הדבר המפתיע באמת בבואך להרכיב רשימה של סמלי הסקס שהלכו מאיתנו מוקדם מדי הוא כמה כאלה יש. ג'ין הארלו האגדית, ריבר פניקס, אלביס פרסלי, מייקל ג'קסון, ג'ודי גארלנד, קרול לומבארד וזו רק רשימה חלקית ביותר של אנשים שלא נכנסו לרשימה הזו. אז צללנו את תוככי הנוסטלגיה, וחזרנו עם שבעה כוכבים וסמלי סקס שהיינו שמחים מאוד לראות אותם חוזרים.
ג'יימס גנדולפיני
אין מספיק מילים כדי לתאר את הצער והתדהמה על השחקן הענק הזה, שבהחלט הלך מאיתנו קצת מוקדם מדי. אבל גם בחייו הקצרים (באופן יחסי) הספיק גנדולפיני לקבל הערכה אדירה, לעשות את מה שהיה ללא ספק תפקיד חייו ואחד התפקידים המופתיים ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה וגם, חשוב יותר מהכל, להיות סמל סקס.
היום זה נראה טיפה מוזר, אבל בשיאה של הסופרנומאניה, אי שם בסוף שנות ה-2,000, הסדרה המופתית הזו תפסה, ובכן, כמעט את כל מי שראה טלוויזיה. וגנדולפיני, על אף משקלו העודף והקרחת הפך לסמל סקס לוהט (כתבות נוסח "הגברים השמנים חוזרים לאופנה" התפרסמו אז כל שני וחמישי בזכותו) ואפילו נכנס לרשימות הגברים הסקסיים הנחשבות ביותר.
רק מי שלא ראה את הסופרנוס יתהה איך בדיוק נכנס גנדולפיני לרשימות הללו, כי מי שראה יודע - זה החיוך המבויש, היכולת המטאורית להגיד כל כך הרבה עם העיניים, כמו גם העובדה שהוא מעולם לא שמח לראות אותנו וזה תמיד היה אקדח בכיס שלו, שהוסיפה לא מעט. שנים אחר כך ישאלו את גנדולפיני איך גילם איש מאפיה בכזו שלמות, והוא יענה באדישות: "זו לא הייתה בעיה גדולה בשבילי, החבר הכי טוב שלי בילדות היה רוצח שכיר", ואומה שלמה תתאהב באיש באופן סופי.
גנדולפיני, אגב, מעולם לא היה אמור להיות שחקן. הוא היה שומר סף במועדון, ברמן ואפילו מנהל מועדון, ונדבק בחיידק המשחק בגיל מאוד מאוחר יחסית, כשליווה חבר לסדנת המשחק שלו והחליט להישאר. הוא נפטר ברומא שבאיטליה - המדינה שאותה אהב במיוחד, אם זה מנחם מישהו - מהתקף לב במקלחת והשאיר לנו כמורשת את התפקיד שהיה כנראה הגדול ביותר בכל הזמנים על המסך הקטן. וסקסיות נוטפת, כמובן.
נטלי ווד
הצעירים שביניכם לא יזכרו את נטלי ווד, סמל הסקס הבלתי נשכח של אמריקה בשנות החמישים והשישים. המבוגרים שביניכם, עם זאת, כנראה לא יכולים לשכוח אותה עד היום. הכוכבת שהפציעה כילדה ב"נס ברחוב 34" והגיעה לשיאה כמריה ב"סיפור הפרברים" מצאה את מותה בטביעה (או שלא, מיד נגיע גם לזה) בגיל 43 בלבד והשאירה עדת מעריצים המומה וכואבת.
האמת? המוות של ווד בגיל כל כך צעיר לא ממש מפתיע, שכן כל חייה נעו במן הילוך מהיר שלא תאם את סגנון החיים של אז. עוד לפני גיל 20 היא הספיקה לככב בסרטים, להתחתן, לקבל מועמדות לאוסקר ולהפוך מילדת פלא לסמל מין מטורף. למרות שיש כאלו שיתווכחו עם הקביעה, רבים מסכימים שהסרט "מורד ללא מטרה" (שהפך את ג'יימס דין לכוכב על), שם שיחקה ילדה מאוהבת בת 16, הוא סרטה החשוב ביותר. מעבר למועמדות לאוסקר שהעניק לה, הוא היה, כפי שמתארת זאת כתבת הקולנוע המפורסמת אן הלן פיטרסן, "הסרט שהפך את ווד מהילדה שכולנו רצינו לראות לאישה שכולנו רצינו לראות ערומה".
