אוקיי, בסדר, אני מודע לעובדה שיכול להיות שקצת הגזמתי. כאילו, כשהעורך כתב במייל "בוא נעשה טור לסילבסטר על מה רווקים רוצים שיקרה ב-2013", אני בטוח שהוא לא ציפה לקבל, ובכן, את התשובה הזאת. אבל במקום סתם לגבב לכם איזה טקסט עלום על משהו שלא ממש היה אכפת לי אם הוא יקרה השנה או לא, הנה משהו שאני באמת רוצה שיקרה: אני רוצה דייט עם בר רפאלי.
כן, כן, אני יודע, אני לא בדיוק מסוג הטיפוסים הרגילים שבר רפאלי יוצאת איתם. בתור התחלה, למשל, אני לא ליאונרדו די קפריו, אם כי אני (וכל מי שראה "טיטאניק", נניח) דווקא יגידו שזה סוג של יתרון.
אז למה דווקא אני? ולמה דווקא עכשיו? או, טוב ששאלתם. לאחרונה צדו את עיני (וב"צדו את עיני" אני מתכוון לזה שאי אפשר היה לחמוק מהידיעה הזו גם אם הסתתרת באמבטיה 48 שעות ללא קשר לעולם החיצון) שלבר רפאלי יש בן זוג חדש. קוראים לו עדי עזרא, הוא יו"ר קבוצת "נטו", שהיא גם אחת הקבוצות הגדולות בישראל, וגם יצא בעבר עם נטלי דדון, מרינה קבישר ומורן איזנשטיין.
אגב, רגע של לא קשור לכלום: אם אתם באמת רוצים צדק חברתי במדינה הזו, הצעת החוק הראשונה שצריכה לעלות היא שתי דוגמניות לכל היותר לכל איש עסקים. לא הלך לך? תן גם לאחרים לנסות, מה אכפת לך.
חוזרים לנושא: בקיצור, לבר רפאלי יש בן זוג חדש. אין לי, כמובן, דבר וחצי דבר נגד האיש, בעיקר בגלל שלפני שבוע שמעתי את שמו לראשונה, אבל דבר אחד ברור לי מהידיעה הזאת: בר רפאלי שוב בשוק. ואני לגמרי מתכוון להשיג אותה ב-2013.
מה יש בליאו שאין בי?
אם אתם קצת עוקבים אחרי הדייטים של בר רפאלי, יכול להיות שתשימו לב שאני לא ממש הטיפוס הרגיל שלה. אני לא איש עסקים או כוכב קולנוע, אני לא מפורסם, ובעוד שעזרא נראה גבר עשיר, מצליח וגם די נאה, אם יורשה לי, אני לוזר, קצת מלא ומתחיל להקריח. וזה בדיוק הבחור, בר, שאת צריכה.
כאילו, בואי נשים את הקלפים על השולחן, בר: מה יש בו שאין בי? מה יש בעדי עזרא הזה - כאילו, חוץ מהכסף והמראה המצודד והעובדה שהוא יו"ר מצליח - שאני לא יכול לתת לך?
אז בסדר, אני דוקטורנט לפסיכולוגיה וגר בטבעון ויכול להזמין אותך לקפה רק בכל חודש זוגי, כי אז אני מקבל בונוס של 150 שקלים, אבל את דוגמנית, ככה שאת ממילא לא אוכלת כלום, מה שעובד מצויין בשביל שנינו. האם לא הגיע הזמן, בר, לתת גם לפשוטי העם את ההזדמנות להזמין אותך לבירה? עם כוכבי קולנוע כבר יצאת. עם אנשי עסקים כבר יצאת. אבל גבר שגר בדירת וחצי מתפוררת ובקושי גומר את החודש, את זה כבר ניסית? לא? אז מה את יודעת על אהבה?
