אני אוהב סקרים. באמת. אם הייתי יכול, הייתי עונה לסקרים כל היום. "הכנסתך", תשאל אותי המראיינת מהצד השני, "היא ממוצעת? קצת מעל הממוצע? הרבה מעל הממוצע?". אני אהרהר בעניין לרגע. הכנסתי, נכון לעכשיו, משולה פחות או יותר לשני חלב וקוטג', אבל לכל השדים, מה אכפת לי? "הרבה מעל הממוצע!", אני אכריז. כן. המון מעל הממוצע. ואני גם מנהל. בכיר. עם יאכטה. תרשמי שתיים. וקוטג' במקרר. אפילו שהוא נורא יקר.
אני אוהב סקרים, כי כל אחד בטוח שהוא היחיד שמשקר. על פי סקר שנערך על סקרים, אגב, יוצא ש-91% מהאנשים בארצות הברית עובדים בתפקיד ניהולי ומרוויחים יותר ממיליון דולר בשנה. משבר כלכלי? לא אם שואלים את הסקרים.
ולמה כל ההקדמה הזו? כי יש עוד סקר חדש שמתפרסם. הפעם זהו אתר "היא יודעת" האמריקאי, ששאל נשים באופן גלוי ונהיר: מה תעדיפי, בחור שנראה טוב או בחור עם אישיות טובה? 90% מהבנות ענו, כמובן, שהן מעדיפות בחור עם אישיות טובה. נדמה לי שהפחדתי את השכנה שלי עם פרצי הצחוק הבלתי נשלטים שהשמעתי כאן.
וואו, ראיתן את האישיות?
הגיע הזמן שנהיה כנים עם עצמנו. זו לא, כפי שאולי ניתן היה לשער, טרוניה נגד נשים דווקא. הנה, אני מודה: אישיות טובה זה אחלה. לי יש אחת. ובכל זאת, ולמרות שאישיות טובה זה בהחלט חשוב, אני אקח את הברונטית הרזה עם הגוף המהמם. שטחי? נכון. אבל בואו כבר נוריד את המסכות ונודה: כולכם הייתם עושים בדיוק אותו דבר.
ונשים? נשים אף פעם לא הולכות עם הבחורים הטובים, שתמיד מקבלים שאריות או, במקרה הטוב, איזו בחורה על רמה שהיא בדיוק ירדה מסיפונו של בחור מתעלל. אני נחמד בזמן דייטים. אני מקשיב. אני מצחיק. או לפחות חושב שאני מצחיק, שגם זה סוג של יתרון, נראה לי. ובעולם אידיאלי, אני מניח, הייתי צריך להיות הבחור הלהיט הזה. אבל מה לעשות, טרם תועד בהיסטוריה האנושית הבחור שנכנס לפאב וכל הבנות הסתכלו עליו ואמרו "וואו, ראיתן את האישיות הטובה שלו?".
הגיע הזמן להודות באמת: כולנו רוצים חתיכים, כולנו רוצים חתיכות. כן, יש סוגים שונים של יופי, וכל אחד נמשך למשהו אחד, והמשותף היחיד לכל המין האנושי הוא שכולנו ללא יוצא מהכלל נמשכים לבר רפאלי. בנושא אחר: שמעתי שבר רפאלי רווקה. בעבר כבר הזמנתי אותה לדייט. אני בחור עם אישיות ממש טובה. סטטיסטית, יש 90% סיכוי שתבחרי בי. רוצה לצאת לדייט, בר? לא? חשבתי ככה.
שלא תבינו אותי לא נכון – אישיות טובה זה נהדר. למעשה, בלי אישיות טובה אי אפשר להגיע לשום מקום. ספק אם מישהו שלא מחזיר טלפונים, מתקשר אלייך בשעות הזויות עם הודעות "ערה" ומתייחס אלייך כאילו את גרגר אבק יזכה בדייט שני או שלישי. אה. רגע. הוא כן. זה רק הבחור הנחמד הזה שפתח לך את הדלת ושילם עלייך במסעדה והקשיב לך והתעניין במה את עובדת וניהל איתך שיחה קוהרנטית בלי לבהות לך בחזה (או לפחות בלי ששמת לב) שאת תגידי עליו "כן, הוא חמוד נורא, אבל יותר כמו אח".
