הדינמיקה הנוכחית בין גברים לנשים היא בכי רע, על כך אין ויכוח. וכל זה למרות - או אולי בגלל - השינויים במעמד האישה, שעל פניו היו אמורים לשפר את המצב בין הג'נדרים, אבל בפועל הוא רק מתדרדר.

יש הטוענים שהפמיניזם אשם בהכל, וממחקר חדש שנחשפתי אליו, יש סיכוי טוב שזה נכון.

המחקר, שהתפרסם במגזין "אלימות ומגדר", בדק אוניברסיטה בצפון דקוטה ומצא שאחוז מטורף (31.7%) מהגברים בה היו אונסים מישהי אם לא היו לכך תוצאות משפטיות או אחרות. נגיד את זה אחרת: רק 66% לא היו כופים על מישהי יחסי מין, ושימו לב שהכלא זה מה שמדאיג את אותם (כמעט) 33% ולא, חלילה, שהם עומדים להרוס למישהי את החיים, כן?

אונס? מה זה?

יש המון דברים שכולנו בטוחים שאנחנו לא מסוגלים לעשות. לרצוח, למשל. כמעט אין אדם שמסוגל לדמיין את עצמו עושה את זה. סקס עם בן אותו המין, עם ילדים, או עם בני משפחה, אונס, או אפילו סתם לגנוב משהו מהסופר, כולם ברשימה הזאת, אבל זה לא אומר הרבה.

אנחנו עדיין צריכים את ההפגנות האלה, מסתבר. עדיין צריכים להסביר שאסור לאנוס (צילום: Anton Bielousov/shutterstock)
אנחנו עדיין צריכים את ההפגנות האלה, מסתבר. עדיין צריכים להסביר שאסור לאנוס (צילום: Anton Bielousov/shutterstock)

למעשה, המציאות מוכיחה שאנחנו לא ממש יודעים מי אנחנו ולמה אנחנו מסוגלים, אלא שהראייה שלנו את עצמנו בנויה מאיך שאנחנו מעדיפים לתפוס את עצמנו, בהתאמה יחסית לאמות המידה המוסריות - החברתיות הנהוגות בתרבות שבה אנחנו חיים ובמשפחה שבה חונכנו.

בנוסף, כמובן, קיימות עדויות שבתרבויות מסוימות רצח, אכילת בני אדם או נישואין לבנות 11 הם לגיטימיים בתנאים מסויימים, ולכן חייבים להניח שהתשוקות הללו קיימות במבנה הנפשי של האנושות. מצד שני, נהוג לחשוב שבחברה המערבית דוכאו היצרים האלו, למרות שזה שטויות, כי אז לא היינו צריכים חוקים, בתי משפט ובתי כלא.

גם בסוגיית עונש המוות אנחנו עדיין דנים, ותוהים אם העונש מדוד ושקול היטב אל מול פשעו של הנשפט. אונס הוא סוגיה נוספת שעולה לדיון חדשות לבקרים, כי מסתבר שאף אחד לא באמת סגור סופית על התשובה אם זה אסור בתכלית האיסור או שזה תלוי בכל מיני גורמים. גם ההגדרה של אונס עברה כמה וכמה גלגולים: היו וישנן עדיין תרבויות שבהן הגישה לנשים הרבה יותר מחפיצה מבעולם המערבי, אבל גם אצלנו מתקיימים דיונים אינסופיים מה רמת ההטרדה של פנייה בפייסבוק ומתי היא יכולה להיחשב תוקפנית, או מה נחשב הטרדה מינית בכלל, דיונים שלא היו נחוצים אילו הדברים היו ברורים לגמרי.

ובכן, הם לא.

נורמות ולא מוסר

לפי המחקר מסתבר לא רק ששליש מהגברים היו אונסים אישה אילולא היו לכך השלכות, אלא גם שההגדרה של אונס לא לגמרי ברורה להם. לראיה, כאשר השאלה כללה את המילה "אונס" ענו נבדקים רבים ב"לא", אבל כשהשאלה היתה מנוסחת ללא המילה אונס בתוכה, למשל: "האם תכפה יחסי מין על מישהו תוך כדי הגבלת תנועתו באלימות?" אותם אנשים ענו "כן". אז אם עד עכשיו הייתם בטוחים שדרגת חומרתה של פעולת האונס כבר הופנמה בעולם המערבי, תחשבו שוב. ליתר ביטחון אולי נזכיר מהו אונס: "ביצוע אקט מיני תוך כדי כפייה בניגוד לרצונו של הקרבן".

אה, כן.

ישנן, כמובן, גישות שונות בהתייחסות אליו, הבולטות מביניהן הן הפסיכולוגית, הסוציולוגית והפמיניסטית: הגישה הפסיכופאתולוגיות מתייחסת לאונס כאל פשע אלים וכהוכחה לקיומה של בעיה נפשית קשה, כגון תסביך אדיפוס לא פתור, תסביך סירוס, נחיתות מינית והומוסקסואליות לטנטית. הגישה הפמיניסטית גורסת כי גברים שאונסים נשים עושים זאת כדי לשמר את תחושת העליונות המעמדית שלהם, וכי אונס הוא תוצאה של מסורות תרבותיות בהן יש לגבר דומיננטיות פוליטית כלכלית וחברתית, וכי קיימת מערכת יחסים של היזון חוזר בין אלימות מסוג זה לבין מעמדן בחברה, כי נשים המפחדות להיאנס יגבילו את עצמן לפעילויות בטוחות וכך תימנע עלייתן בסולם המעמדי ונחיתותן תישמר. או יותר נכון להגיד, עליונותם של הגברים תישמר. הגישה הסוציולוגית תומכת בטענה כי קיים קשר ישיר בין שיעורי האונס לבין מידת אי השוויון בין המינים ומוסיפה כי האונס נפוץ בקבוצות בהן הנורמות החברתיות אינן שוללות זאת.

