לאימהות ולסבתות יש מלא חוקים של עשה ואל תעשה בכל הנוגע לזוגיות. לא לעשות ככה, כן לעשות אחרת, איך לא לשגות בהזיות, איך לזהות מי רציני ומה יכול ולא יכול לקרות. אבל כמו שכבר הבנו מהמדור המופלא הזה, באהבה הכל יכול לקרות.

אישית תמיד האמנתי בחוק הבא: כשזה לא צריך לקרות, אפשר לעשות הכל נכון והכל יתפקשש, וכשזה נכון ואמיתי אפשר לעשות את כל הטעויות בספר, והסיטואציות הכי פחות סבירות יתהפכו על פיהן כדי שזה יקרה. ועל כך יעידו ממקור ראשון ויקטוריה ונוגזר שהכירו באיי.סי.קיו (לצעירים: כמו פייסבוק, רק של זקנים), כשבינהם מפרידה פאקינג יבשת.

היא

ויקטוריה גוגיטידזה, 36, מנהלת משרד יח"צ

הוא

נוגזר גוגיטידזה, 47, קבלן

>> רוצים עוד עשרות סיפורי אהבה ישראלים? היכנסו לעמוד המיוחד שלנו

לפני

"זה היה לפני 11 שנים, והקשר בינינו התחיל בטעות" משחזרת ויקטוריה בטון נוסטלגי. "אני הייתי נשואה לעבודה, והוא היה פרוד מאשתו כבר הרבה שנים. יום אחד הוא התקין לעצמו איי.סי.קיו ונתקל בפרופיל שלי שם. אני הייתי בישראל והוא היה שוטר בגיאורגיה".

איי.סי.קיו

כמו כל גבר שרואה בחורה חמודה (כן, הקטע הזה לא השתנה הרבה ברבות השנים), הוא זרק לה כמה קומפלימנטים ברוסית וציפה לתגובה חיובית, אבל ויקטוריה, שמעידה על עצמה שהיא אחת עם רגליים על הקרקע ושאין לה כוח לשטויות, הגיבה בישראליות טיפוסית. "שלחתי אותו לעזאזל די בגסות", היא צוחקת. "מה אני צריכה שוטר גרוזיני מגיאורגיה? הוא קצת התעצבן מאיך שעניתי לו. כי הוא לא רגיל לחוצפה הישראלית. אני לא בדיוק זוכרת את המילים המדויקות שאמרתי, אבל ממש לא הייתי בקטע שיתחילו איתי אנשים לא ברורים מגיאורגיה. לא הייתי צריכה את הכאב ראש הזה. הוא טען שבכל קריירת המשטרה שלו אף אחת עוד לא העיזה לדבר אליו ככה, ואני אמרתי לו שתמיד יש פעם ראשונה. התכוונתי לסיים, אבל איכשהו, בדרך שלו שאני מכירה מצוין כבר, באותו הומור שהוא מסיים כל ריב עוד לפני שהוא התחיל, הוא גרם לי להישאר, לחזור בי מכל הדעות הקדומות שלי ולהתרשם ממנו כל כך שדיברתי איתו עד הבוקר".

פאוזה דרמטית

עד כאן הכל טוב ויפה. גבר פוגש אישה, הם מוצאים חן אחד בעיני השני, אבל הוא בגיאורגיה והיא בישראל, אז מה עכשיו? מציעים נישואים, כמובן. מה, זה לא ככה אצל כולם?

ההצעה

"בבוקר שאחרי הוא התקשר אלי כשהייתי בדרך לעבודה", נזכרת ויקטוריה. "אין לי מושג איך הוא עשה את זה מגיאורגיה, כנראה הפעיל קשרים או משהו, כי לא נתתי לו את הטלפון שלי. מאד התרשמתי מהיוזמה שלו וסיכמנו לצ'וטט שוב בערב". כך החלו להם חודשיים של טירוף של שיחות, טלפונים, סמסים, מיילים וצ'אטים, משלוחי תמונות, ואחרי חודשיים, בסילבסטר, קבעו השניים שאם הם בארצות שונות, לפחות ידברו בוידאו צ'אט. כל אחד מהם רכש מצלמה למחשב, כמו שהיו עושים טרום עידן הסמארטפון וכשישבו זה מול זו, ביקש נוגזר מויקטוריה שתזמין את ההורים שלה למחשב

"זו היתה הפעם הראשונה שדיברנו לייב, והוא שאל אם ההורים שלי בבית. אמרתי שכן, והוא ביקש שהם יגשו למחשב. הם ידעו על כל הסיפור ולא ממש האמינו שיכול לצאת מזה משהו, ובינינו, גם אני לא. כשהם ניגשו הוא אמר להם שהוא התאהב בי ושהוא מבקש את ידי. משום מה הם אמרו לו שבסדר, למרות שבדרך כלל הם לא הסכימו אף בחירה שלי. גם אני אמרתי כן".