ווד הייתה עוף מוזר בשנים ההן, ונשארה כזו עד יום מותה. היא דיברה בחופשיות על מין, ושמועות מהאולפנים גורסות שגם עשתה אותו בחופשיות עם כל מי שהיה בסביבה, עד שהיו מי שהציעו לשלוח אותה לטיפול בנימפומניות. בלחץ האולפנים היא התחתנה עם רוברט וגנר בגיל 19 על מנת להציל משהו מתדמיתה המהוגנת, אבל רק הוסיפה שמן למדורה כשהתגרשה ממנו אחרי ארבע שנים, לא לפני שחרטה את אחד ממשפטי האהבה היפים ביותר בכל הזמנים במכתב שכתבה לו: "אתה בעלי, הילד שלי, הכח שלי, החולשה שלי, המאהב שלי, חיי".
השניים נישאו בשנית ב-1972, ונשארו יחד עד מותה בשנת 1981. המוות שלה עורר סערה ענקית באמריקה לפני כשנתיים. אחרי שסיבת המוות הרשמית שהוגדרה כ"טביעה" בחופש פרטי שלקחו בני הזוג התבררה כלא הכי מדוייקת עת ניגש קפטן הספינה ששכרו, דניס דברן, למשטרת לוס אנג'לס ב-2011 ואמר ששיקר, ומה שהוביל למותה של ווד הייתה מריבה של בני הזוג. בתום תשעה חודשים של חקירות אינטנסיביות שונתה סיבת המוות ל"טביעה ונסיבות אחרות שאי אפשר לקבוע אותן", והחקירה נמשכת, אם כי על אש קטנה יותר, עד עצם היום הזה.
הית' לדג'ר
פייר? לפעמים אנחנו קצת רוצים להתעורר בבוקר ולגלות שהמוות של השחקן הענק הזה (וכמובן, סמל הסקס הלוהט הזה) היה סתם חלום רע. מי שעקב אחרי עבודתו של לדג'ר, שמת בן 28 בסך הכל, לא יכול לחוש דבר מלבד כאב לב לנוכח תצוגות הענק שהשחקן הזה היה יכול לתת לנו.
ובכל זאת, לדג'ר הספיק לא מעט בחייו הקצרצרים. אחרי כמה סרטים אוסטרלים פרץ לדג'ר הכריזמטי בסרט הפולחן "עשרה דברים שאני הכי שונאת אצלך", ויחד עם ג'וליה סטיילס וג'וזף לויט גורדון הפך לשם החם של סוף שנות התשעים, ובאופן מיידי גם לאליל הבנות. השילוב המושלם בין תדמית הבחור הרע לבין עיני הילד הטוב - התפקיד שאותו שיחק באופן מושלם ב"עשרה דברים" - הפך אותו לשם דבר, ובעיקר הפך אותו לפוסטר לוהט לתלות על הקיר.
בעוד הקריירה של כל שאר כוכבי הסרט קצת ג'עג'עה, לדג'ר נסק למעלה ומעולם לא הסתכל לאחור. לשיאו, כמובן, הגיע ב-2005, בסרט "הר ברקובק", שזיכה אותו במועמדות לאמי, מועמדות לאוסקר וכמובן גם במקום בין עשרת הגברים הלוהטים ביותר של אותה שנה. מהמיקום הגבוה ברשימות, יש לציין, הוא לא זז עד מותו בשנת 2008.
כסוג של מצבה - וגם סוג של שברון לב - השאיר את לדג'ר את הופעתו המופתית כג'וקר בסרט באטמן, שהייתה כנראה הופעת המשחק הטובה ביותר שלו, וללא ספק הטובה ביותר בסדרת סרטי באטמן כולה. על ההופעה הזו זכה באוסקר לתפקיד שחקן המשנה ופרס גלובוס הזהב לתפקיד שחקן המשנה, פרסים אותם כמובן לא זכה לאסוף, ומשפחתו קיבלה אותם בשמו.
אלא שהתפקידים, וקריירת המשחק בכלל, כך הצהיר לדג'ר בעצמו, גבו ממנו מחיר כבד. הוא לא הצליח לישון, לא הצליח להרגיע את המחשבות, תמיד חשב שאפשר היה לעשות עבודה טובה יותר ותמיד התעקש לנסות לעשות אותה. למעט משחק השח (לדג'ר זכה באליפות אוסטרליה בגיל 10 ונחשב לשחקן שח מחונן) דבר לא הצליח להרגיע אותו, וגם ארוסתו, מישל וויליאמס, אמרה עליו: "מאז שאני מכירה אותו הוא לא ישן. פשוט יש לו יותר מדי אנרגיה. המוח שלו עובד, עובד, עובד - הוא תמיד עובד".
