סיפור אהבה #67: דניאל ואריאלה עברו מתחנת האוטובוס לחופה

תמיד היה נראה לי משונה שאנשים מצפים מעצמם "להתאים" אחד לשני. מה זה בכלל התאמה? איך תחביבים משותפים ורקע דומה הם רלוונטיים אפילו קצת לאהבה, או אפילו ליכולת להסתדר בדירה משותפת? יותר מזה, גם הדברים שנראים ברורים מאליהם, כמו מצב בחיים או גיל כרונולוגי, הם לא באמת מכשולים כשמשחררים את התפיסות המקובעות. אריאלה למדה את זה על בשרה כשפגשה את דניאל.

היא

הוא

דניאל גארבר, 29, מתכנת

לפני

"בתקופה שנפגשנו הייתי רווקה, ובכלל, בתקופה של חיפוש" נזכרת אריאלה בתקופה שלפני החתונה. "אז חיפשתי הכל- זוגיות, דירות, ארצות לגור בהן, ולא היה לי מושג מה יקרה איתי בתקופה הקרובה. שקלתי לעבור לאוסטרליה ולהמשיך לעבוד משם, הרי אני פרילנסרית, וככה נראו החיים שלי. דייטים, מערכות יחסים קצרות ולא משמעותיות, וזהו. גם דניאל היה בתקופה דומה, רק בצבא. הוא היה עתודאי בן 26 כשנפגשנו, ואני הייתי מתרגמת בת 30"

פגישה חד צדדית #1

הם גרו ברעננה, ונפגשו בפעם הראשונה בתתנת האוטובוס בדרך לתל אביב, בשבע ורבע בבוקר. רק שלצערנו אף אחד לא סיפר את זה לאריאלה: "זה היה ממש מוקדם. עוד לא התעוררתי, לא שתיתי קפה והייתי ישנונית עם משקפי שמש וטי שרט של עופניק שכתוב עליה 'עוף'. הוא ישר קלט את החולצה כי היא היתה צמודה אך משעשעת ואזר אומץ לשאול אותי לאיזה אוטובוס אני מחכה. 47, אמרתי לו, ובאותו רגע האוטובוס הגיע ואני עליתי".

פגישה חד צדדית #2

המפגש הבא היה, מכל המקומות, במופע קברט בתל אביב, שבמהלכו דניאל ראה את אריאלה אבל לא היה לו אומץ להגיד לה שלום. "הייתי עם ידיד מאוד חברותי שכל הזמן מחבק ונוגע, ודניאל היה די בטוח שיש מצב שאנחנו ביחד, או לפחות בדייט. כמה ימים אחר כך, כשהיו תיוגים של המופע בפייסבוק, הוא ראה את התמונה שלי ופנה אלי בפייסבוק. לא היה לי מושג מי הוא, כמובן, והוא סיפר לי את סיפור האוטובוס והטי שרט. שבועיים שלושה דיברנו, אבל לא נפגשנו. גם לא ידעתי אם אני נוסעת או נשארת, וגם היתה לו תמונת פרופיל ממש לא טובה. חוץ מזה הוא אנגלי, עדין וג'נטלמן, אז הוא לא לחץ. בסוף שנינו אישרנו הגעה לאותה מסיבת סילווסטר והוא שאל אותי אם אני רוצה טרמפ. אמרתי לו שכן".

פגישה מוזרה #3

סוף סוף הצליחו השניים האלה לקבוע בינהם פגישה שכוללת זיהוי הדדי, ומה קורה? יומיים לפני מסיבת הסילווסטר, דניאל מכיר מישהי אחרת. הוא עדיין אוסף את אריאלה מרעננה, אבל יחד עם הבחורה החדשה. אבל לאריאלה לא ממש היה אכפת כי היא קבעה עם מישהו גם היא. כלומר, עד שהיא ראתה את דניאל, הבינה שיש הבדל של שמיים וארץ בין תמונת הפרופיל שלו לבין איך שהוא נראה במציאות, ושמעה מבט בריטי סקסי. וזה הספיק. "ביום המסיבה הוא אמר לי בצורה מאד מנומסת שהוא בא עם בת זוג, ואני כזה בסדר, אוקיי, לא ממש הפריע לי", משחזרת אריאלה. "רק שמחתי שיש לי טרמפ, ואז פתחתי את הדלת וקלטתי שהתמונת פרופיל שלו היתה ממש גרועה. באסה. בנסיעה שנינו הרגשנו מוזר".

