שני הכוחות העיקריים שמפעילים את העולם הם אהבה ופחד. כל היתר הם רק נגזרות של שני אלה. באהבה של ילדים, למשל, לא תמצאו פחד. החיבור שלהם זה לזה יהיה מהיר, נטול עכבות וטבעי. במערכות יחסים "בוגרות", מצד שני, אפשר לראות מאוד בבירור כיצד האכזבות החוזרות והנשנות השתלטו על הלב וסגרו אותו.
זה עצוב, האמת, איך במקום שהאהבה תיכנס, תאיר אותנו ותעיף אותנו, הפחד לא מאפשר לנו לנסוק, אלא מכביד עלינו כשתי טונות של שקי חול, מתווה את הדרך ומדבר במקומנו: רגע, לא להתלהב, שנייה, אולי הוא לא רוצה, מוקדם מדי, מהר מדי, קשה מדי.
אינספור אהבות של כולנו נפטרו ככה בדמי ימיהן, קבעו עוד דפוסי פחד, ושלטונו על לבנו רק מתגבר עם כל רגע שעובר. לזוג הזה דבר כזה לא יכול לקרות, כי גלעד (גולי) ויעל הם אנשים מיוחדים, עם צרכים מיוחדים, ועם לב פתוח ומתמסר שקשה מאוד למצוא אצל אנשים רגילים.
גלעד ויעל מאובחנים כאנשים עם "אינטילגנציה גבולית", וסיפור האהבה שלהם התאפשר תודות לאתר ההיכרויות "במיוחד בשבילי" (שבזמנו פעל תחת שם אחר, ושימש השראה לאתר הנוכחי), המיועד לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. את האתר הזה הקימו ללא כוונות רווח אסף גינזבורג, איש פיננסים, וזיו נבון, עובד סוציאלי. כיום רשומים באתר 200 מחפשי אהבה. גלעד אוהב את האתר הזה: "האתרים הרגילים לא מתאימים לנו, וגם אנחנו מאוד רוצים אהבה".
בעידן פחות דיגיטלי, בהחלט ייתכן שלעולם לא היו פוגשים זה את זו. למזלי, אנחנו חיים בעידן כזה ועל כן זהו אחד מסיפורי האהבה המרגשים והמתוקים שיצא לי להכיר. גלעד ויעל אמנם מאובחנים כאנשים עם "אינטליגנציה גבולית", אבל אם הייתם יושבים איתם ורואים איך הם מחזיקים ידיים אחרי שמונה שנים של זוגיות ונראים כמו ילדים מאוהבים, הייתם מבינים שבעלי האינטיליגנציה הגבולית הם דווקא אנחנו. עובדה: הם הרבה יותר מאושרים מרובנו, ואם לדעת לחיות נכון זו לא החוכמה הכי גדולה בעולם, אז אני לא יודעת מה כן.
היא
יעל חצב, בת 32 עוד מעט, עובדת בבית החולים איכילוב בתל אביב בעבודה פקידותית, ושחקנית בתיאטרון הקהילתי שמפעיל בית אקשטיין.
הוא
גלעד חצב, בן 36, עוזר טבח במסעדה בקניון עזריאלי, שחקן בתיאטרון הקהילתי של בית אקשטיין, מתכנן להופיע ב"ארץ נהדרת".
>> רוצים עוד עשרות סיפורי אהבה ישראלים מרגשים? לחצו כאן
לפני
הם הכירו לפני שמונה שנים בגרסה הראשונית של אתר ההיכרויות שמיועד לאנשים עם לקויות ומגבלויות. יעל ראתה את התמונה של גלעד, התקשרה, והגיעה לטלפון של אמא שלו:
"ידידה שלי פתחה לי את הפרופיל בהפתעה" הוא מסביר, "וכתבה את הטלפון של אמא שלי בטעות". אמו של גלעד חיברה ביניהם והם דיברו. "היא שאלה אותי כל מיני שאלות שבנות שואלות", הוא נזכר. "מה אתה עושה בחיים? אתה מעשן? מה אתה מחפש באישה? האמת שהיא תפסה אותי בדיוק בעבודה במשטרה, שם התנדבתי באותה תקופה, וגם עישנתי, אבל היום אני מעשן רק מדי פעם, כי היא ממש לא אוהבת". גלעד מדבר ותוך כדי מלטף לה את היד. יעל מחייכת אליו ללא שיפוט או נזיפה, ומנפנפת את העשן ממנה והלאה. היא מספרת שמצא חן בעיניה בגלל התמונה וגם בגלל שכתב שהוא מחפש מישהי דומה לו, שתשלים אותו ותבין אותו. "זה חשוב", היא אומרת, "שנינו כבר ניסינו להיות עם אנשים 'רגילים' וזה לא עבד".
