אל תשאלי מה המדינה יכולה לעשות עבורך – ובעיקר, אל תשאלי. למעשה, אם לא קשה לך מדי, בבחירות הקרובות תהיי יפה, תשתקי ותצביעי. ותעשי לנו קפה, מותק. שניים סוכר בבקשה.
אז כן, הבחירות שוב איתנו, ושוב מנסים הסוקרים לפלח כל אוכלוסייה אפשרית. בלונדינים מצביעים יותר לנתניהו, אנשים עם כלבים רוצים שאולמרט יחזור, גברים ששותים חלב דל שומן יצביעו ליברמן ואנשים שרואים ערוץ 1 כנראה נרדמו כבר בשבע בערב ולא יצליחו להגיע לקלפיות.
וכמו בכל מערכת בחירות טובה, גם הפעם בודקים מיטב הסקרים מה יצביעו הגברים ומה יצביעו הנשים. את הגברים, כמובן, לא מנתחים בשלל מאמרי מערכת. למה צריך? הם גברים. החלטתם שקולה והגיונית עקב העובדה שיש להם חלציים. אבל נשים? אוהו. נשים זה סיפור אחר לגמרי.
מחשבה? לנשים?! השתגעתם?!
נשים לא מסוגלות להגיע להחלטה למי להצביע. בחיי. תפתחו כל מאמר מערכת בשבועיים האחרונים, כולל זה שפורסם אמש ב"הארץ",
ותבינו שנשים הולכות על פי מי שמשרת את האינטרסים הנשיים שלהם. נשים, כך נאמר שם, מתמקדות יותר בחינוך ורווחה, כי חינוך ורווחה הם נושאים נשיים בלבד שאינם נוגעים לאוכלוסיה הכללית, מסתבר.
או שהבחירה נעשית רק על פי מי שנראה להן הכי גבר גבר (היי, יאיר). או סתם כי ביבי או דרעי הוא המועמד שנבחר עבורן על ידי הגברים הגדולים שלהן בבית, מקומן הטבעי, תוך כדי שהן מתקינות ארוחת ערב בלנז'ריי הסקסי שקנו בשביל בני זוגן.
אין מצב, חס וחלילה, שאישה הגיעה לאיזושהי החלטה באופן רציונלי.
אולי המסקנות שלי שגויות, אבל זה לחלוטין מה שהייתי מבינה אם הייתי קוראת את עיתוני ואתרי ארצנו הגדושים בתיאורי "הקול הנשי" יחד עם הסקרים שמתפרסמים עם פילוח אוכלוסיה קפדני ומלא ניואנסים על בסיס איברי מין בלבד. אבות הסטטיסטיקה בוהים במסך ועושים פייס-פאלם. לא זאת כוונת המשורר.
מסתבר שהמוח החלוש הנשי לא מסוגל לפצח את מיסתוריי הפוליטיקה הישראלית, או העולמית, ולכן ההחלטה למי להצביע מתבצעת ברולטת בחירות מיוחדת תחת הכותרת – למי יש את השיער הכי יפה ומי מתאים בגדים הכי טוב.
ההחלטות לעולם לא מעוגנות במציאות, מבוססות על פי ידע אישי וניסיון חיים או חלילה הבנה בכלכלה או השתייכות לזרם מחשבה מסויים.
מחשבה? נשים? חיחי, רק כשצריך להתאים נעליים!
אישה? תצביעי כמו שצריך
מילא אם זה מה שהיו טוענים גדולי השובניסטים, לזה כבר התרגלנו. אבל מה שמדהים בבחירות האלה (אולי זה היה גם בבחירות קודמות, פשוט רק עכשיו למדתי לקרוא. נשים וחינוך, אתם יודעים) הוא שמדובר במין קונצנזוס מעונב שנלעס ברוב העיתונים ונכתב על ידי פמיניסטיות. או לפחות נשים שטוענות שהן פמיניסטיות, כי מעולם לא חשבתי שהקול שלי צבוע בצבע אחר רק כי אני אישה.
אבל כאישה, מסתבר, אני צריכה להצביע "נכון". כלומר, להצביע לאישה. אם אני בוחרת בגבר סימן שאני לא מבינה כלום ושום דבר וצריכים לשלול ממני את זכות הבחירה.
אז את בוחרת ביבי? את מושפעת מההגמוניה הפטריארכלית. את בוחרת יאיד לפיד? את לא מבינה בכלל את העולם הפוליטי. ואם את הולכת על שלי? נו; יכול להיות שגם היא, בתור אישה, תדאג לך, אישה. כבר אמרנו שאת אישה? כי את אישה! פמיניזם שולט!! צעקי את צעקתך הנשית! ורק תצביעי כמו שצריך, כן? אחרת את סתומה ונשלטת.
