אחרי שכונה כמאמי פורן, הפך ללהיט הנמכר ביותר מאז הארי פוטר, אחרי אינספור פארודיות שגרר אחריו בעל כורחו, באמת תהינו כאן במערכת מתי סוף סוף יצא הדבר שכל הגברים בעולם חיכו לו: המדריך שמסביר למה, לכל הרוחות, מדובר באיזו יצירה ספרותית יוצאת דופן ולא במה שכל גבר שקורא אותו חושב שהוא: פיסת ספרות משעממת ונמוכה שגם בכיתה ד'1 ניתן יהיה למצוא חיבורים שעוקפים אותה בסיבוב.

לעזרת גברברי העולם נחלץ לא אחר מאשר הקומיקאי המצויין טום פאולאנגלי (מחבר הספר הקורע מצחוק "קאדילאק לישו" וזוכה פרס איגוד העיתונאים בניו יורק על כתיבה הומוריסטית בשנת 2004) שמנסה סוף סוף לעשות קצת סדר בדברים בספר אלקטרוני קצר (הנה; כאן תוכלו לרכוש אותו) שהספיק, כך על פי עדויותיו, להימכר ביותר ממאה חמישים אלף עותקים.

"ארבעה מהם", הוא כותב, "לא נמכרו בטעות בעקבות אנשים שחשבו שהם קונים את חמישים גוונים של אפור. אני בטוח בזה לגמרי. אוקיי, כמעט לגמרי".

169 גוונים של אדום

לא צריך את עדותו של פאולאנגלי, האמת, כדי להבין שהספר להיט. הוא קיבל ביקורות מפרגנות בשלל אתרים ומגזיני גברים, ובהחלט נחשב לבחור הראשון שהעז לצעוק בקול רם שלא רק שהמלך הוא עירום, אלא גם שהוא עושה סאדו מאזו משמים וכתוב רע.

"אתה בטח קורא עכשיו את השורות האלה שכתבתי כי אשתך או החברה שלך אמרה לך שאתה חייב לקרוא את הספר הזה. חייב. היא בטח גם אמרה לך שלא רק שנורא תהנה, זה גם ישפר ויפלפל את איכות הסקס שלכם. ובינינו, מי לא יהיה בעד זה? אבל סמוך עלי – אתה לא רוצה לקרוא את הספר הזה. הוא נכתב על ידי נשים, ולנשים. גברים ימצאו אותו משעמם, טיפשי, אידיוטי, מעייף, טרחני והרבה יותר מדי ארוך. הסיבה שקראו לו חמישים גוונים של אפור היא שהיחס בין סצינות סקס לבין מונולוגים פנימיים טרחניים באמת עומד על 50 לאחד".

וזו רק ההקדמה.

ובכל זאת, אומר פאולנגלי לקוראיו, האישה ביקשה ממך לקרוא. "יהיה מאוד לא יפה מצידך לסרב", הוא כותב בהקדמה, "למרות שבוא נודה באמת: זה גם היה מאוד לא יפה מצידה לבקש ממך לקרוא את הזבל הזה". אז הוא קרא אותו בשבילכם, ועכשיו הוא עובר אתכם פרק פרק. וכן, זה קורע מצחוק כמו שזה נשמע.

הנה, למשל, טעימה מן הפרק השני, כאשר פאולאנגלי עוקב היטב אחר אנסטסיה סטיל, הדמות הראשית. "היא נכנסת למשרד של כריסטיאן גריי, מועדת ואומרת 'חרא קדוש'. היא אומרת הרבה פעמים 'חרא', בהרבה צורות. מן עידון ספרותי שכזה. אחר כך היא מסמיקה. למעשה, הדבר היחיד שהיא עושה יותר מלהגיד 'חרא', הוא להסמיק. ברצינות, אם הבחורה לא הסמיקה בשני עמודים, כדאי שמישהו יבדוק לה דופק ויברר שהיא חיה".

כיאה לזוכה פרס העיתונות בניו יורק, פאולאנגלי לא התעצל ונתן לקינדל שלו לספור בשבילו: המילה "מסמיקה" מופיעה לא פחות מ-169 פעמים בספר. "אני לא יודע למה קראו לזה חמישים גוונים של אפור כשבקלות אפשר היה ללכת על השם האטרקטיבי 169 גוונים של אדום".

הספר, כמובן, נמשך ונמשך, וכן, הוא מצחיק מאוד לכל אורכו. גם מחירו הזול יחסית – 5 דולרים לגרסה האלקטרונית – מבטיח שפאולאנגלי בדרך ללהיט אינטרנט נוסף, אם כי בהחלט גדול יותר מכל קודמיו. נכון לעכשיו הוא במקום הרביעי במכירות באייטיונס לחודשים אוגוסט - ספטמבר, וכן במקום השישי באמזון בקטגורית ספרי הקינדל לאותם חודשים. להיט, כבר אמרנו.

כמו בכל שאר המקרים שבהם נתבקשה להגיב על פארודיות שנעשו על הספר, גם הפעם א ל ג'יימס ממלאה את פיה מים. עם זאת, אם היא הייתה מדברת, אנחנו מניחים שהיא הייתה אומרת משהו כמו: "מכרתי יותר ספרים מהארי פוטר. תצחקו כמה שאתם רוצים, כולנו יודעים מי צוחקת אחרונה".