אז 82% מהנשים רוצות את הגברים של הפיפטיז בחזרה. אני אגיד את זה שוב, למקרה שאולי המספר הזה חלף לכם מעל הראש: שמונים ושניים אחוז מהנשים חושבות שהגברים של הפיפטיז "לוקחים בהליכה" (כן, זה ציטוט מדוייק) את הגברים של היום, ובין היתר טענו כי הם "התלבשנו יותר טוב", "קנו פרחים לנשים שלהן" ו"היו להם יותר נימוסים".
כן, אין ספק, הם התלבשו יותר טוב. כן, הם גם פתחו דלתות. הם גם האמינו, אם כבר אנחנו בעניין, שלנשים אין זכות ללמוד, לעבוד, להתפרנס, לצאת מהבית בלי אישורם וגם בלזרוק הערות מיניות בוטות ומכוערות כאילו כלום. איזו תקופה נפלאה!
אבל היי, זה רק אני. ובעצם, כשחושבים על זה, למה לא? ואם נשות העולם כל כך רוצות את הגברים מהפיפטיז, למה לא להחזיר משם גם את הנשים? אחרי הכל, הן בישלו יותר טוב, גידלו את הילדים, לא עשו לך פרצופים כשהלכת לשחק פוקר, שאבו אבק בזמן שאתה שתית וויסקי בעבודה ועוד חיכו לך עם חיוך, סינר פרחוני וצלי בתנור כשחזרת הביתה, במקום הפרצוף המאשים הזה שכולנו למדנו להכיר מצויין היום.
לא היו להן, לנשים הנפלאות מהפיפטיז, אג'נדות לגבי שום דבר. ואם היו להן, הן נדרשו לשמור אותן לעצמן. לא היו להן דעות מה התפקיד שלך בבית, לא היה אכפת להן אם לא עשית כלים ובאופן כללי, אם ישבת עם עיתון על הכורסא והרמת רגליים היא ראתה בזה דבר חיובי, משתי סיבות עיקירות: האחת, הגבר שלה נח. השנייה, סוף סוף אפשר לנקות כאן בשקט.
קחי את המגהץ ותדליקי לי את הסיגר
אני אוהב את זה שגם אחרי כמעט מאה שנה של פמיניזם, גם כשהעולם התקדם למען זכויות נשים (ושוב, אני אגיד את זה בפעם האלף: זה יופי. זה מצויין. זה חשוב) בארבעים השנים האחרונות יותר ממה שעשה ב-5,000 השנה שלפני, לנשים – 82% מהן, ליתר דיוק – עדיין יש תלונות. אז נכון, אני לומדת באוניברסיטה ומצביעה בבחירות ויכולה לעבוד כמעט בכל תחום שארצה ורק היום בבוקר חיילת קיבלה צל"ש כי היא הרגה מחבל, אבל אוף, איזה באסה שאף אחד לא פותח לי את הדלת יותר כמו פעם.
החיים כל כך לא פיירים!
איזה באסה, אה? איך נעלמו הגברים האלו, עם החליפות בארון והסיגרים והשובניזם המתקדם, ואותם החליפו גברים שעוזרים בבית יותר מכל דור אחר לפניהם, מעודדים את הנשים שלהן לעבוד וגם יצאו לחופשת לידה יותר מכל דור אחר לפניהם. אבל מה, לא מביאים פרחים, החארות. העולם הוא מקום כל כך אכזרי לפעמים.
אז נכון, אני לא אומר, עדיין יש מקום לשיפור. חלקנו עדיין קצת שובניסטים (אבל היי, עכשיו מסתבר שאתן אוהבות את זה, אז הכל בסדר!), לא יודעים להתלבש (זו באמת בעיה, אגב, שראוי שתיפתר) ויש את הקטע הזה שלרובנו המכריע, כולל עבדכם הנאמן, יש מנעד רגשות של שקית ניילון. האגו שלנו עדיין דורש טיפול וטיפוח, וכן, יש לנו עוד לאן להתקדם.
אבל ש-82% מהנשים יגידו עלינו, דור הגברים שעשה את הקפיצה הגדולה ביותר באבולוציה בכל מה שקשור לזכויות נשים, שבעצם הגברים ההם מהפיפטיז עדיפים עלינו?! וואלה. זה השלב שבו גם הגבר המתקדם ביותר, התומך ביותר והפמיניסטי ביותר יצליף לך בישבן (בפיפטיז זה היה נהוג), יתן לך מגהץ וערימת בגדים ותוך כדי שהוא מצית את הסיגר יגיד לך את האמת: השתן עלה לכן לראש. בגדול.