לכריס רוק יש קטע במופע שהוא מדבר על אובמה ומזכיר את הצביעות האמריקאית בסיקור הבוחרים. הבוחרים הלבנים תמיד מדברים על המצע, על האידיאלים, על הרעיונות. והבחורים השחורים, כך מציגה התקשורת, מצביעים לאובמה כי הוא שחור. כאילו, מה עוד צריך?! אז בדיוק פה אנחנו כנשים, נמדדות על העובדה הפשוטה הזאת שאנחנו נשים ומאחורי הבחירות שלנו אין שום דבר משמעותי. וואלה, הגיוני.
קפצו ל-6:37 לקטע הרלוונטי. או שאתם יכולים להישאר לכל ההופעה, זה גם בסדר
בקלפי; צאו לי מהשחלות
כאילו שאחוז המטומטמים באוכלוסיה אינו זהה בשני הצדדים. יש מספיק דבילים גברים שמאזנים את זה בכיף, נשבעת, פגשתי את רובם. אנשים מטומטמים יש מספיק, כמה מיושן לחלק את העולם האובייקטיבי לשניים. לא מדובר פה בשימוש בטמפונים, אוקיי? מדובר פה בנשהו שכ-ו-ל-ם עושים.
אז למה הניתוח האובססיבי הזה לקול הנשי? לא ראיתי מעקב אובססיבי דומה לקול הגברי והסברים מלאי זלזול על למה וכמה גברים מצביעים. אולי ההנחה היא שגברים מצביעים הם שקולים, ונשים מצביעות הן קלות דעת כמו עלה נידף ברוח.
הרי פמיניזם, מסתבר לנו פעם אחר פעם, אינו מגולם באמת באפשרות לבחור. הוא מגולם אך ורק באפשרות לבחור "נכון". מוזר, אני חשבתי שהבחירה שלי אינה מושפעת מאיבר המין שלי. אולי קראתי את הערך פמיניזם לא נכון בוויקיפדיה.
יכול להיות שאני אצביע למפלגה מסויימת כי הם מייצגים עבורי מה שנכון לכלכלה הישראלית? מייצגים מה שיכול ליצור שינויי חיובי בחיים שלי ובביטחון מסביבי? יכול להיות שהצבעה של אישה היא שקלול של סך הגורמים שגם, תחזיקו חזק, גבר משקלל לעצמו לפני בחירות?!
יכול להיות, תחזיקו עוד יותר חזק, שמצביעים צריכים להיות מפולחים על פי אוכלוסיות יותר מזוקקות כמו גיל, דת, מצב משפחתי, הכנסה, מקום מגורים ולא רק על פי המצאות אשכים?
אחרון הדבילים האקדמאיים לומד קורסים בסיסיים בשיווק ומבין את העובדה הפשוטה הבאה: לחלק את האוכלוסיה לה אתה משווק לגברים ונשים זאת גסות שלא מכבדת את המשתמשים שלך ואולי תצליח למכור ככה בירה, אבל לא מועמד לראשות הממשלה.
נכון שיש מחקרים שמצביעים באופן מובהק שנשים מצביעות לרוב למחנות פוליטיים סוציאליים שמדגישים רווחה וזכויות אדם במצע שלהם. כמובן שמובהק סטטיסטית אינו תמיד מובהק מעשית, הרי הבדל של 10% אינו הבדל משמעותי מספיק בשביל לקבוע קיטוב אקוטי בשיעורי ההצבעה. אבל לא כאן הנקודה.
הנקודה היא שיכול להיות שאנחנו שוכחים את כל הקטע הזה של השיוון, ומבדלים נשים עוד יותר על ידי טחינה בלתי פוסקת של המושג "הקול הנשי", כאילו נשים קיבלו הרגע זכות הצבעה ואת הרשות לצפות בטלוויזיה, והן עדיין צריכות מבוגר אחראי שישגיח עליהן.
בידול נשי זה בדיוק ההפך משילוב נשי. אינני מתעלמת מהשוביניזם המכוער שמעטר את מסדרונות מקבלי ההחלטות, אך אינני מוכנה לתת לו יד בדמות השתייכות לקבוצה מסויימת הומוגנית על בסיס פיזי בלבד.
אז אני יכולה להצביע בלי שתכנסו לי לשחלות? מה אתם אומרים?
