"אני תמיד עושה כלים אחרי שאני מבשל, אבל כשהיא מבשלת היא יכולה להשאיר בלגן נוראי במטבח".

" מה פתאום, איזה שטויות. אני הכי מסודרת. אני מכינה סיר אחד וישר שוטפת ועוברת לדבר הבא. זה הפוסל במומו פוסל, זה מה שזה"

מוכר לכם? נכון זה נשמע כמו הויכוח הכי דבילי בתולדות היקום? כמו הזוגיות הכי רגילה בעולם? אז זהו, שהויכוח רגיל, אבל הזוגיות לא.

כדי להגיע למצב שבו הם מתווכחים על מי עשה או לא עשה כלים בשבוע שעבר, דניאל ולורן הקיזו דם, ממש, פיזית, בשביל להגיע למקום הזה, שאנחנו קוראים לו בכזו קלות "רגיל", כי אנחנו תמיד שוכחים כמה קשה עבדנו כדי למצוא את האהבה שלנו. עם זאת, במקרה הזה, לא נראה שהזוג שלפנינו ישכח בכזו קלות כמה השקעה, הקרבה, כאבים ו-ויתורים נעשו משני הצדדים כדי להגיע עד הלום.

היא

לורן הרץ, בת 43, מאפרת ולומדת עיצוב אופנה. טראנסקסואלית שהפכה מזכר לנקבה. באנגלית נכונה פוליטית קוראים לזה: M to F

הוא

דניאל ברוש, בן 23, דייל קרקע באל על ושואף ללמוד רפואה, טראנסקסואל שהפך מנקבה לזכר. באנגלית נכונה פוליטית קוראים לזה: F to M

לפני

"בזמנו, לפני כמעט שבע שנים, הסתובבתי הרבה בגן מאיר, במרכז הגאה", נזכר דניאל בחיוך ענק. "לורן גרה בבניין ליד, אז תמיד ראיתי אותה מטיילת עם שני הכלבים שלה. היא הייתה רקדנית לשעבר, הולכת זקופה כזאת, מלכותית, כמו איזה דוכסית, ועם רעמת שיער מאד מרשימה. ישר על ההתחלה חשבתי שהיא מדהימה, אבל לא פניתי אליה כי אז עוד הייתי בת".

רק חמש שנים לאחר מכן אזר דניאל אומץ להציע ללורן לצאת איתו לדייט, והאמת? העובדה שמדובר בדייט התבהרה לה רק אחרי כמה שעות וכוס או שתיים של אלכוהול. "כשראיתי אותה בפעם הראשונה אחרי הניתוח זה במועדון גייז. חיכיתי שהחברים שלה יתפנו מהמקום ואז רצתי אליה כמו איזה סטוקר קטן והסתכלתי למעלה על המטר שמונים שהיא ושאלתי: 'את לורן הרץ?' היא הסתכלה למטה בשביל לראות אותי, כי אני 1.58. ואז ניסיתי לדבר איתה, אמרתי לה 'אני מכיר אותך מהפייסבוק', כל מיני חרטוטים, ולא ממש קיבלתי תגובה. גם אמרתי לה שהיא ממש יפה ועד היום היא טוענת שענתה לי שגם אני חמוד, אבל אני לא יודע, לא שמעתי את זה". שמע או לא, ייבשה אותו או לא, למחרת לורן קיבלה הודעה בפייסבוק מדניאל שבה הוא מציע לה לשבת לקפה.

