מי בכלל רוצה זוגיות? נולדנו חופשיים ובני חורין וזוהי זכותנו הבסיסית והטבעית. מי שמוותר על מידה זו, לא יזכה לקבל שום פיצוי. אם בחרנו במודע להיות כבולים באזיקים – שלא נתמרמר אחר כך שהשלשלאות לא טעימות לנו. אף מלצר לא יחכה לנו עם עוגת שוקולד מנחמת ומילות סליחה.

יש שהשוו את ברית הנישואין כעלייה לגרדום, אחרים טענו שחתונות עצובות יותר מלוויות, והיינריך היינה כתב פעם כי "הניגונים במסע החתונה מזכירים לי תמיד מארש חיילים הצועדים למלחמה".

כמה טוב היות האדם לבדו, לבחור את בחירותיו, לצאת כשבא לו, להיכנס לאן שחשקה נפשו, לקום כשירצה, ללכת לישון רק אחרי שיסיים לצפות בכל העונות של "שובר שורות", לא לעשות חשבון שאחר כך יצטרך לתת עליו את הדין, לזיין, לשתות, לעשן, לטייל, לנסוע – לחזור – לנסוע – לחזור – ואולי שוב לנסוע.

הסטטוס של ח"כ יוני שיטבון שהופיע אמש בפייסבוק. למה יש אנחנו והם? (מתוך עמוד הפייסבוק)
הסטטוס של ח"כ יוני שיטבון שהופיע אמש בפייסבוק. למה יש אנחנו והם? (מתוך עמוד הפייסבוק)

השיא של בני האדם הוא כאשר הם מגיעים לידי מימוש עצמי. זה הופך אותם לאנושיים באופן המלא ביותר. ומי לא רוצה לחוש אנושי ומלא חיים? הרי אף אחד לא רוצה להרגיש מנוון וחולה. וזוגיות עושה זאת – היא מקבעת, היא עוצרת התפתחות, היא חונקת, היא מבטלת ניסיון ופתיחות.

רק בגלל שעם ישראל חי אני יכולה לאהוב

מי בכלל רוצה זוגיות? אני, ועוד רבים. נולדנו חופשיים ובני חורין וזכותנו לבחור את בחירותנו, כי זה ממלא אותם ועושה להם טוב. כי הם מאוהבים ורוצים להקים משפחה ביחד, כי האזיקים ורודים להם. כי הם שלמים והם טובים יותר ביחד, והם לא דורשים על כך שום פיצוי. וישנם שיבחרו שלא להתחתן, זה לא עושה עמם חסד. הם יודעים כי הכנפיים שלצידי גופם טובים להם יותר, וזוגיות תפגע בעצמם ובאחרים. וזה בסדר, וטוב שכך.

אני מחדדת בכל הכוח את חושיי, את שכלי ותבונתי, ומנסה להבין מה הקשר בין זה שעם ישראל חי לבין האהבה שאני חשה לזוגתי. איך קשורים סבא וסבתא שלי, שעברו כאב במחנות ההשמדה, לבין האהבה שלי?

ואולם, הזוגיות בצורתה הנוראית והנאלחת ביותר היא הזוגיות בצורתה הכפוייה. נערים ונערות, שעוד לא ממש עמדו על דעתם, הוריהם רשאים לפרש בשמם את התנאים הראויים והדרושים לקיומם ולשלומם, אך מסירתם ללא תנאי לבני זוג לשם חתונה – תוך ויתור על חירותם – הוא מנוגד לתכליתה של האנושות. אותם נערים הם אלה שמובלים אל הגרדום ביום חתונתם, ורבים מהם עוטים על עצמם שיריון הגנה מן הבאות. ומי בכלל רוצה זוגיות, אבל מי בכלל שואל אותם?

ואלו הראשונים, שרוצים זוגיות, מתוך היכרות, מתוך אהבה אמיתית ועילאית – חלקם אינם יכולים לממש זאת רק מפני שהם בני אותו מין, אתאיסטים או פסולי חיתון. "לא נכון, וגם לא יהיה", כתב אתמול ח"כ יוני שיטבון (הבית היהודי) בתגובה להצעת החוק של "יש עתיד" אשר הונחה על שולחן הכנסת, והמבקשת לחולל שינוי בשירותי הדת בישראל ולאפשר נישואים אזרחיים.

"עם ישראל חי, עבר גלות וכאב, חזר למולדת והקים מדינה כי תמיד הכיר בעברו, במורשת שלו ושמר על ייחודו כעם", כתב שיטבון. "יוזמות כאלו מבקשות לפצל את עם ישראל לשני עמים. פשוט לא יקרה!".

אני מחדדת בכל הכוח את חושיי, את שכלי ותבונתי, ומנסה להבין מה הקשר בין זה שעם ישראל חי לבין האהבה שאני חשה לזוגתי, והקשר היחיד שאני מוצאת הוא סיבה ותוצאה. כלומר, רק בגלל שעם ישראל חי אני יכולה כרגע לאהוב אותה. ואיך קשורים סבא וסבתא שלי, שעברו כאב במחנות ההשמדה, לבין האהבה שאני חשה לזוגתי? מצאתי פעם כמה שירי אהבה הומו-לסביים שנכתבו בגטו, שסיפרו שזה מה שהציל את חייהם, כלומר, גם במקרה הזה, סיבה ותוצאה. אותם נאהבים שרדו, עלו לארץ, הקימו את מבניה ומוסדותיה, ושמרו על ייחודם כעם.

בשום מקום לא כתוב שאם אני לא אוהבת מישהי אני לא חלק מעם (צילום: shutterstock)
בשום מקום לא כתוב שאם אני לא אוהבת מישהי אני לא חלק מעם (צילום: shutterstock)

"עם", על פי המילון, "ניתן להגדרה כקבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים, כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים או אזור גאוגרפי". בשום אופן לא מדובר שם על העדפה מינית או אהבה, ובשום אופן לא מוזכר שם שאם אני אוהבת מישהי, אני נבדלת מעם.

עוד כתוב, כי "עם היא קבוצה חברתית הרואה עצמה כבעלת עתיד משותף". עתיד כזה יכול להיווצר רק מתוך קבלה, הקשבה ומתן חופש זכויות – לא לרוצחים, לא לאנסים, לא לפדופילים, לא למושחתים – כי אם לאוהבים. אולי אני מפספסת משהו אצל דבריו של ח"כ שיטבון, ואולי יוכל להסביר לי: כיצד זוגיות כפויה, שממיתה סבל על היחיד, טובה יותר לעם ואין עליה עוררין, וזוגיות אמיתית, חזקה ואמיצה, רק תהרוס אותו?