בדרך כלל נהוג לכתוב לצד סיפורים קשים ועצובים שהם אינם לבעלי לב חלש, אבל הרשו לנו לסטות מהקלישאה ולהזהיר שהסיפור הזה עלול להיות קשה לכל מי שלב, חלש או חזק, פועם בקרבו. נתקלנו וכתבנו לא פעם על סיפורי אהבה קשים וכאבים, אבל זו הפעם הראשונה, נדמה לנו, שנזקקנו לחבילת טישו צמודה בניסיון לכתוב את המילים של הכתבה הזו.
נדמה שכותרת הבלוג שכבש את העולם מספרת את הסיפור יותר טוב מכל דבר אחר: "זה לא סיפור על סרטן", הכריזה נורה פרמורת בבלוג שפתחה לפני חמש שנים
לאחר שגילתה שלאהובה יש סרטן, "זה סיפור על אהבה ורומנטיקה, עם קצת סרטן". אלא שאחרי חצי עשור בהן ליוותה את המאבק של בעלה, ובכך גם את המאבק שלה, במחלה הקשה והאכזרית הזו, השבוע נשם ארון, בעלה, את נשימתו האחרונה, והוכיח שהסרטן אולי ניצח, אבל האהבה, במקרה הזה, בהחלט נתנה פייט ראוי.
אם יש משהו קצת מנחם בתוך כל הסיפור הזה הוא לראות כמה אהבה הייתה בין בני הזוג (רואים להם בעיניים, דבר כזה אי אפשר לזייף) וכמה אהבה מורעפת מכל כיוון בעולם על נורה עכשיו. השניים הכירו, כיאה לסיפור אהבה מודרני, בטוויטר, כשהחלו לעקוב אחד אחרי השני. אחרי שנה הם נפגשו במקרה (הוא זיהה אותה, לה לא היה מושג מי הוא), הוא ביקש את מספר הטלפון והאהבה פרחה. אלא שאחרי שנה קסומה יחד ארון עבר שני התקפים משום מקום בעבודה, ולרופא לא נותר אלא לבשר את החדשות הקשות מכל: גידול במוח, אין מה לעשות, המוות ודאי.
בעקבות מחלתו של ארון פתחה נורה בלוג שבו תיארה את מאבקם המשפחתי (לשניים ילד קטן) במחלה בצורה קסומה ונוגעת ללב, אבל היה זה דווקא ההספד של ארון לעצמו שהפך את כל העסק לויראלי מאין כמוהו.
כשהיה כבר ברור שימיו ספורים, התיישב ארון לכתוב לעצמו הספד, וחשף לעולם את סודו הגדול ביותר: שהוא בעצם ספיידרמן. "ארון גו'זף פרמורת, בן 35, מת היום בשלווה בביתו", כך כתב. "מותו נגרם עקב סיבוכים מנשיכה רדיואקטיבית של עכביש, ואחרי שנים של לחימה בפשע ובמיוחד בארכי-נבל אחד, ששמו סרטן, שפילג והרס את החברה שלנו למשך יותר מדי זמן. אזרחים מן השורה יזהו אותו כספיידרמן ויודו לו עוד שנים רבות על ניסיונותיו להגן על העיר. משפחתו הכירה אותו רק בזהותו הבדויה כמעצב אתרים וחולצות שהיה ידוע ביכולות העל שלו ללבוש תמיד את הקרדיגן הנכון ולהגיד תמיד את הדבר הנכון, גם אם לא בצורה המנומסת ביותר".
ההספד העצמי המקסים הזה פורסם בבלוג והפך לויראלי כמעט באופן מיידי, כשרבים מציינים גם את השורה המצחיקה שבה התבקש בנו הבכור, ראלף, לנקום את מות אביו ולנצח את הסרטן. מיטב העיתונים בארצות הברית שיתפו פעולה עם פרמורת ויצאו בכותרות דוגמת: "ספיידרמן הלך מאיתנו" או "נחשפה זהותו האמיתית של איש העכביש".
עוד התוודה פרמורת שאהבתו הראשונה הייה גוון סטפני, מה שגרם לנורה לכתוב לה בטוויטר שהיא מקווה שעכשיו, אחרי שהוא מת, היא מקווה ששתיהן יוכלו לשים את המחלוקות בצד ולהודות ששתיהן אהבו את אותו גבר. סטפני, כמובן, מיהרה לרטווט ולהגיב.
את ההספד שלה פרסמה אשתו נורה אמש והוא, כמובן, קצת פחות מבודח. לפני שתקראו אותו יש מצב לא רע שאתם תצטרכו את חבילת הטישו הזו שדיברנו עליה.
"הסרטן לא עצר אותנו", היא מסכמת. "הוא אולי כבל אותנו למיטות בית חולים ולניתוחים, אבל במשך חמש השנים שלנו יחד הוא לא עצר אותנו מלהוליד בן, לחגוג חגים ולצפות במאות סרטים יחד. הלכנו לעבודה ושילמנו את החשבונות שלנו. גידלנו בן ובישלנו ארוחות ערב (אוקיי, הזמנו ארוחות ערב). שיפצנו את הבית שלנו. טיילנו, וראינו הצגות. כל כך הרבה הצגות. שתינו מיצים בדוכנים כמו שאהבנו והלכנו לטייל והיינו כמו כל זוג אחר. ארון הקריא לבן שלנו ספרים כל לילה והם נרדמו יחד בכזו שלווה עד שכמה פעמים הלכתי לבדוק שהם עדיין נושמים ושלא מתנו מרוב שמחה".
"זו לא הייתה מלחמה או מאבק", היא ממשיכה. "לדברים האלו יש חוקים. זה היה יותר כאילו ארון נכנס לזירה עם המוחמד עלי של מחלות הסרטן, וחייך סיבוב אחרי סיבוב אחרי סיבוב כשהשיניים שלו הועפו מהמקום והראש שלו חטף כל כך הרבה מכות עד שאורגן מחדש. ואז נשמע הדינג האחרון".
סיפור האהבה שלהם - ואיך לא, עם כאלה טקסטים - פורסם בכל מקום אפשרי, ומאות אלפים הספידו בטוויטר את האיש שמעולם לא הכירו, אבל נדמה שאי אפשר שלא להתאהב בו. כמו כן, נפתחה גם קרן מיוחדת לתרומות
עבור נורה ובנה הקטן ראלף, ואנחנו כמובן מזמינים אתכם לתרום. עד אז, אין לנו אלא להתאבל, כמו כל העולם, על ספיידרמן. אין ספק שהעולם הזה יהיה מקום מפחיד ועצוב יותר בלעדיו.