הפגישה
הם נפגשו בבית קפה ומיד חיבבו אחד את השנייה: "אני ישר נדלקתי עליו", אומרת יעל וצוחקת. "כן, ראיתי את זה בעיניים שלה", ממשיך אותה גלעד. "היא הסתכלה עלי כמו שנשים מסתכלות עלייך במבט של 'זהו, אני שמה חותמת'. דיברנו, והיא שאלה אותי מה אני מחפש. אמרתי לה שאני רוצה אהבה וחום ושזה יימשך הרבה הרבה זמן, משהו רציני".
וידוי אהבה
למחרת הדייט הם דיברו בטלפון, והיא אמרה לו שהיא אוהבת אותו. כל כך מהר, שאלתי, "כן", היא עונה בפשטות, "כי ידעתי". רוצים לדעת מה הוא ענה? "גם אני אמרתי לה שאני אוהב אותה", הוא אמר לה, "כי גם אני ידעתי. היו לי פרפרים בבטן. ומאז אנחנו יחד, כבר שמונה שנים".
ההצעה
אם נדמה לכם שהמעבר לגור ביחד קרה אחרי שבוע, תהיו מופתעים מאד לגלות שיעל וגלעד עברו לגור יחד רק אחרי שנה של זוגיות. קודם גרו אצלה, ואז במסגרת המגורים של בית אקשטיין, כזוג לא נשוי, יחד עם עוד שני זוגות בדירה המתנהלת כמשק בית עצמאי עם עזרה של מדריכה שבאה לפעמים ועוזרת ומייעצת כשצריך. ההצעה הגיעה אחרי שנתיים נוספות.
"אני ידעתי שהיא מחכה שאני אציע. היא גם שאלה אותי מתי זה קורה", הוא צוחק, "ידעתי שאם ממהרים אפשר ליפול, והעדפתי לחכות עם זה. אמרתי לה שזה יגיע ושלא תדאג". בטיול השנתי של המסגרת שבה הם מתגוררים הם טסו יחד לברצלונה, וגלעד התכונן לרגע הגדול של חייו. "היתה לי את הטבעת שקניתי בתוך הפאוץ', ותכננתי להציע לה מיד כשננחת. היא היתה ישנונית קצת, אז חיכיתי שהיא תתעורר כדי לעשות את זה".
"אני לא חשדתי בכלל", מגלה יעל. "הייתי מנומנמת, הוא אמר לי שהוא רוצה להגיד לי משהו וביקשתי שיחכה רגע. אכלתי חטיף אנרגיה להתעורר ואז הוא הציע לי. הוא אמר לי לעצום עיניים, שם לי את הטבעת על האצבע ושאל 'התינשאי לי?'. אמרתי לו שבטח, וחיבקתי אותו חזק". בניגוד לדרמה שאנחנו רגילים אליה מהצעות נישואין אחרות, ההצעה של גלעד לא היתה פומבית, בלי קהל ומחיאות כפיים במטוס. היא לא בכתה בהיסטריה, ולא בכלל, והוא לא כרע ברך כי צפוף במטוס ולא היה לו מקום. הם פשוט אהבו אחד את השנייה ורצו להתחתן. וזה הכל: פשוט, נכון, ואמיתי.
החתונה
החתונה התרחשה לפני שנה באחוזת השרון שבהוד השרון, עם 250 מוזמנים. השמלה היתה יפה ופשוטה, מספרת יעל, ובדרך לחופה היו זיקוקים ונערות כלה שפיזרו פרחים מאחוריהם. הם החזיקו ידיים, היא אמרה לו משפט משיר השירים, וגלעד ויעל הפכו לבעל ואישה כדת וכדין.
אחרי
כיום הם גרים בדירה אחרת במסגרת הדיור של בית אקשטיין בהרצליה, כשמדריכה עדיין מגיעה מדי פעם לסייע אם צריך. הוא מבשל והיא עוזרת לו, ועכשיו הם יושבים מולי ומחייכים, מאושרים מהעלאת הזכרונות.
