"שרה היא מודל לחיקוי לכל בחורה באשר היא", אמר ג'ונה היל והשתדל שלא להתפקע מצחוק מהבדיחה של עצמו לפני הפאנץ'-ליין. "זאת אומרת, כל בחורה חולמת להיות סטנדאפיסטית בת 58 ללא עתיד רומנטי באופק שלה. הם כולם חולמים את זה, שרה, אבל את היחידה שבאמת עשית זאת".

האירוע: ה"צלייה" (סדרת ספיישלים שבה מביאים סלבריטי כדי שחבריהם יכתשו אותם וישפילו אותם בטלוויזיה) של ג'יימס פרנקו. הנוכחים: היל, סילברמן, עזיז אנסרי, סת' רוגן ועוד כמה וכמה מבכירי הוליווד. ציון הדרך ההיסטורי: בפעם הראשונה בתולדות הצלייה, מישהו הודה בפומבי אחר כך שהוא באמת נפגע מזה. ובראיון ל"רולינג סטון" לא מזמן הודתה סילברמן שאת החץ הזה, לשם שינוי, היא לקחה ישר ללב.

יצויין מיד, ובלי מידת שיפוטיות: ה"צלייה" היא תוכנית קורעת מצחוק בדרך כלל, וזו של ג'יימס פרנקו לא הייתה שונה בשום דרך. זהו דבר מקובל בין הנואמים - בדרך כלל גם חברים טובים בעצמם - לרדת אחד על השני ולרדות אחד בשני, אבל הפעם, כך נראה, היל - כמו כל אחד אחר שם, אגב, שהתבדח על הנושא - פגע בעצב חשוף מדי. האישה עם הפה הכי גדול באמריקה; שנראה שהביטוי "עור של פיל" הומצא במיוחד עבורה; הודתה במפתיע: הגעתי לקצה הגבול היכולת שלי לספוג את הביקורת הציבורית הזו.

וכן, מסתבר שגם לשרה סילברמן יש גבולות.

הבדיחה של היל (ששוב, לא חרג מהחוקים בשום דרך, וגם החמיא מאוד לסילברמן) לא עומדת תלויה באיזה ואקום חברתי. מאז שנפרדה מג'ימי קימל, שהיה מערכת היחסים הרצינית האחרונה שלה, אמריקה מחטיפה לשרה סילברמן על ימין ועל שמאל, עד שזה לא מפליא שהיא סוף סוף הודתה שכואב לה, אלא שמפתיע שזה קרה רק עכשיו.

דומה שאין קבוצת מיעוט ששרה סילברמן לא חברה בה באמריקה: היא אישה, קומיקאית, יהודיה, רווקה, בלי ילדים, מעל גיל 40 ואפילו לא מתנצלת על אף אחד מהדברים האלה. ולא שהיא לא נדרשת לזה, כן? היא מותקפת על בסיס יומי על ידי התקשורת, מבקרי הטלוויזיה, רבנים (!), חברים, מקורבים ומי לא. אנחנו לא מדברים על בלוגים באתרים קיקיוניים, אלא על כתבות ארוכות כאורך הגלות בעיתונים הנחשבים ביותר המציעים לה שוב ושוב את אותה עצה: תפסיקי כבר עם הקומדיה והקריירה שלך, ותמצאי לעצמך חבר בבקשה.

אנחנו, אומר מועדון המבקרים, כבר לא יכולים לשאת יותר את החרפה הזו שיש אישה מבוגרת בינינו שהיא לא נשואה.

אלא שעכשיו, אחרי שהולכות ומתגברות השמועות (שגם אושרו) שלא רק שסילברמן תפסה חבר, אלא עוד את הבריטי האדיר מייקל שין (וויל מאסטרס מ"הסקס של המאסטרס"), קיימת איזו אשליה שכולם קצת ירדו לה מהגב. או שיציקו לה עד שהיא תישבר לגמרי, אחד מהשניים. דבר אחד בטוח: אין דרך קשה יותר מזו שחוצבת סילברמן מדי יום בדרך להיות אחת הנשים הכי מצחיקות באמריקה.

החדשות הטובות: מערכת היחסים הזו נראית רצינית, ואולי עכשיו יהיו לה לפחות כמה חודשים של חסד. החדשות הרעות: אם השניים ייפרדו וגם מערכת היחסים הזו תיגמר, הגיהנום התקשורתי שסילברמן עברה עד עכשיו יראה כמו משחק ילדים של ממש.

תדחפי את זה לתחת, סבתא

וידוי אישי קטן, לפני שממשיכים: אם כותב שורות אלה (כאילו, אני) היה יכול לבחור אישה אחת על הפלנטה להתחתן איתה, שרה סילברמן הייתה במקום הראשון ללא ספק. עם השנים הבנתי שיש אילוצים טכניים שכנראה ימנעו את זה, אבל הקראש עליה, שהתחיל איפשהו אי שם לפני 12 שנה, לא ממש עבר לי עד היום. אחרי הכל, מדובר באישה מבריקה, אינטליגנטית, שנונה, מצחיקה עד דמעות, אמיצה מאין כמוה, עם אידיאלים ברורים וגם, כי בכל זאת צריך להגיד את זה: יפיפייה לא נורמלית. מי, חשבתי לעצמי בצעירותי, לא ירצה להתחתן עם דבר כזה?

