ה-15 באפריל יהיה בוודאי יום שיופיע בסיכומי השנה החולפת של ארצות הברית כיום שחור ביותר, והרוב המוחלט של התושבים ירכינו ראש לזכר הרוגי הפיגוע במרתון בוסטון - אירוע שהתחיל כהפנינג מרגש של אנושיות וספורט, ונגמר בשני פיצוצים וטרגדיה נוראה. אלא שדווקא ג''ימס קוסטלו, שנפצע בפיגוע באורח בינוני עד קשה, זוכר את היום הזה אחרת לגמרי. "עבור אמריקה זהו יום טרגי", כתב בחשבון הפייסבוק האישי שלו, "אבל עבורי זה היה היום שהתחיל את המסע למציאת אשתי והחברה הכי טובה שלי בעולם כולו".
אפילו הציניים ביותר יתקשו להישאר אדישים מול סיפור אהבה מרגש שכזה. מה שהתחיל כאירוע איום ונורא שערער את ארצות הברית לא מעט בשנה החולפת וקרע את שכבת הנאיביות האחרונה שהתעטפה בה, לפחות מסתיים, עם שוך השנה הלא קלה של אמריקה, באיזשהו אקורד חיובי. וגם, תודו, זה תמיד מרגש לשמוע על סיפורי אהבה שמגיעים מהמקומות הכי לא צפויים.
דייט במרכז השיקום
הסיפור, כאמור, החל ברגע הפיצוץ בבוסטון. ג'יימס ושלושה חברי ילדות קבעו לרוץ יחדיו, והחלו להתאמן חודשים לפני. עם רגע הפיצוץ בקו הסיום, הם עמדו קרוב מאוד למחבל. שלושת חבריו האחרים של ג'יימס איבדו רגל. ג'יימס נכווה באורח קשה בכל חלקי גופו, ובעיקר ברגליים, וכן נפצע מרסיסים. מצבו הוגדר קשה אך יציב כשהגיע לבית החולים, ולאחר מכן כבינוני.
אולי כדי להתמודד עם הטראומה, ואולי פשוט כדי לספק מידע לקרוביו, החל ג'יימס לתעד את תהליך ההחלמה שלו. עור חזיר הושתל ברגליו על מנת לשוות להן איזשהו מראה אנושי, הוא עבר שלושה ניתוחים ו-15 יום אחרי שהגיע לבית החולים מצבו התייצב והוא הועבר למכון ההתאוששות ספולדינג, שם עסוקים בלהחזיר אנשים שנפצעו באורח קשה לתפקד באופן נורמלי.
ב-30 לאפריל, בסטטוס בפייסבוק שלו, כתב ג'יימס: "היום קיבלתי חדשות שאני עובר למרכז ההתאוששות, והחדשות האלה הן מתוקות-מרירות עבורי. אני אתגעגע לרופאים ולאחיות בבית החולים ולכל מה שהם נתנו לי. עם זאת, אני אזכה לראות שוב את חברי שלא ראיתי מאז שעמדנו אחד ליד השני כשהכל התפוצץ. אני מתגעגע לפרצופים המכוערים שלכם".
אכן, רומנטיקה בין בנים היא משהו שגם המדע לא יכול להסביר.
ג'יימס הגיע למתקן השיקום, שם אחת מהאחיות שטיפלה בו הייתה קריסטה די-אגוסטינו. השניים גילו חיש קל שיש להם חברים משותפים, אולם הם עצמם מעולם לא נפגשו. לא שזה מנע מהם לקשקש על החברים המשותפים, מה שהוביל לשיחות אחרות וארוכות אל תוך הלילה.
חיש קל החלו השניים לבלות זמן ביחד, ועם יציאתו של ג'יימס ממרכז השיקום, כחודש לאחר שהגיע לשם, אזר האחרון אומץ והזמין אותה לבוא איתו לטקס צדקה למען נפגעי הפיגוע בבוסטון. היא הסכימה. השאר, אתם יכולים לנחש לעצמכם, היסטוריה.
השבוע נסעו השניים לטיול באירופה שכל הוצאותיו שולמו על ידי ארגון "מסע של גיבורים", ושם החליט ג'יימס לעשות את המעשה הגדול באמת. כשהגיע ללונה פארק בליון שבצרפת כרע ברך ותהה האם מוכנה מי שהתחילה כאחות הרחמניה שלו להיות אשתו החוקית. די-אגוסטינו אמרה "כן" מיד, וריגשה, כאמור, את אמריקה כולה.
הסיפור, כמובן, דווח בהרחבה בכל אתרי החדשות ובכל מהדורות החדשות, ובאמת משובב נפש לראות עד כמה האומה הזו שמחה בשמחת השניים. אבל יותר מהכל מרגש הפוסט שהעלה ג'יימס בעצמו, וכך כתב: "ה-15 באפריל. היה אחד הימים הגרועים בחיי, בו ספגתי פציעות שאינן רק פיזיות, אלא גם השאירו צלקות נפשיות. עד מהרה התחלתי לתהות למה זה קרה. שבועיים אחר כך עברתי למרכז השיקום וראיתי את החברים שלי מתחילים להחלים, אבל המשכתי לתהות לעצמי 'איזה טוב יכול לצאת מכל הטרגדיה האיומה הזו?'. כמה ימים אחר כך ראיתי בזווית העין אחות יפיפיה שהתבררה כקריסטה. אחרי שדיברנו המון הבנתי לא רק כמה יפה, אלא גם איזה לב יש לה. איכשהו שיכנעתי אותה לגשת איתי לנשף צדקה, שהפך לכמה דייטים, שהפך לכמה חודשים שבהם לא נפרדנו.
אני עכשיו מבין למה קרתה לי הטרגדיה הזו: כדי שאוכל לפגוש את אשתי והחברה הכי טובה שלי. שמונה חודשים אחרי שנפגשנו, אני גאה ומאושר להודיע שנבלה את שארית חיינו ביחד".
ונו, ואם זה לא עושה אתכם קצת אופטימיים, אנחנו כבר לא יודעים מה כן.
