עד אתמול ניתן היה לספור כמעט על כף יד אחת את האנשים שהכירו את פלויד ו-ויולט הרטוויג, בני זוג בני 90 מהעיירה איסטון בקליפורניה. אתמול הם כבר הפכו לשיחת היום ברשת, ולאחד הסיפורים שדומה שהצליחו לרגש את העולם כולו.
אם יותר לנו להיות רגשניים לרגע, בשנים האחרונות הרשת בעיקר הראתה לנו את הצד המכוער בבני אדם. סיפור השוקולד מהשבוע האחרון הוא דוגמה מצויינת, אבל אין ספק שבעקבות הפייסבוק והטוויטר ובוודאי גם הטינדר נחשפנו לאינספור הטרדות, משפטים מכוערים וסתם דייטים שהשתבשו ממש. והנה, לפעמים, הרשת הזו, שבלעדיה כמובן בחיים לא היינו שומעים על בני הזוג, יכולה גם להזכיר לנו שיש אנשים שנפגשים, מתאהבים ובאמת מבלים יחד את כל החיים שלהם.
פלויד ו-ויולט נפגשו עוד בבית הספר היסודי, שם למדו בכיתות מקבילות. הם הפכו לזוג באופן רשמי במלחמת העולם השנייה, אז התאהבו אחד בשני. פלויד שירת בצי ארצות הברית במשך שש שנים, ואחרי המלחמה, בין השנים 1946 ל-1948, הזוג החליף יותר ממאה מכתבים ביניהם, שאת כולם הם שמרו למזכרת ותוכלו לצפות בהם ולהתרגש מהם גם אתם בוידאו שלמעלה.
באחד המכתבים ממאי 1947 כותב לה פלויד: ״היי מתוקה, רק כמה שורות מהמלח הבודד שלך. אני מתגעגע אליך יקירתי, ואני כה מאוהב בך… יקירתי, אני בהחלט אשמח לצאת מזה, זה כבר לא בשבילי. זה נכון, פעם חשבתי שהצי הוא אדיר ושארצה לבלות בו את כל חיי, אבל זה היה לפני שהתאהבתי בנערה המתוקה בעולם״.
נו, מי לא היה נמס אחרי מכתב כזה.
במכתב נוסף מ-1946 כתב לה: ״שמעתי את השיר שלנו היום וזה כמעט הרג אותי מרוב געגועים אלייך. האם הצלחת להשיג תקליט של השיר? אני בהחלט מקווה, כי אני רוצה שנקשיב לו יחד כשאת בזרועותיי״.
רומנטיקן אמיתי, אין מה לומר.
השניים התחתנו בשנת 1947, והביאו לעולם שלושה ילדים, אבל בשנים האחרונות לחייהם, באופן טבעי, מצבם הרפואי הדרדר. פלויד נלחם בסרטן כליות קשה, ו-ויולט סבלה משיטיון הולך ומתגבר.
״אבא שלי בקושי היה יכול ללכת״, מספרת בתם, דונה סקרטון, בסרטון המרגש שהוכן לכבודם. ״ועדיין הדאגה העיקרית שלו הייתה אמא שלי. הם היו הולכים יחד לרופא והוא היה מתעקש תמיד לומר לו ׳אני בסדר, אני רק רוצה שתתקן אותה׳״.
עם זאת, הרופאים, מן הסתם, לא הצליחו ״לתקן אותה״ וגם לא הצליחו לשפר את מצבו של פלויד, שלבסוף נתבשר שהוא סובל מכשל מערכות כללי ושנותרו לו שבועיים בלבד לחיות.
כעבור שבוע הכאבים הלכו והתגברו בגופו של פלויד. ״ראינו שכאב לאבא נורא״, משחזרת סקרטון. ״אמרנו בינינו לבין עצמנו שזה מתקרב, אז ביקשנו מבית החולים לקרב את המיטות שלהם עד כמה שאפשר. אבא החזיק לאמא את היד והלך לעולמו. אמא כבר לא הייתה בהכרה, אבל בישרנו לה שאבא מת ומחכה לה. היא הלכה מאיתנו חמש שעות אחר כך״.
״הם היו זוג מדהים״, היא המשיכה לספר בנאום שריגש את העולם. ״הם נפרדו כל בוקר בנשיקת בוקר טוב, הם היו כל כך ביחד. כשהלכנו לבית הלוויות וראינו את שני הארונות אחד ליד השני, הבנו שככה זה נועד להיות. זו הייתה הדרך היחידה שבה סיפור האהבה שלהם יכול היה להיגמר״.