ובכן, אמריקה, אם לא להיות ספציפיים מדי.

בואו נהיה פיירים: זה מעולם לא היה רק הסטטוס הזוגי של סילברמן שגרם לאמריקה להבין שחתונה קתולית לא תהיה כאן. סילברמן כבר שנים נכנסת בכל מה שקדוש לאמריקאים (המערכון האחרון כאן למטה, שבו היא אוכלת פופקורן עם ישו, הוא דוגמה מצויינת לכך) ושוחטת כל פרה קדושה אפשרית. הילדה שמעידה על עצמה שבגיל 3 כבר למדה מאביה יותר מחמישים קללות וכשסבתא שלא הכינה לה בראוניז כשהייתה בת ארבע ביקשה ממנה "לדחוף את זה לתחת", לדבריה, מעולם לא הייתה הדונאטס של האמריקאים השמרנים.

צפו: שרה סילברמן פוגשת את ישו, במערכון שהכעיס את כל השמרנים באמריקה

אבל בואו נהיה עוד יותר פיירים: זה לא רק הקללות והוולגאריות, כמו העובדה שהן יוצאות מפיה של אישה. כן, זה טיעון פמיניסטי קצת שחוק, אבל רק צריך לקרוא ביקורות עיתונות מהשנה האחרונה כדי להבין עד כמה הוא רלוונטי גם להיום. אומה המקדשת סטנדאפיסטים כמו לואיס סי קיי, דייב שאפל או אדי מרפי בימיו הגדולים מסרבת כבר שנים להסתכל על סילברמן כאחת מהחבר'ה.

אפשר להביא כאן עשרות דוגמאות לעניין הזה, אבל נדמה לי שבעניין הזה הדוגמה האחרונה שווה אלף מילים: קחו, למשל, את מבקר הטלוויזיה הנחשב של וריאטי, בריאן לאורי, שכותרת הביקורת שלו לספיישל של סילברמן באייץ'.בי.או לפני כחודשיים וחצי הייתה "שרה סילברמן עושה את הטעות של הקריירה שלה: היא מתנהגת כמו גבר".

את המאמר המלא אתם יכולים לקרוא כאן, אבל תנו לנו לסכם אותו בשבילכם: זה לא ששרה סילברמן לא מצחיקה. זה לא ששרה סילברמן לא קורעת. זה רק ששרה סילברמן היא ליידי. וליידי שמנבלת את הפה זה משהו שאנחנו ממש, אבל ממש, לא רוצים לראות בטלוויזיה שלנו.

"יש משהו מרתק בשרה סילברמן", כותב לאורי. "יש לה כשרון אמיתי וכשרון קומי ללא ספק מצד אחד. למרות כל המתנות שקיבלה: מהיופי שלה ועד לכשרון משחק אמיתי, שרה סילברמן עסוקה בלהוכיח שהיא יכולה להיות כמו הגברים".

צודק לאורי. איזה בזבוז. בחורה יפה שמספרת בדיחות. זה ללא ספק ההפסד של כולנו, לא?

מעורבת פוליטית, וחוטפת על זה בראש. שרה סילברמן וההצעה למיליונר שלדון אדלסון

לאורך הקריירה של סילברמן יש, ואני לא חושב שזו תהיה הגזמה לזרוק את המספר הזה, מאות דוגמאות כאלו. אולי אפילו יותר. אמריקה באופן כללי, על אף שהיא משדרת קידמה, היא עדיין אומה שמרנית מאוד כשזה מגיע לנשים, ושמרנית שבעתיים כשזה מגיע לקומיקאיות. למעשה, את הקומיקאיות המצליחות שלה אפשר לספור על כף יד אחת, וגם אלו חוטפות אש על ימין ועל שמאל בגלל שהן מעזות להיות מצחיקות.

או כפי שהגדירה זאת טינה פיי בביוגרפיה המעולה שלה, ״בוסיפנטס״: ״יותר ויותר יש לי החשד שההגדרה של משוגע בשואו ביזנס היא אישה שממשיכה לדבר גם אחרי שאף אחד לא רוצה לזיין אותה יותר״.

והנה האמת הסופר כואבת: כל עוד שרה סילברמן רווקה בת 43 ובלי אף גבר מוצהר שרוצה, אתם יודעים, ומצהיר על כך בפומבי, שרה סילברמן נדחקת בדיוק לפינה שטינה פיי חזתה לה: האישה המשוגעת שממשיכה לדבר.

בת ארבעים ושלוש, וחוטפת בראש

״אלוהים אדירים, איזו בושה״, צייצה סילברמן לפני כמה חודשים בחשבון הטוויטר שלה. ״כרגע גיליתי שאני גם אישה, גם רווקה וגם בת 42. אני כל כך מצטערת״.

