פעם חשבתי שכדי לפתור בעיות רצוי להתפלש בהן עד שימצו את עצמן, לחפור, לדבר עליהן, לבכות אם צריך, עד שבאורח פלא הן ייעלמו.

עם אקסים, למשל הייתי מקפידה להישאר בקשר כדי להתמודד עם מה שהם מעוררים אצלי. אבל עם השנים למדתי שיש משהו מעיק בתזכורת למערכות יחסים שנכשלו, לא משנה מאיזו סיבה, וכשבעיה אחת נסגרת, מיד אחת אחרת, ששכנה קצת מתחתיה, מרימה את ראשה המכוער. ואם אין לזה סוף, אז מה לעזאזל הטעם להשקיע בתראפיה?

מאז שמתי לעצמי למטרה למקסם את יכולות ההדחקה וההתעלמות שלי עד כמה שניתן, ועכשיו כשיש לי בעיה שמסרבת להיפתר, אני מסיחה את דעתי ממנה עד שיימאס לה, ועם אקסים אני מנתקת קשר מיידית, ולא רק איתם אישית אלא עם כל מה שמזכיר אותם, כולל חברים משותפים.

לא אמרנו לך לא לצאת עם השכן? (צילום: shutterstock)
לא אמרנו לך לא לצאת עם השכן? (צילום: shutterstock)

לא, זה לא פשוט, אבל זה מוריד למינימום את האופציה להיתקל בהם או בתזכורות לאי נעימות שהם מביאים איתם ללא הכנה מוקדמת וחליפת ביו הזארד. אני למדתי את זה בדרך הקשה, אז הנה, במיוחד בשבילך, האקסים שאת לא צריכה להישאר איתם בקשר בשום פנים ואופן.

הגרוש

כבר דיברנו על להישאר בקשר עם אקסים. לא טוב. אבל אם מתפלק לך, אז הכי פחות מזיק הוא הנשוי. וכל עוד הוא נשוי זה סבבה. שניכם מוגנים מתוקף העובדה שאשתו והילדים שלו מרחפים לכם מעל הראש, זה מוציא מכל הסיפור את הסקס אפיל והופך את הסכנה למזערית. סה"כ זו מערכת יחסים טובה של שני אנשים שמחבבים זה את זו, שיש להם זכרונות משותפים מצחיקים, קרבה נינוחה, ואפילו עם אשתו את מסתדרת. מלבד העובדה שאת נאלצת לראות תמונות של הילדים שלו בכל פגישה, שזה חמוד אבל קצת משעמם את כל מי שהילדים לא שלו; ממש אידיליה.

עד שהוא מתגרש, ואז אול הל ברייקס לוס.

בשניה אחת כל היתרונות שהיו ליחסים שלכם הופכים להיות המכשלות: הזכרונות והקרבה הופכים להיות הסיבה שהוא מרשה לעצמו לספר לך בדיוק מה עובר עליו בכל שעה של היום או הלילה כי הוא לא יודע איך להיות רווק אחרי שנים של זוגיות, ומאחר ורק את יודעת כמה הוא שבור הופכת אותך לאחראית העיקרית לבריאותו הנפשית. זה מעיק ברמות קשות, אבל הכי גרוע זה שבגלל שפעם הייתם ביחסים אינטימיים, את האופציה הכי הגיונית מבחינתו לסקס. יותר נוח לו, במצבו, לשכב עם מישהי שהוא גם יכול לבכות לה, מה שקורה כל פעם שהוא עושה צ'ייסר.

עכשיו לא משנה מה תעשי, נדפקת. אם תדחי אותו יהיה ביניכם מאד לא נעים, ואם תשכבי איתו יהיה עוד פחות נעים ויהפוך להיות מוזר ומביך, והכל ישתנה. חוץ מתמונות של הילדים. אותן עדיין תצטרכי לראות.

הצורר

לכל אחת יש אקס שיכל בקלות להיות צורר אם היה נולד בנסיבות אחרות. שמת לב לזה כבר תוך כדי מערת יחסים: מדי פעם הוא פשוט מתנהג ברוע צרוף חסר פרופורציות לגמרי לתקרית. אלה אנשים שלא מפרקים רעלים וככה יוצא שהם מוציאים אותם על הקרובים אליהם. גם אם הוא בן אדם מקסים ברוב הזמן, מערכת יחסים כושלת יכולה להוציא מכל אחד את צדדיו הרעים, ובמיוחד ממנו. אז גם שנים אחרי שנפרדתם יהיה לו צורך לפגוע בך, סתם, בקטנות. אם תפלי עליו ברגע לא טוב, אוי ואבוי לך. לצורך העניין את יכולה לסמס בתמימות "מה נשמע?" ולקבל תגובה דוחה שבה הוא גורם לך להרגיש כאילו את הבן אדם האחרון שהוא רוצה לשמוע ממנו, מתובל במשפטים דרמטיים וסופניים והרבה טרמינולוגיה של "מה שהיה בינינו" ו"נגמר" למרות שכבר שלוש שנים לא ראית ולא דיברת איתו.

