו, צלמת חתונות במקצועה, קראה את הכתבה והתלהבה ומיד הציעה להיפגש. השתיים נפגשו, רומרו סיפרה לה שנמאס לה מהפוזות הסטנדרטיות שכל זוג עושה, ושהיא רוצה לעשות משהו אחר. כשבשתיים בוערת אותה תשוקה, הן יצרו את הבלוג. משם אתם כבר מכירים את ההמשך.
״אני לא יודעת איך זה בישראל, אבל בארצות הברית חתונות זו תעשייה של ממש, עם המון מגזינים, אבל גם מי שאוהב את התעשייה הזו לא יכול להתחמק מההרגשה שהוא כבר ראה את התמונה הזו בדיוק בחודש שעבר ובחודש שלפניו - שני אנשים, ב-99% מהמקרים לבנים, ב-100% סטרייטים, האישה בשמלת כלה, וזו אותה תמונה כל הזמן. הזוגיות התקדמה, יש הרבה יותר גיוון, וכל מה שרצינו היה להראות אותו״.
אבל למה, בעצם? הטקס הזה הוא מסורת, וסביר להניח שיש הרבה יותר אנשים שרוצים לשמר אותו מאשר לירוק בפרצופו ולראות משהו אחר.
״זו אחת הסיבות שהלכנו לקיקסטארטר, כדי לראות אם עוד מישהו מרגיש ככה חוץ מאיתנו, ומה אתה יודע, מסתבר שכן. אני מכירה המון נשים שלא מרגישות נוח עם מסיבת הרווקות המסורתית, עם העובדה שרק האבא מלווה אותן לחתונה, עם השבועות שהיא נדרשת להישבע. שלא לדבר על זה שלרוב יש הרגשה שאישה צריכה להיות מחוייבת להוריד שלושה קילו לפני החתונה ולא, נניח, לתחזק את הזוגיות שלה. יש גם את העובדה שעדיין מצפים ממך לאמץ את שם המשפחה של בעלך, או העניין עם הזר בסוף, שלא לדבר על תמונות החתונה שכולן נראות אותו דבר בכל אלבום. אנשים רוצים משהו חדש״.
השאלה הגדולה היא האם הבשורה היא דווקא מהכיוון הפמיניסטי, כפי שאת מנסה להביא אותה.
״אני חושבת שאפשר לקחת את המושג ׳פמיניסטי׳ להרבה מאוד מקומות. מבחינתי חתונה פמינסטית היא חתונה שבה זוג מרגיש אהוב על ידי האורחים שלו, ולא בלחץ היסטרי. חתונה פמינסטית בעיני היא חתונה שוויונית, חוצה מגדרים וזהויות מיניות, שבה שני הצדדים מתחייבים לאותו דבר וחשוב מזה - יכולים לעמוד מאחורי ההתחייבות שלהם ועושים אותה בלב שלם, שזו עיקר הבעיה עם ההתחייבויות הנשיות היום. וכן, אתה יודע מה? חתונה פמינסטית היא גם חתונה שמפסיקה להתייחס אל הבחורה כאל ילדה קטנה שחולמת על נסיכות ופיות ושטויות אחרות. אנחנו לא בנות חמש״.
אז המגזין שלכם בעצם נועד כדי להראות שהילדות הקטנות גדלו?
״אני לא חושבת שהנשים צריכות להוכיח משהו, אני חושבת שהגיע הזמן שבשנת 2015 התעשייה תתגבר ותפסיק להכתיב לנשים איך החתונה שלהן צריכה להיראות. אנחנו לגמרי מסוגלות לעשות את ההחלטה הזו בעצמנו יחד עם בן או בת הזוג שלנו. מה שהמגזין שלנו מנסה לעשות הוא להחזיר את צלם האנוש - סליחה על המילים הגדולות - ואת הייחוד לטקס שלפעמים מרגיש כמו בובות קרטון. אני לא בטוחה שנצליח לשנות את העולם ואת התעשייה הכי שמרנית באמריקה, אבל היי, אני תמיד בעד להגיד שניסינו״
