מאז ראשית המאבק על זכויות הנשים עשינו דרך ארוכה, ומדי שנה, ב-8 במרץ, מציינים את יום האישה הבינלאומי.

זה היה חשוב מאוד במאה ה-18, כפי שהוסבר היטב בחיבורו של ג'ון סטיוארט (לא ההוא מהדיילי שואו, השני) שאמר כי צריך להחיל את עקרונות הצדק על המשפחה ורק לאחר מכן על החברה כולה, ושחברה שמבוססת על צדק אינה יכולה להפלות לרעה נשים.

זה היה סופר רלוונטי במהפכה התעשייתית בסוף המאה ה-19 כשנשים, ככוח עבודה, החלו לדרוש זכויות והקימו את האיגודים המקצועיים הראשונים.

כמה דברים השתנו מאז 1909, לא? הפגנה למען זכויות נשים במאה שעברה (צילום: gettyimages)
כמה דברים השתנו מאז 1909, לא? הפגנה למען זכויות נשים במאה שעברה (צילום: gettyimages)

זה היה קריטי בניו יורק בהפגנת הסופרג'יסטיות ב-1908 כש- 15,000 נשים צעדו ברחובות ודרשו את התיקון ה-19 לחוקת ארצות-הברית, זכות הצבעה לנשים.

מאז פברואר 1909 מצוין כל שנה יום האישה הבינלאומי, ומאז, אף אחד לא חשב על זה. דווקא את יום האם ביטלו והפכו ליום המשפחה כי במשפחות יש גם אבא וילדים וזה "לא פייר", ויום האם הוא אחד הימים המוצדקים, אם כבר מדברים. נכון, יש גם אבא, וגם סבתא עוזרת לא מעט, אבל מישהו יכול להגיד לי שהנטל העיקרי לא מוטל על האמא? היה משהו מאוד יפה ביום האם, כי אותו טרחו לציין גם באופן פרטי, ואמא היתה מקבלת ארוחת בוקר למיטה וכוס שכתוב עליה איזה קשקוש.

אבל אף אחד לא חשב לרענן, או לפחות לעדכן את יום האישה. ועם השנים - והאמת שכבר לא מעט שנים - הוא פשוט הפך למאובן לא רלוונטי.

לא משרת, כן מעליב

תמיד מפתיעה אותי הנטיה הזאת שלנו להתקבע על כל החלטה שאנחנו עושים כאילו זה חוק טבע שהוטל עלינו על ידי האלים והוא קדוש. כולה החלטה שעשינו בעצמנו, שרצוי לכל הפחות לתת עליה את הדעת.

מישהו בכלל זוכר את זה מבד אמצעי תקשורת וחברות קוסמטיקה? כרזה ליום האישה הבינלאומי (צילום: shutterstock)
מישהו בכלל זוכר את זה מבד אמצעי תקשורת וחברות קוסמטיקה? כרזה ליום האישה הבינלאומי (צילום: shutterstock)

יום האישה הוא יום שנועד לעודד, להקדיש תשומת לב ולהעלות למודעות עניינים חברתיים שעדיין לא נפתרו, אבל האם זה קורה? ממש לא.

זהו יום שלא נחגג או מצוין בשום צורה. רוב הנשים אפילו לא יודעות מתי יום האישה, ואם אמצעי תקשורת כמונו היו מפסיקים להתעקש לאזכר את הנושא, הוא היה נעלם לגמרי.

לא מתרחשת שום פעילות חשובה או מעניינת ביום הזה, ובדומה ליום האהבה הוא הפך מזמן לפלטפורמה עבור חברות מסחריות שנשענות עליו בזרוע כבדה ומקדמות על חשבונו אג'נדה פוליטית או מכירת מוצרי קוסמטיקה לצורך רווח אישי לחלוטין.

בנוסף, לא זכור לי שמעולם פגשתי אישה שהתרגשה, התלבשה חגיגי, או קיבלה מתנה לכבוד יום האישה, שלא רק לא משרת אותנו, המין הנשי, אלא גם קצת מעליב.

למה אין יום הגבר כדי לציין את פעילותו המופלאה בעולם? אני אגיד לכם למה. כי אף אחד לא עושה עניין מדברים מובנים מאליו כמו העובדה שמליוני גברים קמים בבוקר ומתפקדים בלי להרוג את עצמם מרוב טפשות וחוסר אונים, אבל אישה שעושה את אותו הדבר בלי להתמוטט ולהזדקק למלחי הרחה? וואו, סחטיין עלייך!

מדהים שהצלחת לקום מהמיטה בבוקר בלי מלחי הרחה (צילום: shutterstock)
מדהים שהצלחת לקום מהמיטה בבוקר בלי מלחי הרחה (צילום: shutterstock)

בפני נשים מוצלחות אנשים לפעמים עדיין מתנהגים כאילו ראו סוס מדבר, וטורחים לציין את זה בהערכה כאילו אישה היא בעצם מעין מפגרת שצריך להחמיא לה כשהצליחה ללכת לבד לשירותים ולנגב לעצמה. אז סליחה. לא רק שאנחנו עושות הכל, אנחנו גם עושות את זה מעולה, והדבר האחרון שאנחנו זקוקות לו זו לטיפת העידוד המטופשת בצורת יום שנה, כאילו אנחנו טרייר שהצליח לעמוד על שתי רגליים ולגנוב חטיף מהשיש. זה משפיל.

תביאו מתנה או תסתמו

להזכירכם, השתנו כמה דברים מאז 1909. לנשים כבר מותר לעבוד, הן מצביעות, הן יכולות לדרוש את השכר שמגיע להן, לענות בראיון עבודה "לא עניינך אם אני מתכוונת להיכנס להריון ומתי, וצא לי מהחצוצרות מיד", לעשות סטוצים בלי שיקראו להן זונה, ולהרות ללא זוגיות. אנחנו אפילו מחליפות גלגלים במכונית ולא מתקשרות 100 כשיש לנו ג'וק בבית, תארו לעצמכם.

אז או שתביאו מתנות ונחגוג את זה כמו שצריך, או שתעזבו אותנו בשקט ותודו שכבר שנים שיום האישה מתפקד כ'יום סתימת פיות': "כן כן, את מועצמת חמודה, אל תדאגי, אנחנו איתך ועם האינטרסים שלך, כל הכבוד לך, אישה, לכי על זה".

ובשטח, מה? כמה חברות כנסת יש? כמה ראשי ערים? כמה מנכ"ליות?

"סתמי ת'פה, יש לך את יום האישה, דברי איתנו ב-8 למרץ. תבואי להרצאה מעצימה במכללת זיבי".

יום האישה הוא משענת קנה רצוץ לרעיון שאבד עליו הכלח ולאפליקציות שאינן מיושמות בשטח. המלחמה שלנו היום היא כבר יותר ספציפית והמטרות שלנו כנשים בעולם מודרני שונות לגמרי מאלה של הסופרג'יסטיות האמיצות של פעם, וככאלה, דורשות חשיבה אסטרטגית מחודשת.

יום אישה שאף אחד לא מתייחס אליו עושה לנו יותר נזק מתועלת, ועצם קיומו וההיצמדות אליו יוצרים את האשלייה שהעניינים מטופלים ומשתקים את האינסטינקט להמשיך להילחם, כשבנתיים חולשות שכבר מזמן אינן רלוונטיות מונצחות לעוד שנה. ואולי זאת המטרה, מי יודע.