דווקא בגלל שזו הסטוריה עתיקה, זה עוד פחות מובן מה הוא רוצה מחייך ואת יושבת מול המסך ותוהה למה לעזאזל קיבלת מטח ג'יפה כשבקלות הוא יכל להתעלם מהטקסט או לענות בקצרה בנימוס ולהגיד שהוא עסוק, או בשדה תעופה בדרך לתימן לשנתיים. יש כל כך הרבה דרכים לרמוז למישהו שהוא כבר מקולקל, אבל לא: האכזרי יטרח לענות לך בצורה מפורטת ובהמשכים, כדי לפגוע בך כמה שיותר. אז לטובתך, תתרחקי.

רק את תביני מה מצאת בו כשהוא יטיח בך הודעות מרושעות אחרי שהעזת לשאול אותו מה העניינים (צילום: shutterstock)
רק את תביני מה מצאת בו כשהוא יטיח בך הודעות מרושעות אחרי שהעזת לשאול אותו מה העניינים (צילום: shutterstock)

הלא מתחייב

צריך להסביר? זה האקס המתסכל ביותר בעולם. כשהיית איתו הייתה לו בעיית מחויבות, הוא לא רצה להתחתן, לא רצה ילדים, ובגלל זה נפרדתם. תמיד ניחמה אותך הידיעה שהוא פשוט בעייתי, וזה קשור לדברים שהוא עבר בילדות ובלה בלה בלה. אז את ממש לא רוצה להיתקל בו חצי שנה אחר כך עם אשתו ההריונית ולגלות שהוא התגבר על כל זה באורח קסם, ושהבעיה היחידה שלו היתה את. ולא יעזור שתגידי לעצמך שזה גם עניין של טיימינג ושהעבודה שעשיתם יחד סללה את הדרך לריפוי שלו. כי זה לא ינחם אותך. נהפוך הוא.

המביך

"מי זה?", ו"מה היה ביניכם?" הן שתי השאלות הכי טריקיות שיכולות להישאל אחרי פגישה מקרית עם האקס המביך שלך ברחוב. ואנשים ישאלו, כי אם את לא יודעת בדיוק איך יכול להיות שנתת לו לגעת בך, אז למה שהם יבינו? לא נעים לך להיזכר כמה הסטנדרטים שלך היו נמוכים באותה תקופה, אבל הרבה יותר גרוע לפגוש אותו בחברת אנשים שלא הכירו אתכם יחד כשהוא לובש מעיל ויניל ירקרק, חולצה פרחונית, כובע טייסים ממלחמת העולם הראשונה ומקשקש שטויות שאפילו לך קשה להבין. לכי תסבירי להם שהוא מקסים, שהיה ביניכם חיבור מדהים. הדבר היחיד שיסתום להם את הפה יהיה אם תגידי להם שהוא היה סקס מעולה. הוא לא היה, אבל שום הסבר לא ישנה את העובדה שהוא איש מביך, ושלעולם ועד תידרשי להסביר מה מצאת בו. "מאד אהבתי אותו" זו לא סיבה מספיק טובה בשביל אף אחד חוץ מבשבילך, מסתבר.

כל ההסברים שבעולם לא יעזרו לך אם תתפסי אותו מתכונן לחתונה אחרי חצי שנה (צילום: shutterstock)
כל ההסברים שבעולם לא יעזרו לך אם תתפסי אותו מתכונן לחתונה אחרי חצי שנה (צילום: shutterstock)

השכן

לי יש בעיה רצינית מאד, והיא הנטיה שלי להיכנס למעורבות רומנטית עם שכנים. טעות חמורה מאד. אז קודם כל בואי נדבר על הטעות הזאת של לצאת עם מישהו שגר רחוב לידך או בית מולך. מה את, סתומה?

בינינו, בואי נודה, מלבד בפעם אחת, ובאחת אני מתכוונת לזו שמלווה אותך בזמן המוות- מערכות יחסים זה דבר שנגמר, ורוב הסיכויים שגם עם השכן זה לא יעבוד. אז נכון, הוא חמוד, ונכון שזה נורא נוח שאפשר להיפגש, לעשות הכל, ולחזור הביתה לישון. אני הראשונה שתסכים. בהמון מובנים זה אידיאלי. מצד שני, זה נורא ואיום מכל כך הרבה סיבות, והגדולה שבהן היא שכשזה ייגמר יהיה לך ממש קשה לא לפגוש אותו. הוא תמיד ידע מתי את בבית לפי האורות בחלון והטרטור של המזגן, ואתם תיפגשו, בפוטנציאל בכל פעם כשאחד מכם יצא את דלת ביתו; ברחוב כשהוא יוצא עם הכלב, בכביש כשאת עוברת על האופניים, או הכי גרוע, במכולת, שזה חלל קטן ואין הרבה מקומות להתחבא בהם. ואת זה את מבינה אחרי שנאלצת להתחבא במעבר של הבמבה והבאפלות בזמן שהוא משלם בקופה. זה לא נעים.