מה הייתם עושים אם הייתם מאבדים את דובון הילדות שלכם לנצח, בלי שום סיכוי לאתר אותו שוב? אוקיי, רוב הסיכויים שהייתם ממשיכים בחייכם ושוכחים מזה אחרי כמה ימים, אבל בחורה אחת בשם ג'ס דווקא לא שכחה, וגם בבגרותה המשיכה להתגעגע עמוקות לצעצוע האהוב עליה כילדה.
מי שהרים את הכפפה (או את הפרווה, במקרה הזה) הוא ארוסה של ג'ס, ואס אלי, שהחליט לצאת למסע ולמצוא את הדובון וויטני. לצורך כך הוא עבר כל חנות אפשרית לממכר דובוני וינטג' באינטרנט במטרה למצוא איזשהם רמזים שיתאימו לתיאור שנתנה לו ארוסתו. בסוף, אחרי יותר מ-10,000 (!) דובונים, לטענתו, וויטני נמצא.
אלא שלרוע המזל, מצבו של וויטני היה די גרוע. כמה גרוע? ובכן, בואו רק נגיד שאת הגוף מצא הבחור במקום אחד, ואת הראש במקום אחר. עם זאת, לא זה מה שיעצור את הבחור האמיץ, ו-ווינטי נשלח אל בית חולים לדובוני פרווה (נשבעים שיש כזה) על מנת שיחזור לימיו הגדולים.
ואיך נראה האיחוד בין ג'ס לוויטני? בואו רק נגיד את זה ככה: זו כנראה ההגדרה המילונית החדשה של "חיבוק דב". כדאי שתכינו את הממחטות. מי ידע שמפגש עם דובון פרווה נוסטלגי יכול להיות מרגש כל כך.