וחוץ מזה, למה את צריכה איש עסקים? כאילו, אני מבין, גם אני רואה איך מספרים לי פה את הפנסיה מכל הכיוונים, ואני מודה שגם אם אני הייתי עושה עשרות מיליונים מכל חוזי הדוגמנות שלי הייתי שומר אותם מתחת לבלטות, אבל בחייאת זומזום, למה שוב להיות הקלישאה הנשית הזו שנצמדת לכסף, כשיש לך ממש מולך גבר שאין לו שום סיכוי, לעולם, להרוויח גרוש? הה? תודי שזה מפתה.
גם אם נתעלם לרגע ממשפט האהבה הידוע "כסף נמשך לכסף", אני חושב שאת יכולה להרשות לעצמך לפתוח קצת את העיניים. העם דורש דייט.
פילאטיס זוגות במתנ"ס כבר עשית?
חוץ מזה, את יודעת מה הבעייה של אנשי עסקים או כוכבי קולנוע, בר? יש להם חיים. הם צריכים לטוס, יש להם ישיבות ופגישות. הם צריכים לענות על מיילים דחופים באמצע הלילה. אני? אני יש לי פילאטיס בשש וחצי בערב במתנ"ס השכונתי (אם אתם חושבים שאני צוחק כנראה שמעולם לא גרתם בטבעון), וגם את זה אני יכול להזיז בקלות.
נוכל לעשות כל כך הרבה דברים ביחד, ברי (אני יכול לקרוא לך ברי, נכון?): נוכל לרוץ ביחד בשקיעה, לפזז בשדה חרציות, להרביץ לצלמי פפראצי יחד.
אני אהיה הבן זוג המושלם, באמת. כאילו, בתור התחלה לא זייפתי את סצינת הטביעה הכי גרועה בהיסטוריה, ככה שאני כבר ממש בסדר.
נכון, מדורי הרכילות קצת יתהו בהתחלה על השידוך בינינו. הם בוודאי ישאלו את עצמם "מה הבחור הלוהט הזה, שעושה פילאטיס במתנ"ס פעם בשבוע, עושה איתה?", אבל לאט לאט הם יתרגלו ואפילו יחבבו אותנו, בעיקר אם תפסיקי להכות אותם כשהם באים לצלם אותנו בשדה התעופה.
ואנחנו נספר, בראיון הזוגי שניתן רגע לפני החתונה, שנפגשנו בפאב. שהתאהבנו. שהלכנו לעשות יוגילאטיס זוגות (רביעי בתשע וחצי, סמני לעצמך ביומן, כי המדריכה לא מרשה לאחר), שהאש שניצתה בינינו פשוט הייתה בלתי נשלטת ואי אפשר היה לכבות אותה.
הם בוודאי ישאלו אותך "בר, קודם איש עסקים ועכשיו... זה?" ואת תחייכי ותגידי להם "פשוט רציתי גבר אמיתי". ואז הם ישאלו "נו, באמא שלך, וזה הכי טוב שמצאת?", אבל את כבר לא תהיי שם. את תסתכלי עלי ואני אסתכל עלייך ואלחש לך "את הבחורה הכי יפה כאן בחדר", ואת תחייכי ותגידי "ברור, טמבל, יש פה רק נשים בגיל הזהב מנהלל. מה זה החור הזה בכלל?!".
הלילה, בר, אני אהיה בפאב הקבוע שלי בטבעון (אל תדאגי, יש רק אחד. הוא גם בית קפה. ומסעדה. ולפי דעתי הוא גם מוסך בשעות הבוקר) עם כמה חברים, מקווים למצוא מישהי לפני הסילבסטר כדי לפתוח איתם את השנה. זו תהיה הפתעה מאוד נעימה - כאילו, לחברים שלי. אני ידעתי כל הזמן שתבואי - אם תיכנסי בדלת רגע לפני חצות, וסיפור האהבה המופלא של 2013 יצא לדרך.
במקום השני של הדברים שאני רוצה שיקרו ב-2013, אגב, אני ממש רוצה להחליף את הוישרים באוטו. כזה אני, בחור עם חלומות גדולים.