גם אם היא לא צריכה להצטער על אף אחד מהדברים הללו, מן הסתם, סילברמן כל הזמן מוצאת את עצמה בעמדת התנצלות: כשמאשימים אותה בעיתונות שהיא לא מוצאת גבר והיא בכלל לסבית בערוץ אי! (ולכך הגיבה: ״בנות זה אחלה, אני פשוט אוהבת אנשים עם זין״), כשרבי שסירב להזדהות בשמו (הו, הצביעות) כתב בג׳ואישאקספרס (מקרה שהגיע עד לניו יורק טיימס) ש״חבל מאוד ששרה סילברמן משקיעה את זמנה הפנוי בבדיחות ובאקטיביזם פוליטי. היא צריכה להשקיע את האנרגיה הזו בחתונה וילדים״ ובעוד אינספור דוגמאות שאפשר להרכיב רק מהם כתבה נפרדת.

אבל סילברמן מעולם לא ביקשה הנחות. בביוגרפיה שלה, שיצאה ב-2010, היא כתבה על עצמה: ״אני רק בת 39, והשנתיים שנשארו לי בתעשייה בהחלט לפני. לא הייתי יתומה. אף פעם לא מצצתי בשביל קוק או נתתי לאנשים לעשות קוק מאיזשהו חלק של הגוף שלי. מעולם לא נאבקתי בהתמכרות ומעולם לא התעללו בי. באופן טראגי, החיים שלי היו דפוקים בדיוק כמו של כל אחד אחר״.

ובכל זאת, אי אפשר בלי הקטע האגדי הזה. שרה סילברמן ומאט דיימון

אז עכשיו סילברמן בת 43. וחוטפת על זה בראש מכל כיוון. כאילו שזה לא מספיק, היא גם יצאה במערכון נגד הפלות במדינה, והכעיסה כל שמרן שרק אפשר. ״זה רע מאוד לקריירה שלי, אני יודעת״, אמרה לרולינג סטונס. ״כל רשת שתרצה למכור סבונים בהפסקת הפרסומות תצטרך לחשוב אם היא רוצה להעסיק אותי״. בצירוף מקרים די מפתיע - או שלא - רשת אייץ׳.בי.או החליטה לוותר על הפיילוט של תוכנית קומית חדשה שכתבה.

ואז, לפתע, הבהבה ידיעה אחרת על שרה סילברמן באס וויקלי: היא התמזמזה עם מישהו. כאילו, שרה סילברמן, הקשישה בת ה-43, אשכרה הצמידה שפתיים למישהו אחר. ולא סתם מישהו אחר, אלא מישהו אחר שווה! שנראה שממש מעוניין בה! והם ממש זוג! הם אפילו הגיעו יחד ועזבו יחד את מסיבת יום ההולדת ה-45 של שין! ואם אתם חושבים שהגזמתי כאן עם סימני הקריאה, כנסו ותקראו את הידיעות בתקשורת האמריקאית בעצמכם! לא תאמינו כמה סימני קריאה אפשר לשים בכתבה אחת!!!!!!!

!

!

!

אם לנסות לתפוס את הטון הכללי של ידיעות הרכילות על סילברמן ושין, נדמה לי שהוא נע בין התלהבות חסרת תקדים שמישהו ממש מוכן לגעת בסילברמן (ועוד להודות בזה בפומבי), לבין ״נו, בסדר, זה ממילא ייגמר עוד יומיים והיא תחזור להיות הרווקה האומללה שאנחנו מכירים״. אבל מה יקרה אם לא?

כי מה יקרה באמת אם שרה סילברמן תיכנס למערכת יחסים רצינית? מה אמריקה תעשה עם עצמה אז? המבקרים ממש יצטרכו להקשיב לבדיחות שלה, במקום לשלוח אותה להתחתן ולעשות ילדים. התקשורת ממש תצטרך לתת עליה ביקורת עניינית. מה הם יעשו אז?!

זה עצוב - עצוב מאוד אפילו - להגיד את זה, אבל הזוגיות הזו היא כנראה הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לקריירה של סילברמן. נכון, היא חדשה והיא רק פורחת, ובכל זאת, מהדיווחים זה נראה רציני ביותר. ולמה זה כל כך טוב לקריירה שלה? כי הרשת הבאה שתיקח את סילברמן - ותהיה רשת שתיקח אותה, שלא יהיה לכם ספק - תדע שהיא לא תספוג את גל הגידופים והגועל נפש הרגיל שמגיע כשמשהו חדש של שרה סילברמן עולה לאוויר. הנה, היא בזוגיות עכשיו, אז בואו נדבר על העבודה שלה, לשם שינוי.

ואחרי חמש שנים של התקפות בלתי פוסקות, זה בוודאי לא יהיה רע לסילברמן אם ידברו קצת על העבודה שלה. עכשיו, כשהיא כבר לא הרווקה המפחידה והשעירה והמפלצתית בת ה-43 (בררר), אלא סתם קומיקאית בזוגיות, יש מצב לא רע שאמריקה תפסיק לתקוף, ותגלה סוף סוף מה יש לה ביד: את האישה המצחיקה ביותר באמריקה.