כל גבר שלישי היה עושה את זה אם לא היו לכך השלכות (צילום: shutterstock)
כל גבר שלישי היה עושה את זה אם לא היו לכך השלכות (צילום: shutterstock)

מילת המפתח כאן היא נורמות, מסתבר, ולא רמת מוסר, אנושיות, או חמלה בסיסית, ואם תוסיפו למיקס הזה את המילה "השלכות", תקבלו את התוצאות המפחידות שהעלה המחקר המדובר. כמעט שליש מהגברים שנשאלו היו אונסים אישה אילולא היו לכך השלכות מרחיקות לכת כגון כלא, או גם נידוי חברתי. שליש מהנבדקים, רבותי, היו אונסים אישה אבל לא עושים זאת כי הם מפחדים שהחברים שלהם יעשו עליהם חרם. מספר מפחיד, מניע מפחיד, ומפחידה גם המחשבה שבין המשיבים לשאלון יש גם כאלה שאינם מודעים לעצמם מספיק כדי לדעת למה הם מסוגלים, וגם את המשקרים שבין הנבדקים, שענו "לא" אבל למעשה הם אינם יודעים למה הם מסוגלים בנסיבות המתאימות, או את אלה שפשוט לא רצו להודות באמת בכתב.

עדיין חוששות כשאתם הולכים מאחורינו ברחוב

זה לא מופרך בכלל. מקרים רבים בהסטוריה האנושית מוכיחים שההקשר התרבותי והחברתי, או אפילו נסיבות זמניות, עלולים לרופף את הקשר בין אמות המוסר המקובלות לבין המעשים בשטח, לדוגמה בכלא, או אפילו באיזור מלחמה שבו הכללים החברתיים אינם תקפים (לראייה מקרה החיילים האמריקאיים שהיו מוצבים בעירק, וקיימו יחסי מין עם ילדה בת 12 שקיבלה בתמורה אוכל עבור משפחתה הנתונה במצור).

אותי זה לא מפתיע במיוחד. כמו כל אשה בעולם, גם אני גדלתי על הידיעה שאני צריכה לפחד מגברים, לחשוש כשהם הולכים מאחורי ברחוב, להגביל את תנועותי בחושך, ולהתלבש או לא להתלבש בצורה מסויימת כדי למזער את הסכנה שאני נתונה בה. כמו כל אישה שניה בעולם, גם אני חוויתי תקיפות מיניות מסוגים שונים. גבר לא יבין זאת, אבל נשים רגילות לחיות עם הפחד להיאנס מרגע היוולדן. דמיינו לרגע את המגבלות הנפשיות שפחד קבוע כזה מייצר בנפשה של ילדה, ואת ההשלכות שלו על מערכות יחסים רומנטיות ומיניות בחייה הבוגרים. תוסיפו לזה את העובדה שאחת מחמש נשים נאנסת או תיאנס מתישהו בחייה, ושמספר גדול מזה בהרבה חוה או יחוה תקיפה מינית ברמת חומרה כלשהי, תקיפה שתשפיע על מצבן הנפשי באופן קריטי.

כאילו החים לא מספיק קשים, כאילו אין מספיק דברים לפחד מהם, כל הנשים שאתם מכירים חיות במצב קבוע של חרדה בדרגות חומרה שונות, החל מחשש קל ברחובות חשוכים וכלה בתסמונת דחק פוסט טראומטית. כולנו מפחדות באופן תת הכרתי מכל גבר זר או מכר חדש שנכנס למרחב הפרטי שלנו. תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם קוראים למישהי כלבה כי היא דחתה אתכם בבר או לא ענתה לכם להודעה בפייסבוק, ואולי עכשיו, כשקיבלנו סימוכין מדעיים לכמה המצב גרוע, נתחיל לעשות עם זה משהו לפני שמערכות יחסים רומנטיות יחדלו להתקיים לחלוטין.

אחרי הכל, אם הגישות הסוציולוגיות והפמיניסטיות נכונות, ובאמת יש קשר ישיר בין עליית השוויון המעמדי בין גברים לנשים לבין הצורך הגברי לבסס דומיננטיות בכל אמצעי, האלימות שקיימת בד.נ.א שלנו מקדמת דנן עלולה להתגבר, וגם אם טאבו חברתי מצליח למנוע מרוב הגברים לאנוס הלכה למעשה, כעסים מודחקים יצטברו מתישהו, ויהפכו למיזוגניה, שרק אלוהים יודע איך היא תתבטא. בנתיים, תעשו טובה, תשמרו על הבנות שלכם.