"הסיבה שאני עוזב היא האנשים בראש החברה הזו. וינס מקמהן ימשיך לעשות כסף למרות שהוא הוא. הוא מקיף את עצמו באנשים טיפשים, לא חברותיים, דושבאגים אמיתיים שהולכים להגיד לו את כל מה שהוא רוצה לשמוע. הייתי רוצה לחשוב שעתיד החברה הזו יהיה טוב יותר אחרי שוינס מקמהן ימות, אבל האמת היא שמי שתשתלט על העסק תהיה הבת האידיוטית שלו והחתן הטמבל שלו וכל שאר המשפחה המטומטמת. תנו לי לספר לכם סיפור אישי..." (בנקודה הזו המיקרופון מנותק, התוכנית "מאנדי נייט רו" יורדת מהאוויר באופן מפתיע)

למרות שתעבור עוד כמעט שנה וחצי עד שהמתאבק סי.אם פאנק, האיש מהנאום שלמעלה, יעזוב את החברה במפתיע (אם כי בגלל אותה סיבה) וישאיר אותה בפני שוקת שבורה, רבים עד היום מחשיבים את הנאום הזה, שנשא פאנק בפני קהל התוכנית, לנאום הפרידה האמיתי שלו. אחרי חודשים של תסכול יצירתי (כל הקרבות, כמו גם הראיונות, כמו כל דבר, מתוסרט ב-Wwe, ולמרות שמדובר באנשים אמיתיים הדמויות שלהם הן פיקטיביות לחלוטין) מישהו במחלקת הקריאייטיב של ליגת ההיאבקות הבידורית הענקית ואחד מהעסקים שמגלגלים הכי הרבה כסף בארצות הברית (מדובר בתעשיה של יותר משני מיליארד דולר בשנה) התחלק על השכל, ואמר לפאנק, שבוע לפני סוף החוזה שלו: קח את המיקרופון ותגיד את כל מה שעל הלב שלך. פאנק נראה המום כשאמרו לו את זה, אבל קפץ על ההזדמנות וזה בדיוק מה שהוא עשה. את המיקרופון סגר לו וינס מקמהן אחרי שלוש וחצי דקות שבהן הרעיד את עולם ההיאבקות ושבר את החומה שמפרידה בין מציאות לדמיון ובין מתוסרט לאמיתי.

שנה וחצי אחר כך, כאמור, פאנק עזב במפתיע יום אחרי אירוע הרויאל ראמבל, ובדיוק כפי שחזה (אם כי הדבר היה די ברור לכל מי שמכיר את העסק, ובוודאי למי שנמצא בתוכו) ולמרות שוינס מקמהן עדיין בחיים, הבת האידיוטית (סטפני מקמהן) והחתן הטמבל (פול לווסק, הוא טריפל אייץ', אחד מגדולי המתאבקים של כל הזמנים) אכן השתלטו על העסק, הן בתוך הזירה והן מחוצה לה. הם מופיעים בטלוויזיה בכל שבוע, מעורבים כמעט בכל קו יצירתי, שלא לדבר על הכנופייה ש"הקימו", "השלטונות", שמנכסת לעצמה זמן מסך יקר מדי שבוע. טריפל אייץ' וסטפני מקמהן משוכנעים שהאהבה שפרחה ביניהם עוד ב-2001 והזוגיות שלהם היא מרכז העניין של הצופים, ורק באמצעות זמן חשיפה רב הם יצליחו להציל את העסק השוקע.

הרייטינג, מה לעשות, מוכיח דווקא את ההיפך.

מתאבק טוב, מנהל רע

מילה אישית לפני שאנחנו ממשיכים: לכותב שורות אלה, חובב היאבקות בידורית רק 25 שנה, יש פינה חמה בלב לטריפל אייץ'. בלי שום קשר ליכולותיו כמנהל, מדובר, כפי שנכתב, באחד הגדולים של כל הזמנים, מתאבק משכמו ומעלה, אלוף עולם 13 פעם (אם כי שוב, מדובר בהחלטה קריאטיבית נטו, אך הוא בהחלט הצדיק את ההייפ והאמון בכל פעם שנתנו לו את החגורה), אדם שהקריב את גופו יותר מכל מתאבק אחר (אולי חוץ ממיק פולי, שצנח מגובה של שבעה מטרים כדי לזכות בתשואות מהקהל) עבור הארגון שבו הוא עובד וגם, חשוב יותר מהכל, האיש שבזכות הרעיון שלו לפלוש ל-WCW, הארגון המתחרה, ה-WWE בכלל קיימת היום.