כי נשים, מניסיוני האישי, לא אוהבות את האישיות הטובה שלך. הן אוהבות את האישיות הטובה שיכולה להיות לך אחרי שהן יטפלו בך. זאת אומרת, זה נכון, כרגע אתה אידיוט מושלם והיו צוררים היסטוריים עם יותר רגישות ממך, אבל חכה חכה אחרי שהיא תטפל בך. היא תשפץ אותך, תשפר אותך, תגרום לך להתאהב ובסוף, אחרי עבודה מאומצת, אתה תהיה, ובכן, כמעט כמוני. אבל אני, שמגיע בגרסת הלחמם ולהגיש שלי, לא מעניין אף אחת. אין לי פוטנציאל, או משהו אחר. אני סתם בחור טוב.
ובחורים טובים, יודע כל מי שאי פעם התנסה עם נשים, לא ממש מעניינים אף אחת. בחורים טובים, כפרפרזה על המשפט המפורסם, לא גומרים אחרונים. הם לא גומרים בכלל.
נחמד? עדיף שיזרקו אותך
כן, כן, אני קורא את הטוקבקיסטים עוד לפני שכתבתן אותן – כולכן רוצות בחור טוב. אחלה. זה רק שלא תדעו לזהות אחד כזה גם אם הוא יעמוד מול העיניים שלכן עם שלט ניאון. הו לא. אתן תתלבטו ותתחבטו ותחפשו מה דפוק אצלו, כי לא יכול להיות הרי שהוא סתם בחור עם אישיות טובה. ואם כבר יש לו אישיות טובה, אז משהו במראה. משהו בלבוש. משהו בזה שתמיד יש איזה אידיוט תורן שיזרוק אתכן בהודעת טקסט בארבע לפנות בוקר. הוא פשוט קצת חתיך, ותמיד נדמה שזה הרבה יותר מרגש אתכן מכל דבר אחר.
הנה דוגמה: אני יוצא לדי הרבה דייטים. באמת. אני רשום באופן קבוע לשלושה אתרי היכרויות, ומתבייש בזה רק בימים אי זוגיים. ולפעמים גם יש לי דייטים מוצלחים. ואני רוצה להגיד בסוף הדייט שהיה לי נחמד נורא. וגם אם ילך וגם אם לא ילך, היה לי ערב נחמד, וזה לא דבר טריוויאלי בעולמנו אנו. ותודה רבה.
ובשלוש הפעמים שאמרתי את זה ראיתי את הבנות שיצאתי איתן מחליפות צבעים ובורחות מהר יותר מהצופים של ערוץ אחד אחרי שגילו שליהיא גרינר תשיר בקדם האירוויזיון.
אז אני לא אומר. ולא מתקשר. וראו זה פלא. פתאום אני זה שמקבל סמסים. "אורי, הכל בסדר?", ו"הי אורי, חשבתי שהיה לנו ממש נחמד ביחד והייתי שמחה לשמוע ממך". גם אני, מסתבר, יודע להיות מניאק. אני לא אוהב את זה, אבל אם זה מה שצריך כדי להגיע לדייט שני, אז זה מה שיהיה. וזה מה שיודע כל בחור טוב שיצא לכמה דייטים בחייו: רק בסרטים הטוב מנצח. בחיים הוא תמיד מפסיד.
אז כן, ברור, תמשיכו לספר לעצמכן (או לסוקרים) שכל מה שאתן רוצות זה בחור טוב באמת. זה בטח משתלב לכן יופי עם העובדה שכולכן מרוויחות מעל מיליון דולר בשנה.