הפגישה

"אני חשבתי שזה קפה ומאפה, אמיתי, סתם לקשקש- לא קפה ואהבה", אומרת לורן. "אם לרגע הייתי חושבת שזו לא פגישה אפלטונית לחלוטין לא הייתי מגיעה, אבל להיפגש לא אכפת לי. אני נפגשת עם הרבה אנשים, ונהנית לדבר איתם, אז אין בעיה. ישבנו בבית קפה, המשכנו לאויטה ואז ללימה לימה, ודניאל השקה אותי ואיכשהו לקראת סוף הערב התנשקנו שם ורקדנו והתחבקנו, ורק אז הבנתי מה קרה כאן מההתחלה. בסוף הערב הוא הקפיץ אותי הביתה שאלתי אותו אם הוא רוצה לעלות לקפה ונשארנו לישון ביחד. וכל הלילה רק התחבקנו, מה שטוב, כי אני נורא פחדתי להיכנס למצב אינטימי. לא ידעתי מה אני אראה שם, ולא ידעתי בדיוק באיזה שלב הוא של ניתוחים. וגם אמרתי לו את זה. אני יש לי פה גדול, אני בעייתית, לא סותמת לרגע".

כמובן שלורן התגברה על החרדה שלה וכבר בשבועות הראשונים היה ברור להם שהם ביחד. אחרי הדייט השני דניאל הכיר לה את אמא שלו, על הדרך, ואחרי שבועיים הוא לקח אותה לאבא, למרות חששותיה. "הוא הזמין אותי לבוא איתו, אבל יש לי לחץ ממשפחות, אני לא בדיוק הבחורה שמביאים הביתה", היא צוחקת, ודניאל ממשיך את הסיפור במקומה. "שטויות", הוא אומר בחיוך שובבי, "לורן לא היתה הטראנסית הראשונה שהבאתי הביתה. ההורים כבר היו רגילים, וגם, אבא שלי הוא האבא הכי מפרגן והכי גאה בתהליך שלי. הוא רק אומר לי כמה אני מוצלח כל הזמן, כך שזו לא בעיה בכלל".

המפגש עם ההורים התנהל היטב וביולי 2014 הם עברו לגור יחד, למרות שדניאל התנחל אצל לורן מאד מהר, כפי שהוא מעיד. לא שהם הספיקו להיות כל כך הרבה בבית, כי מתוך שנה וחצי של יחסיהם הם בילו יותר מחמש פעמים בבתי חולים לתקופות ארוכות.

הזוגיות

זוגיות שמתנהלת בעיצומם של ניתוחים ובין בתי חולים היא לא פשוטה בשום שלב, בטח שלא בהתחלה, ועל אחת כמה וכמה אם הניתוחים הם ניתוחים לשינוי מין, ועוד של שני בני הזוג. אבל לורן ודניאל שרדו גם את זה: "תהליכים של שינוי מין אצל זכרים ונקבות הם מאד שונים, וההפיכה מנקבה לזכר היא פי כמה יותר מסובכת ומסוכנת", מסביר דניאל ומפרט לצורך ההשוואה שהניתוחים שלו כבר הגיעו ל-400,000 שקלים, והניתוח של לורן עלה בערך רבע מהסכום. כשדניאל ולורן נפגשו הוא היה בדיוק חודשיים אחרי הניתוח הראשון, והיא, עקב פוביה (מובנת לגמרי) עוד היתה רחוקה מהניתוח שלה. "בניתוח הראשון רק מוציאים את התזמורת וסוגרים", מספר דניאל."ואז, לאט לאט, בהפרשים של חצי שנה עושים עוד ניתוחים עד הניתוח הסופי, שבו לוקחים את מה שצריך מהירך, מהשוק, או מהבטן, ובונים בניתוח שמתבצע כולו תחת המיקרוסקופ, איבר מין זכרי. כבר היו לי כמה ניתוחים שהצליחו להסתבך. אני מדבר על חצי שנה של החלמה, שמתוכה חודש אתה לא יכול לקום אפילו לשירותים".

"אצל טראנססקסואלית שהופכת מזכר לנקבה זה יותר פשוט, אבל את הכוחות הנפשיים עדיין צריך", מוסיפה לורן שנמצאת כמעט שלושה חודשים אחרי הניתוח האחרון שלה. "ולי לקח זמן למצוא אותם. אחרי המון תחקירים ובירורים הלכתי על זה ועשיתי ניתוח בתיאלנד. בשבוע הראשון זה כמעט לא כאב באיזו דרך נס, אבל אחר כך זה התחיל, וזה גיהנום. שלושה שבועות אחר כך כדי לטוס חזרה הייתי צריכה לקנות ארבעה כרטיסי טיסה כדי שאוכל לשכב במטוס כי אי אפשר לשבת, וזה עוד ניתוח שנחשב מוצלח ולא הסתבך בו כלום".