עוד מילה אישית לפני שאנחנו ממשיכים: לכותב שורות אלה אין, בשום פנים ואופן, שום פינה אישית חמה עבור זוגתו שתחיה של טריפל אייץ', סטפני מקמהן. האישה שבמו ידיה דרסה את הקריירות של שומרת הראש צ'יינה (רגע, לזה עוד נגיע), רוב ואן דאם, כריס ג'ריקו וחמור מכולם: מאצ'ו-מן רנדי סאבאג'. האישה שבמו ידיה גדמה עלילות מצויינות ופיטרה את הכותב הטוב ביותר של החברה, פול היימן (שבסוף חזר כמנהל אישי, אבל היה יכול לתרום כל כך הרבה יותר) רק בגלל שהרגישה שהוא מתעלה עליה. האישה שיצרה במו ידיה את החור שהארגון מתמודד איתו בשנה האחרונה כשהייתה אחד מהגורמים הבכירים לעזיבתו של סי.אם פאנק.

"לא קראתי לך חסרת מושג, קראתי לך אידיוטית". סי.אם פאנק וסטפני מקמהן מעבירים את חילוקי הדעות שלהם מאחורי הקלעים אל הזירה

קשה לדעת מאיפה להתחיל את הסיפור על השניים הללו, אבל אולי במקרה הספציפי הזה כדי להתחיל מהסוף. בכל שבוע, במאנדיי נייט רו, תוכנית ההיאבקות המרכזית של הליגה, יוצאים סטפני וטריפל אייץ' על מנת לעצבן ולהכעיס את הקהל כחלק מארגון "השלטונות" שאותו הם ייסדו. השניים משחקים את תפקיד המנהלים המרושעים - תפקיד אותו ירשו מאביה של סטפני והבעלים הנוכחי של ה-WWE, וינס מקמהן, שמילא אותו בהצלחה מסחררת - ואספו אליהם חבורה בכירה של מתאבקים הכוללת את קיין, כוכב העתיד סת' רולינס ועד לאחרונה גם רנדי אורטון, אחד המתאבקים הבכירים בחברה, אבל הוא "החליט" לשבור את הכלים ולבגוד בקבוצה, ככל הנראה בגלל שהחברה סובלת במחסור רציני בכוכבים שהאוהדים רוצים לעודד ולהזדהות איתם. מעבר שכזה בין "טוב" ל"רע" הוא מאוד שכיח בליגת ההיאבקות הבידורית, וגם אורטון וגם טריפל אייץ' עברו מספר פעמים מהצד האפל לצד המואר וחוזר חלילה בקריירה שלהם. שניהם אוהבים מאוד להיות "היל", שם הקוד לדמות הרעה בחברה, אבל טובים הרבה יותר בתור "פייס", שם הקוד לדמות הטובה בחברה. אז את אורטון, כאמור, החליטו להחזיר להיות חביב הקהל. טריפל אייץ' נשאר בוס מרושע, וזו אחת הסיבות לכך שכל העסק לא עובד.

כאמור, בכל שבוע השניים יוצאים ומתעמרים במתאבק "טוב" כזה או אחר. לפני יותר משנה היה זה דניאל בראיין, ועכשיו הם עושים את התרגיל הזה לג'ון סינה, הכוכב הכי גדול של החברה מאז האלק הוגאן, דין אמברוז וכרגע בסבב זהו תורו של המתאבק דולף זיגלר. בדרך כלל המהלכים הללו מיועדים כדי להעלות את קרנם של המתאבקים הטובים, אבל השטיק הזה כל כך משומש עד שהאוהדים כבר מתקשים להגיב אליו. עם דניאל בראיין, שהיה האנדרדוג האולטימטיבי, זה עבד נהדר. עכשיו, עם אחוזי רייטינג הולכים וצונחים, זה כנראה עובד קצת פחות. עם זאת, זה לא עוצר אותם מלגזול ארבעים או חמישים דקות של זמן מסך לעצמם מתוך הנחה שזה מה שהקהל רוצה. המסר של הקהל, שמצביע בשלט וברגליים, כנראה לא מחלחל למקומות הנכונים.

תהיה נחמד, או שהקריירה שלך בסכנה

למרות שהם משחקים את הרעים ודמויותיהם בתוך הזירה הן פיקטיביות, טריפל אייץ' היה הראשון ששבר את החומה בין מציאות לדמיון בהיאבקות הבידורית. כחלק מחבורת "הקליק" האגדית, שכללה שמות כמו שון מייקלס, קווין נאש (דיזל) וסקוט הול (רייזר ראמון), הארבעה התחבקו בזירה בלילה שבו הול ונאש עזבו ושברו את הקיר המפריד בין טובים לרעים והבהירו לקהל שבעצם כולם חברים מאחורי הקלעים. הקהל דווקא התלהב והריע ממושכות, אבל וינס מקמהן רתח מאחורי הקלעים על מי שבעתיד יהיה חתנו ואף שם אותו בקרבות מבזים וגרם לו להפסיד אותם בכוונה במשך קרוב לשנה.