לדג'ר נמצא בביתו על ידי עוזרת הבית שלו ללא הכרה ב-22 בינואר 2008. העוזרת התקשרה לחברתו הטובה מרי קייט אולסן וזו הזעיקה את שירותי החירום, אך כבר היה מאוחר מדי. הנתיחה שלאחר המוות קבעה שלדג'ר נטל יותר מדי תרופות בניסיון לישון ולהירגע, ומותו הוגדר כ"רשלנות רפואית" על ידי רופאים שרשמו לו מספר תרופות גדול מדי שהשילוב ביניהן היה קטלני. להתראות, ג'וקר, נהנינו מכל רגע.
אאהליה
בגלל שהאינטרנט היה אז ממש בחיתוליו, אנחנו עדיין זוכרים את ההודעה באמ.טי.וי שבישרה שאאהליה, זמרת ענקית, שחקנית מצויינת וסמל סקס בהתהוות, מצאה את מותה בגיל 22 בסך הכל. את כאב הלב על הכשרון המטורף הזה שהלך מאיתנו בטרם עת אנחנו נושאים אתנו, אגב, עד היום.
את מותה מצאה אאהליה במקום היפה מכולם - איי הבאהמה. היא סיימה לצלם קליפ, הצוות החליט לעלות על טיסה מוקדמת, החלטה שהתבררה כגורלית. כנראה בעקבות לחץ מההפקה הטייס העמיס כ-320 קילו (!) של ציוד יותר ממה שהמטוס היה יכול לסחוב וכן אדם אחד מעבר למגבלת הנוסעים, ועם פיזיקה קצת קשה להתווכח: המטוס התרסק כשתי דקות לאחר ההמראה, כשכל אנשי הצוות, כולל אאהליה כמובן, מצאו את מותם במקום.
את הדיסק הראשון שלה הוציאה כבר בגיל 14, כשלא אחר מאשר ר. קלי ("איי ביליב איי קן פליי", בין היתר) הגדול משמש לה כמנטור, וכן ככותב שירים ראשי. האלבום "גיל הוא שום דבר למעט מספר" הפך להצלחה מסחררת, מכר 74,000 עותקים בשבוע הראשון ואאהליה, שזכתה לכינוי "המלאך החדש של האר אנד בי" ב"רולינג סטונס", הפכה ללהיט היסטרי, ובצדק, יש לציין.
עם השנים הפכה אאהליה, כמיטב המסורת האמריקאית, מילדונת חמודה לקצת פחות ילדונת, כשתמונות חושפניות (חושפניות ביחס לשנות ה-2,000, כן? היום זה נראה כמו לבוש מלא) שלה החלו למלא את העיתונים, ובהתאם גם את קירות הנערים המתבגרים ברחבי העולם.
כמה שנים אחרי ההצלחה המסחררת קיבלה תפקיד ראשון בסרט הנהדר "רומיאו חייב למות", שם שיחקה את בת זוגו של ג'ט לי, ועשתה, אם יורשה לנו, עבודה נהדרת. הסרט הפך - איך לא - ללהיט כשגרף בסוף השבוע הראשון לצאתו 18.6 מיליון דולר ודורג במקום השני ברשימת שוברי הקופות וגם סידר לאאהליה את התפקיד הבא: תפקיד מרכזי בשני ההמשכים למטריקס, תפקידים אותם מעולם לא הספיקה לבצע. גם את נישואיה לדיימון דאש, שתוכננו לאחר הפרמיירה של מטריקס 2, כמובן שלא הספיקה. כאב לב לא מתחיל לתאר אפילו את הכשרון העצום הזה, שללא ספק הלך מאיתנו מוקדם מדי.
ג'יימס דין
זה תמיד קצת בלתי נתפס שהאיש שהפך לסמל של סמלי הסקס מצא את מותו בסך הכל בגיל 24, וכמה חבל שאהבתו למשחק הייתה שנייה רק לאהבתו למירוצים, מכוניות ואופנועים, אהבה שגבתה ממנו את המחיר הכבד מכולם. וכמה עצוב שחקירת המוות העלתה שרק פחות משעתיים לפני המוות קיבל דין משוטר קנס על מהירות מופרזת, לאחר שדהר ב-105 קמ"ש באזור של 80.
אבל הקנס, כאמור, לא עצר את דין, ושעתיים אחר כך, במהירות של כמעט 140 קמ"ש, הוא התנגש בעוצמה במכונית שבאה מולו (מילותיו האחרונות, כפי שגרסה החקירה, היו "הבחור הזה חייב לעצור. הוא יראה אותנו") וכך באה אל סופה הטראגי אגדת קולנוע שהייתה באמת, וכנראה הייתה יכולה להיות אפילו גדולה יותר היום.
את הקריירה התחיל דין דווקא בפרסומת - שהיום, כמובן, נחשבת למיצג כמעט מוזיאוני - לפפסי, והפך מיד ללהיט בקרב הבנות. המראה המצודד שלא נראה כמוהו עד אז על המסכים שיגעו את הנשים בשנות החמישים, והפכו את דין חיש קל לכוכב על. עם זאת, מעמדו השתדרג אפילו יותר בסרט "מורד ללא סיבה" (אותו הסרט שהקפיץ גם את נטלי ווד לתודעה), והפך לאליל נוער של ממש.