הצעת הנישואין

באוגוסט 2014, אחרי ארוחת דגים, דניאל כרע ברך ליד הים, הוציא טבעת וזה הנאום שכתב לה ואיתו הציע נישואין: "נתחיל בזה שאת מדהימה. ועזבי שאני אומר לך את זה הרבה, אבל הלוואי והיית יודעת איזה כיף זה להסתכל עלייך. את יצירת אומנות. ומעבר לכל היופי הזה את מכילה כל כך הרבה מתיקות, אינטיליגנציה, חוזק, מוטיבציה מטורפת לחיים, אמביציה ובעיקר המון אהבה. אפילו שאת חושבת שאיבדת את זה מזמן, אחד הדברים הכי יפים בך זה התום. לא תמימות באשר היא, אלא למרות כל מה שחווית וראית בחייך יש בך טוהר. עשיתי המון טעויות במערכת היחסים הזו, ורוב הזמן התוצאות היו על חשבונך. אני רוצה שתדעי שאני מצטער. אני קצת אדיוט לפעמים אבל רוצה להאמין שזה עניין של נסיון. אני מקווה לא לעשות שטויות בלי לשים לב, ומבטיח להשקיע את מירב שימת הלב שלי בך. האושר שלך חשוב לי. את חשובה לי. קצת קשה לי לדמיין את החיים בלעדייך. הפכת לי את החיים בכל מובן אפשרי והפכת גם לעמוד התווך שלהם. את ממלאה אותי לבבות ופרפרים. רק איתך אני רוצה לחלוק את חיי. ומה שאני בעצם שואל זה אם תרצי לחלוק איתי את שלך".

לורן כמובן אמרה כן, למרות שהיתה נבוכה, או לדבריה: "הוא הציע לי ליד חברים, וכולי החלפתי צבעים. מזל שאני שחורה אז לא רואים. תדעי לך שאם הייתי בגובה הנכון הייתי נחבאת אל הכלים. אבל ישר אמרתי כן".

החתונה

התוכנית הראשונית שלהם להתחתן באפריל כנראה תשתנה עקב אילוצים כלכליים. ניתוחים לשינוי מין הם מאד יקרים, והם גם מחפשים מישהו שיחתן אותם, ורצוי שזו תהיה ריטה. "שנינו מתים עליה", אומר דניאל, ולורן מוסיפה שרב זה בטוח לא יהיה. "אני לגמרי אתאיסטית, אז אפילו לא רפורמי. אולי מישהו מהקהילה, עם נדרים שנכתוב בעצמינו. אבל זה ייאלץ להידחות, ובנתיים אנחנו חיים".

מה הם עושים? מבלים, עובדים, נוסעים לחו"ל, אוכלים ארוחות שישי, ובכלל, הם מאד משפחתיים. "אנחנו בקשר עם כולם מהמשפחות אחד של השני, כולל הילדים והאחיינים, שדווקא להם הרבה יותר קל לקבל את מה שאנחנו מאשר למבוגרים. אנשים הרבה פעמים שואלים אותנו למה היה צריך את כל השינוי הזה בשביל להיות אחד עם השני, הרי היה אפשר גם בלי ניתוחים", אומר דניאל ומחבק את בת זוגו ואשתו לעתיד, "ויש לי תשובה לזה: זה עניין של הגשמת הזהות שלך. ברגע שהזהות שלך מוגשמת הרבה יותר קל לך לאהוב את עצמך. כשאתה אוהב את עצמך בתוך הזוגיות, הרבה יותר קל לאהוב את השני. אז כן, היה צריך".