אייץ', המכונה גם "המשחק", "מלך המלכים" ו"המתנקש המוחי" המשיך כל הזמן לשחק על התפר הדק הזה. בתחילת שנות ה-2000 הגו צוות הקריאייטיב של ארגון ההיאבקות סיפור בדיוני לחלוטין שבו המשחק, שבנה לעצמו דמות של ילד רע ומרדני כחלק מחבורת די.אקס, יצא עם בתו היפיפייה של הבוס, היא סטפני מקמהן, ואפילו יתחתן איתה, ואז יתגרש. אלא שרצה הגורל ולווסק ומקמהן התאהבו באמת בזמן שזייפו התאהבות פיקטיבית, והמתאבק המסוקס אפילו זנח את זוגתו בחמש השנים האחרונות, המתאבקת המעולה צ'יינה, עבור מקמהן, שמצידה דאגה לפטר אותה ולהעלים אותה מהחברה. הצד המרושע של סטפני מקמהן יצא כבר אז, וקשה להגיד שהוא הלך לאיזשהו מקום.

כדי לפנות מקום לבעלה, שהיה אז כשרון צעיר ומבטיח, מקמהן לא היססה לדרוס - באישור אביה, כמובן - מתאבקים ותיקים יותר ולרמוס קריירות שלמות. רוב ואן דאם הוא דוגמה מוצלחת של כוכב שהיה אמור להיות הפנים של החברה ונדחק לשוליים בעקבות דרישה של מקמהן מאביה, וגם כריס ג'ריקו הפך להיות בדיחה לכמה שנים טובות בגלל שכך הורתה לכותבים. כל זה מתגמד לעומת הסיפור של מאצ'ו מן רנדי סאבאג', אחד הגדולים בכל הזמנים של החברה, שזכרו התאדה לאחר שהתגלה שניהל רומן עם מקמהן בת ה-17 כשהוא בן 40. יצויין שעד היום מדובר בשמועה בלבד, אבל אין אחד בעולם ההיאבקות שהצליח למצוא הסבר אחר להיעלמות המוזרה של סאבאג'.

כך או כך, ולמרות שהחברה אז הייתה משופעת בכוכבים דוגמת סטיב אוסטין (שפרש עקב פציעה וריב עם וינס מקמהן), הרוק, אנדרטייקר ושון מייקלס לפני שנכנע לפציעה בעמוד השדרה שהשביתה אותו ליותר מחמש שנים, מלך המלכים פילס את דרכו. מקמהן האב התנגד בתחילה שבתו ואחד המתאבקים שלו יצאו, אבל גם הוא לא הצליח לעצור אותם, כשב-2003 הם אף החליטו למסד את הקשר ולהתחתן. טריפל אייץ' כבר היה אז אחד הכוכבים הבולטים בחברה. התקדמות מעניינת למדי עבור מי שרק כמה שנים לפני מוצב כליצן החצר.

יצויין שוב: אין ולא היה בסגל אז ראוי מהאנטר הרסט הלמסלי, שם הבמה המלא של לווסק, לשאת את החברה על כתפיו, דבר אשר אותו עשה בהצלחה מסחררת בתחילת שנות ה-2000, כשכוכבים צעירים כמו בטיסטה ואורטון וסינה רק התחילו לגדול ולהתעצב. הוא היה אלוף בזכות, מתאבק מעולה, פרפורמר יוצא מהכלל ואדם שתענוג היה לראות קרבות שלו. אבל הוא היה גם בעלה של הבת של הבוס. וחדר ההלבשה הפך להיות מקום די בודד ומלא באינטריגות עבורו, כשהמסר היה ברור: כדאי מאוד להיות בקשרים טובים עם לווסק. אחרת, הקריירה שלך הייתה בסכנה אמיתית.

המנייה צונחת, הקהל בורח

כעת הקו המפריד בין המציאות לדמיון שוב נשבר ונסדק ומתפורר. עם הרצון של מקמהן האב לקחת ארבעה צעדים אחורה הוא בעצם פינה את הבמה, כפי שחזה פאנק, לבתו ולחתנו, שהשתלטו על העסק. בזירה הם, כאמור, מתעמרים במתאבקים, אבל כפי שבוודאי כבר הבנתם, מאחורי הקלעים האווירה לא ממש שונה. פאנק, אחד המתאבקים המשמעותיים ביותר בחברה, עזב בטריקת דלת, ההימור על דניאל בראיין התברר כשגוי אחרי שבראיין נפצע ונמצא כבר בחוץ קרוב לשנה, ההימור של אייץ' על רומאן ריינס הצעיר לא ממש מוכיח את עצמו בינתיים, מה גם שריינס עצמו פצוע, הניסיון להחזיר את בטיסטה ולאחד את אבולושיין - הקבוצה של טריפל אייץ' יחד עם בטיסטה, אורטן וריק פלייר - התנפצה בקול רעם אדיר כשהקהל הביע חוסר עניין משווע, מחליף לסינה עדיין לא נראה באופק וחמור יותר מהכל - המנייה של WWE איבדה כמעט 750 מיליון דולר בתקופתם, ומחברה ששוויה כמעט שני מיליארד היא עכשיו שווה "רק" 1.25. נכון, זה לא אומר שהם נסגרים מחר בבוקר, אבל אווירת הקיצוצים בהחלט מורגשת.