סרטו האחרון, "ענק", הוא זה שמיצב אותו כאגדת קולנוע. עם זאת, את הסצינה האחרונה, שם דין, המגלם טקסני זקן ועשיר, נואם שיכור, נאלץ ניק אדאמס לדובב, שכן דין מת לפני שהספיקו לערוך את הסרט. על הסרט קיבל דין מועמדות שנייה כשחקן הטוב ביותר בפרסי האוסקר (הפעם הראשונה הייתה בסרט "ממזרח לעדן"), הישג מרשים ביותר יחסים לעובדה שהספיק לצלם בחייו רק שלושה סרטים.
מרילין מונרו
טוב, אי אפשר באמת לעשות רשימה כזו בלי סמל הסקס הגדול ביותר בכל הזמנים, ויהיה קשה מאוד גם לכתוב משהו שיעלה על הררי המילים שנשפכו על האישה הזו מאז מותה. שירים, סרטים, ספרים, הספדים ומה בעצם לא נכתב - וממשיך להיכתב בקצב מרשים עד היום - על מונרו, שמצאה את מותה בגיל 36 בלבד, והשאירה אחריה עדת מעריצים המומה וכואבת.
המוות המסתורי שלה, כמובן, רק מוסיף עוד יותר לאגדה שהיא חייה, כשהתיאוריות נעות בין התאבדות לרצח מאורגן על ידי לא אחרים מהאחים קנדי. לא מזמן הועלתה התיאוריה שהסי.איי.איי או המאפיה אשמים במותה בטרם עת, והמגזין "ניוזוויק" דיווח לפני פחות משנה שרשויות ארצות הברית החליטו לפתוח מחדש את התיק שנסגר בשנות השישים בעקבות מה שהם הגדירו כ"עדויות חדשות" לתיאוריה שנחקרה בזמנו שמונרו היא בעצם מרגלת רוסית בכירה. קשה לנו להאמין שהאגדה תשתנה, אבל מי יודע.
מרגלת או לא, מעבר לשעות של הנאה בתיאוריות קונספירציה מופרכות למונרו הייתה קריירה כמעט בלתי נתפסת עם יותר מ-30 סרטים, ביניהם "איך להינשא למיליונר", "אנחנו לא נשואים", "אין עוד עסקים מלבד עסקי השעשועים" והסרט התיעודי "מרילין". לא הייתה בלונדינית כמוה, לא תהיה בלונדינית כמוה וגם 61 שנה אחרי מותה, אנחנו - ותעשיית הקולנוע יחד איתנו - עדיין מתגעגעים.
איימי ווינהאוס
כן, אנחנו יודעים, מבחינת מראה חיצוני, איימי ווינהאוס היא לא בדיוק סמל הסקס הקלאסי. אבל נדמה לנו שדיוויד גסט היה זה שאמר את זה הכי טוב, כשאמר עליה: "אני מאוהב באיימי ווינהאוס. אני רוצה ללקק לה את הבהונות. אני רוצה ללקק את מה שיש לה בתוך השיער. בטח יש לה קיי.אף.סי תקוע בו. אני רוצה אפילו ללקק את הרווח בשן החסרה שלה. היא פשוט לוהטת".
זו, נדמה לנו, ההגדרה הטובה ביותר לווינהאוס - פשוט לוהטת. עם איפור מוגזם, רמת אלכוהול הרבה יותר מוגזמת אבל הקול, איזה קול, איזו יוצרת, וכל מי שנהנה ממנה בזמן הקצר שבו הספיקה להתהלך בינינו יודע שאיימי ווינהאוס היא זו שגילתה לנו שבכל הקשור לסמלי סקס זה לא משנה איך את נראית, זה משנה מה אנחנו רואים.
מה אין בסיפור של ווינהאוס, שנדמה שעברה הכל בחיים. דכאונות, אלכוהוליזם, אלימות, ביקורים בבתי סוהר אבל גם הצלחה ענקית, קריירה כמעט פסיכית ואהבה בלתי נגמרת מהקהל. הלכה למעשה, לא נגזים אם נאמר שהייתה הדמות השנויה במחלוקת הפופולרית ביותר בשנות ה-2,000, או כפי שכינה אותה ניוז-וויק "שילוב מושלם בין חתולת מין, כשרון אדיר ושליטה עצמית לא קיימת". עם זאת, נדמה לנו שכמו כל מעריציה, גם אנחנו היינו מעדיפים אותה עם קצת יותר שליטה עצמית ולהרבה יותר שנים, שכן חסרונה בסצינה המוזיקלית בולט בימים אלו יותר מתמיד.