>> רוצים עוד סיפורי אהבה ישראלים מרגשים? כנסו לעמוד המיוחד שלנו

דייט ראשון!!!

"לא התפתח כלום לאף אחד מאיתנו, ואחרי המסיבה שנינו שוב היינו לבד וחשבנו אחד על השני. הוא היה בשבוע שמירות וחשב עלי תוך כדי בהייה במדבר ואני חשבתי עליו גם, כל אותו שבוע. כשהוא התקשר והזמין אותי לדייט, אמרתי כן. ישבנו במקס ברנר, אני ניסיתי למצוא את הדבר הכי דיאטטי בתפריט, שזה קולה זירו, לבשתי שמלה עם צווארון סגור כדי שזה ילך לאט וטוב. התנשקנו רק בדייט השני ויצאנו חודש, שבמהלכו התחלתי לחשוב שאולי הוא לא בשל לשלב שאני נמצאת בו בחיים בגלל הפרשי הגילאים, הצבא. הוא היה אמנם עם תואר ומקצוע אבל לא האמנתי שהוא חושב על עתיד כבר. החלטתי לסיים את זה".

הפרידה

כן, מה, חשבתם שזה יהיה כל כך פשוט? הייתם רוצים. "רציתי לסיים את זה יום אחד שבאתי אליו, אבל הוא פגש אותי בדלת ושאל אותי: 'would you care for some tea?' ופשוט לא יכולתי להוציא את זה מהפה", מספרת אריאלה. "נפרדתי ממנו כמה ימים אחר כך, כשהוא בא אלי עם בקבוק יין ומארז של קומדיות בריטיות. גם לא פשוט, אבל החלטתי שאני צריכה מישהו יותר בשל. רציתי שנישאר ידידים אבל הוא לא היה מוכן לדבר איתי. יצאתי עם בחור אחר שלושה חודשים, עד שבשלב כלשהו הבנתי שזה שאנחנו באותו שלב זה ממש לא מחפה על בעיות שצצות".

ההארה

"אני זוכרת את עצמי יושבת יום אחד בבית קפה אחרי שנפרדתי מההוא ואומרת לעצמי 'אבל דניאל היה נחמד ומצחיק וחמוד, ומה עשיתי לעזאזל?' כתבתי לו הודעה בפייסבוק, ואמרתי שאני רוצה לנסות שוב. חזרנו, וגיליתי שהחששות, הפחדים והעכבות שהיו לי קודם פשוט עפו מהחלון. עברנו לגור ביחד אחרי חצי שנה, ואחרי שנה הוא הציע לי נישואים". הללויה!

ההצעה

"כמו אנגלי טוב הוא הציע נישואים בפארק מבודד בברצלונה, ירד על ברך אחת, הוציא קופסה, ואני, כמו כל בחורה אינטיליגנטית עם תארים התחלתי לצווח ולנפנף בידיים ולהסתובב סביב עצמי במעגלים, ואז הוא פתח את הקופסה ואני רואה את הטבעת הכי מכוערת שראיתי בחיי. אמרתי לו 'כן, אפילו שהטבעת מכוערת' והוא צחק ואמר לי שהוא רצה לתת לי את הטבעת של סבתא שלו אבל ממש לא התכוון להביא אותה לבירת הכייסים של העולם ולכן קנה משהו חלופי. הטבעת של סבתא שלו, אגב, נהדרת".

החתונה

"ב-9 לינואר שנה שעברה, אחרי כמה לילות ללא שינה כי הייתי מתעוררת באמצע הלילה עם מחשבות על הקייטרינג. היו 150 איש, המשפחה שלו הגיעה מאנגליה ושלי מאוסטרליה והיינו נורא מרוצים שבתחילת ינואר קיבלנו מזג אויר כל כך יפה. היו שבועיים של שמש מדהימה, והיינו בטוחים שזה ישאר ככה גם אצלנו. יומים לפני החתונה התחיל טפטוף, ובחתונה היתה הסופה הכי גדולה של השנה. שניה אחרי שהוא שבר את הכוס נפל החשמל באולם והיינו צריכים להמשיך עם גנרטור חירום. כמובן שיום אחרי זה שוב היה יום נורא יפה. השמש זרחה, הציפורים צייצו. פיצינו את עצמינו עם ירח דבש בדיסני וורלד, אורלנדו".

המסקנה הסופית

"גרנו כל חיינו ברעננה במרחק שני רחובות, היינו באותו בית ספר יסודי ולא הכרנו עד שזה היה נכון. אם עברנו את כל הקומדית טעויות הזאת כנראה שבאמת נועדנו".