רוצות גברים כמו בפיפטיז? כן? יופי, אז אולי הגיע הזמן שתפסיקו להתנהג כמו בהמות שתוקעות גרעפסים בציבור ומזדיינות עם כל מה שזז ותחזרו להיות קצת, אה, נשים. קצת סומק, קצת מייק אפ, איזה מחשוף נדיב, משהו, אתן יודעות, שיגרום לנו להתאמץ ולפתוח בשבילכן את הדלת. תנו לנו איזה צחקוק אמיתי מהלב, כזה של אישה קלת דעת המעריצה את הגבר שלה, וגם באמת תעריצו אותנו, מה יש. פעם זה היה נהוג. שבו בבית כל היום, אל תצאו לשום מקום, תחזירו לנו את הכרטיס אשראי הזה שלכן, כי בפיפטיז, אם לא ידעתם, ליותר מ-70% מהנשים באמריקה היה אסור לבצע קניות של בגדים ללא רשות מפורשת מהבעל. תתפטרו מהעבודה, תעשו פנאלים, תחממו לנו עוגה בתנור ולקינוח גם תפתחו רגליים. למה? כי ככה אמרנו.
מעצבן? אחלה. כי שניים יכולים את המשחק הזה.
פרחים והצלפה על הישבן
בעולם מתוקן אמיתי, בשנת 2013 אין אישה מודרנית שלא הייתה חוזרת הביתה אל בן הזוג שלה מהעבודה ומדי פעם לוחשת לו "תודה". תודה שאתה עושה כלים, תודה שגם אתה אוסף את הילדים מהגן, תודה שגם אני יכולה לעבוד ולהתפתח וללמוד. כי נכון, מאבק הפמיניסטיות היה הטריגר, אבל כדי שזה באמת יקרה דור שלם של גברים היה צריך לזוז הצידה ולתת לכן לשעוט.
בפיפטיז, אגב, זה לא קרה, כי הגברים שאתן כל כך מתגעגעות אליהן חשבו שזה מטופש, שזה אווילי, שלאישה אין באמת שכל (כדוקטורנט לפסיכולוגיה אני יכול להפנות אתכן למספר מאמרים מקצועיים משנות ה-50 שקובעים בדיוק את זה) וכפועל יוצא – שגם אין לה זכויות. למעשה, בפיפטיז ההו-כה-נפלאים הללו גברים ראו אתכן כרכוש ותו לא.
וזה מקסים בעיני שדור שלם של גברים שבא אחריהם שינה את כל התפיסה שלו מהקצה אל הקצה, רק כדי ששמונים ושניים אחוז מהנשים בעולם יתגעגעו לגברים מהפיפטיז. אולי, במחשבה שנייה, הפסיכולוגים ההם משנות החמישים שקבעו שנשים הן חסרות שכל וקלות דעת לא היו רחוקים כל כך מהאמת.
לא ביקשנו תודה. לא אמרנו שתשירו לנו שירי הלל (למרות שזה היה יכול להיות נחמד). אנחנו יודעים שהדרך עוד ארוכה ויש עוד הרבה עבודה לעשות. אבל דחיל ראבאק, קצת ריספקט למין שבכל זאת, גם לו יש חלק לא קטן במהפך הנשי שעבר על העולם. כל התפיסה המטופשת הזו של נשים נגד גברים היא כבר מזמן לא נכונה, משום שכדי שנשים יהיו בפרונט גברים היו צריכים לזוז אחורה. למעשה, אתם יודעים מתי הייתה הפעם האחרונה באנושות שגברים היו נגד נשים באופן מובהק? נכון, בפיפטיז. ואל תגרמו לנו להזכיר לכן מי ניצח בגדול באותן שנים.
אבל אתן, נו, מה אתן מבינות. אין לנו בעיה עם גבר אלים ומטריד מינית (על פי מחקרים סוציאליים מאותה תקופה, יותר מ-67% אחוז מהנשים באמריקה סבלו מהתעללות פיזית ומינית. לידיעתכן) כל עוד הוא לבוש בחליפת שני חלקים.
ואולי, מי יודע, זו באמת הייתה תקופה טובה יותר. אז יאללה, אנחנו נחזור לחליפות שני החלקים, ואתן תחזרו לסינר שלכן ולמטבח שלכן ולמגהץ שלכן ותשתקו קצת. לפי הסקר האחרון, אולי זה אפילו עדיף.