צריך להודות שלא רק אייץ' ומקמהן אחראים בלעדיים לכשלון הזה. כבר כמה שנים שהחברה לא מצליחה לגייס מתאבקים משמועתיים ותלויה בסינה, הסיפורים לא מספיק יצירתיים והניסיונות לפנות לשווקים כמו דרום אמריקה (עם המתאבק אלברטו דל ריו) והודו (עם קאלי גדול) לא הוכיחו את עצמם כלכלית. בנוסף, המהלך העסקי של החברה שהחליטה שלא לשווק יותר את אירועי ההיאבקות שלה בשיטת פיי.פר.ויו אלא דרך רשת עצמאית משלהם נוחל בינתיים כשלון מסחרי חרוץ, אם כי מוקדם מדי להספיד את העניין.

פילס את דרכו לצמרת, ובואו נגיד שהחתונה עם בתו של הבוס לא הפריעה לו. טריפל אייץ' נכנס לזירה

אבל כן, יותר מהכל, מרגישים את המחסור בסיפורים יצירתיים - התחום עליו מופקדת מקמהן - לעומת העשור הקודם, ובוודאי העשור שלפניו, שהיה משופע בתעוזה ובחדשנות, כמו גם בסגנון בוטה הרבה יותר שהפך בינתיים לאסור משום שהטלוויזיה האמריקאית מעונבת הרבה יותר היום. אל האקלים הקשה הזה נכנס הזוג בניסיון להציל את המצב, אך בינתיים הפתרונות שהם מציעים רחוקים מלספק את הקהל.

יצויין שלא הכל שחור. אייץ' עובד שעות נוספות בפיתוח חבר'ה צעירים (ליגת הפיתוח של החברה, ה-NXT, מגדלת בשקט בשקט כמה כשרונות אדירים) וגם הצליח, לפחות לתקופה מסויימת, להחזיר את העניין סביב תואר אלופי הזוגות, שאיבד מיוקרתו בשנים האחרונות. אחרי הכל, מדובר באדם שהגה כמה מקווי העלילה הנועזים ביותר של החברה (כולל הפלישה למתחרה WCW של טד טרנר, שבסופו של דבר הובילה לקריסתה) כמתאבק, אבל האם הוא יכול לעשות את אותו הדבר כמנהל, ולהעמיד אחרים בפרונט? כרגע, נראה שלא.

בעוד שבועיים, במסגרת "סדרת ההישרדות" המסורתית, תתמודד הקבוצה של המשחק ומקמהן מול קבוצה ש"מרכיב" ג'ון סינה (שוב, נזכיר בפעם השלישית: הקרבות מבויימים והתוצאות ידועות מראש למתאבקים, אבל לא לקהל) בניסיון להכריע מי ישלוט בארגון בזמן הקרוב. שמועות עסיסיות באתרי הפורומים רוחשים שמקמהן שוב בהריון, הרביעי במספר, ולכן השניים "יפסידו" את השליטה על מנת להתמקד בגידול הילד, וכתוצאה מכך יראו הרבה פחות זמן מסך, ואולי גם ייפרדו סוף סוף (על המסך, כן?) ויחזרו להיות האינדיבדואלים שפעם אהבנו לראות.

ההיריון הזה (שוב, שמתם לב כיצד דמיון ומציאות מתערבבים יחד?), אם הוא כמובן אמיתי ולא שמועה שנולדה על מנת להגביר את ההייפ, עוד עשוי להתברר כדבר הכי טוב שקרה לחברה מזה הרבה זמן. כשרונות חדשים ישטפו את המסך, 30 דקות של זמן מסך שמוקדש לאייץ' ומקמהן יתפנה והחברה תיאלץ, בפעם המי יודע כמה, לצאת לעידן חדש שאחריו הזוג צריך להישאר במקום שממנו הוא באמת יכול לעשות שינוי אמיתי: מאחורי הקלעים. על השאלה הגדולה יותר, האם הם באמת יכולים לעשות את זה, נקבל תשובה רק בעוד כמה חודשים.