יש אנשים שבאמת מבלים את כל החיים שלהם ביחד.

בעולם הציני שלנו זה נשמע כמעט לא הגיוני, אבל סיפור האהבה של ארט ופלורנס שיי, שנמשך לאורך שבעה עשורים, מרגש בימים אלו את העולם כולו.

שיי, היום בן 91, הוא אחד מהצלמים המוכרים והגדולים של מגזין ״לייף״, שהיה מהגדולים שבמגזיני ארה״ב בשנות ה-60 וה-70. צילומיו, בין היתר של אישים כמו ארנסט המינגווי, מוחמד עלי וג׳ון אף. קנדי הפכו אותו לצלם בעל שם, אלא שמסתבר שהאיש שצילם כל כך הרבה אנשים אחרים צילם דבר אחד יותר מהכל: את אשתו.

חרף התנגדותה, והרבה לפני שבסמארטפון הייתה מצלמה, הסתובב שיי עם מצלמתו הענקית בבית ועקב אחרי אשתו ברגעיה האינטימיים, והפחות אינטימיים. התוצאה מפעימה ומרגשת, כשמאות תמונות הופכות לנגד עינינו לסיפור חייה של פלורנס, במחווה מרגשת עד דמעות לאשה שכל כך אהב.

שיי, אגב, לא הניח את המצלמה עד השניות האחרונות, וחרף התנגדותה של אשתו, שכלל לא אהבה להצטלם, צילם אותה כשבילו בחוף הים בשנות העשרים שלהם, כשנולד בנם הראשון וגם, כן, כשחלתה במחלה סופנית וזעקה מכאבים. ״היא תמיד אמרה לי להניח את המצלמה״, הוא מודה, ״המון פעמים, ואני אף פעם לא הקשבתי לה. הכח המניע מאחורי צלמים הוא המחשבה ׳נו, בחייך, רק עוד תמונה אחת׳״.

מאות התמונות הללו סוננו בקפידה והפכו לתערוכה מרגשת המציגה בימים אלו בשיקאגו, והתמונה האחרונה של פלורנס, ארבעה שבועות לפני שנפטרה, חורכת את הלב. וגם התגובה של שיי, שלא הניח את המצלמה. ״תמונה היא ביוגרפיה של רגע״, הוא מסביר. ״המשימה שלי הייתה לתעד את חייה. עם האושר, עם השמחה וגם עם טיפה של כאב. פלורנס תמיד אמרה לי ׳אל תבכה כשהזמן שלי יגיע, היו לי חיים נהדרים'. ובאמת היו לה. ובאמת היו לנו״.