אבל אז

בבוקר שלמחרת ויקטוריה התעוררה במצב רוח יותר הגיוני ומיד דיברה איתו: "אמרתי לו שאולי עדיף שנרד מזה כי זה לא יכול להתאפשר. לעזוב קריירה של קצין משטרה בכיר, ילדים מנישואים קודמים ולעבור בעקבות אהבה לארץ אחרת ולהתחיל הכל מחדש זה נורא קשה, ושהרי אין סיכוי שהוא יבוא לארץ. הוא לא יהודי, לא יודע את השפה ווהוא לא ירגיש פה בבית. את כל הנימוקים הכי הגיוניים שהיו לי נתתי שם. הוא לא היה מוכן לשמוע, וענה לי שאם אני לא בטוחה בעצמי אנחנו צריכים להיפגש במהרה".

הפגישה + הצעה נוספת

בדרך כלל הפגישה מתרחשת לפני ההצעה, אבל במקרה הזה זה קרה ההיפך. שבועיים לאחר מכן הם קבעו להיפגש באמצע הדרך, בלובי של בית מלון באיסטנבול: "זה היה מאד מלחיץ", היא מספרת. "הטיסה התעכבה, וכמו שהוא פחד שאני לא אגיע, גם אני חששתי מאוד, והרגשתי הקלה כשראיתי אותו. התחבקנו והתנשקנו ישר. מצד אחד היה נורא מרגש ומצד שני היה מביך כי אמנם חיינו חיים שלמים בוירטואלי, אבל פיזית אנחנו ממש לא מכירים אחד את השני. אבל המציאות לא אכזבה. היינו סופשבוע שלם יחד, מהר מאד התפתחה רומנטיקה אמיתית, ישנו ביחד, והוא חזר על ההצעה שלו באסנטבול עם טבעת. אמרתי כן, והוא אמר שהוא נותן לי להחליט איפה נחיה. אני לא יכולה לראות את עצמי בשום מקום חוץ מהארץ".

החתונה

להתחתן, לעומת זאת, לא היה ממש אכפת לה איפה, והזוג נישא בגיאורגיה, בחתונה קטנה ופרטית, רק שניהם, עם עדים זרים. "כשחזרתי לארץ הכנתי את כל המסמכים ונסעתי אליו לגיאורגיה. התחתנו שם במקום מאד יפה ורומנטי ואז הלכנו למסעדה לחגוג. נשארתי שם חודש לירח דבש מקסים ואחרי חודש חזרתי לארץ, כי לפי החוק אני צריכה לחזור לבד ואז להזמין אותו. חודש שלם לא התראנו, ואז הוא עשה עליה.

אחרי

לא היה פשוט להתחיל מההתחלה בארץ חדשה ובשפה זרה, אבל הוא עשה את זה בשביל האהבה. הוא עבד בנקיון, באחזקה, למד תקשורת, היה טכנאי התקנות כבלים ואינטרנט, ועכשיו הוא קבלן. "היה קשה קצת מבחינה פיננסית, אבל ההורים עזרו, ולאט לאט הדברים הסתדרו. נולד ילד ראשון, קנינו דירה בראשון בדקה התשעים לפני שעלו המחירים וכבר שבע שנים אנחנו גרים בה, ואנחנו מאד מאושרים, לדעתי בגלל שהכרנו באינטרנט ולא היתה לנו ברירה אלא לדבר המון, שזה לא קורה הרבה ביחסים שמתחילים רגיל. העובדה שאת תמיד יכולה למחוק את הבנאדם מרשימת החברים שלך מאפשרת לך להיות הרבה יותר פתוחה ולדבר על נושאים שלא היית חושבת לדבר עליהם עם גבר שאת מכירה כל כך מעט. אז אין לנו סודות, וחוץ מזה שהוא הגבר של חיי הוא גם החברה הכי טובה שלי וההומור הזה שגרם לי להמשיך לדבר איתו באותו לילה הסתבר כאחת התכונות הכי טובות שלו. ב-11 שנה שלנו יחד עוד לא הצלחנו לריב, אז כנראה שהכל עוד לפנינו"