לא משנה כמה קלישאתי ושחוק נשמע המשפט הפופולרי "זה לא אתה, זה אני", כולנו מצאנו את עצמו משתמשים בו בזמן כזה או אחר. כשניסינו להיפרד, כשניסינו להסביר למה זה לא ילך ובעיקר, כשלא היה לנו אומץ להגיד: תקשיבי, זו לגמרי את. אני סבבה.
נכון, אנשים טועים פה ושם לחשוב שבאמת אין שום בעיה עם הבנאדם שמולם, וזה רק הם כאלה דפוקים שלא מסוגלים להתלהב מבנאדם כל כך מושלם כמו שהרגע עומד מולם, רוצה אותם, והם? כלום. שום דבר לא זז בבטן, שום דבר לא מתעורר, הם מתבוננים אל העיניים המצועפות של מי שמולם ואומרים לעצמם: שהם דפוקים. אחרת, איך זה שהם לא מצליחים להתאהב בבחורה או בבחור המושלמים שעומדים מולם?
אז זהו.
שזה רק חצי נכון.
כלומר, גם חצי נכון שהבחורה מולך מושלמת . וגם חצי נכון שאתם באמת דפוקים.
תודו שזו לא התשובה שציפיתם לשמוע.
אתם אולי דפוקים, אבל תפסיקו להיות קשים עם עצמכם
נכון, מי שמולך אולי יפה, מושכת, נעימה, ונראית באופן כללי כמו משהו שאלוהים יצר רק בשביל לצחוק עליך, אבל הוא באמת לא מתעסק עם זה.
בסוף, אם היא רווקה ורוצה אותך, הרי שגם לה יש דרך לעבור. היא כבר לא בת 20, אז כנראה שמה שהיא חווה איתך כבר קרה לה קודם, ככה שגם לה יש מה ללמוד. מרוב שהיא נראית כמו כל הפנטזיות שלך, רק לא מרגישה כמוהן, אתה מספר לעצמך כמה אתה דפוק, כמה אתה נמשך רק לשרוטות, וכתולדה מכך אתה מרגיש מיואש, חסר תקווה ומבואס.
אבל יש כאן צד שני. ואתה יכול להיות בטוח, שברגע שהיא תקלוט שאתה לא בעניין, גם היא תשאל את עצמה: "למה את דפוקה?! איך זה שאת קבוע נדלקת על לא פנויים לקשר?! לא בשלים, לא מסוגלים, לא בעניין. מה לא בסדר אצלך? זהו? אין בחורים נורמליים בעולם שאת נופלת על כל השרוטים?.
ככה שאם אתה לא נדלקת עליה או את לא נדלקת עליו תפסיקו להיות קשים כל כך עם עצמכם. בהחלט יש כאן דרך ללמוד וליצור בה שינוי, אבל זה לא שהיא מושלמת.
איך אני יודעת? כי לא נעים לי להגיד, אבל אתה צודק בתחושה שלך. אם היא היתה באמת מושלמת, היא כנראה לא היתה פה מולך. היא כבר מזמן היתה עם הבעל המושלם שלה והילדים המושלמים שלהם והכלב המושלם שלהם בבית המושלם שלהם.
ועזבו את הקלישאה שאין מושלם. ברור שיש. זה נקרא "מושלם בשבילי", וכזה יש בשפע.
הבחורה של החיים שלך נמצאת במרחק החלטה אחת
אז היא לא מושלמת בשבילך, כי לך יש כל מיני עניינים. חשוב רק שתדע אותם. למשל, שאתה ממש נזהר מלהגיע למקום שבו אתה חס וחלילה מרגיש שזה מסוכן. מה זה מסוכן? כשיש פוטנציאל. שזה עוד עלול באמת להפוך למערכת יחסים. אמיתית. עם המשך. אמא'לה. הרבה יותר פשוט לרצות להרגיש, להיות מאוהב ולחוש את הפרפרים בבטן עם בחורות שאין באמת סיכוי להיות איתן. הן שרוטות מדי בשבילך, אמא שלך בחיים לא תאשר אותן, הן רק לבינתיים, אבל בינתיים חופשי אפשר להתפרע. גם רגשית. כי השרוטות הן מן תעודת ביטוח כזאת שאתה לא באמת הולך לאהוב ולרצות ולהתחייב ולהתקדם. אז שרוטות זה כמו ללכת בלי ולהרגיש עם.
בוא נודה בזה: זה די דפוק לרצות בחורות שאתה לא באמת רוצה בשביל לא להרגיש, או לא להתקדם לזוגיות, לא? כן, קצת. אבל החדשות הטובות הן שאם תהיה מודע לזה כבר תיצור שינוי, ואם גם תתחיל לפעול בעניין, כמו למשל להתחיל לאט לאט לבנות לך בראש דגם של הבחורה שכן היית יכול לראות בעתיד שלך, אתה תראה איך באורח פלא ולאט לאט יצוצו הבחורות האלה בחיים שלך.
כמה לאט? כמה שלא יפחיד אותך לקחת צעד, וכמה שהאישיות שלך בנוייה לשינויים. ראיתי אנשים שלקח להם שנתיים מרגע שהחליטו, בגלל שכל מנגנוני העמידה ביעדים שלהם וגם מנגנוני זיהוי המצבים שלהם היו חלודים. גם כשהם התקדמו, הם כל הזמן החליקו להרגלים שלהם, שתיעתעו בהם והתחבאו תחת עור צח ורגליים ארוכות של שרוטה מזדמנת. אחרי כל נפילה הם למדו עוד קצת.
אבל ראיתי גם בחורים (ובחורות, כן?) שמרגע שהבחינו בהעדפות הללו שלהם, שלא מקדמות אותם ונוצרו מפחד, החליטו שהם לא מבלים יותר רגע אחד בחיים באופן שלא מקדם אותם, ושינו לחלוטין את בחירות הדייטינג שלהם. הם זיהו מיד את האנשים שבעבר הם היו נדלקים עליהם, ולמדו להחליט לגביהם בסדרה מיוחדת של שאלות שקבעו. הם הפנימו את הכיוון ודבקו למנגנונים החדשים, שהפעם נבחרו בקפידה. וכמובן שהתוצאות לא איחרו לבוא.
אז תכלס, בפעם הבאה שבא לכם לדפוק את הראש בקיר, בין אם אתם הדוחים ובין אם אתם הנדחים, אל תתערערו. חבל. באנו להנות בסך הכל.
פשוט תשאלו את עצמכם: כמה פעמים בא לי עוד להיות במקום הזה, ומה יש לי ללמוד. גם לגבי, וגם לגבי הפרטנרים שאני בוחר. נכון, לפעמים התשובות מבלבלות, וכדאי להתייעץ עם אחרים, לא משנה אם זה עם אנשי מקצוע או חברים שהיו שם (שהיו שם, ברור? לא שעדיין שם. בדיוק כמו שלא היית שואל חבר תפרן נצחי לגבי התכנית העסקית שלך), העיקר לקבל פרספקטיבה, ולהתחיל להתבונן מתוך רצון לשפר ולתקן, ולא מתוך ייאוש שמוביל רק לקיטורים כלליים וחזרה על טעויות העבר.
