די בטוח שעם כל החדשות שהיו אתמול, ובכלל בימים האחרונים, יש מצב שקצת הצלחתם לפספס את העובדה שאחרי חודשיים, נתן בית המשפט הצבאי את גזר דינו של לוחם התותחנים (שכונה בעיתונות התותחן המציצן) שצילם במצלמת טלפון סלולרי שהחביא במקלחות את אחת מחברותיו לבסיס בעירום וללא ידיעתה.

העונש שניתן אתמול? הוא קיבל חודשיים מאסר, שלושה על תנאי, הורדה לדרגת טוראי ואלף שקל קנס.

אין דבר יותר משפיל ומחלל מזה, אז איך זה נגמר בחודשיים בפנים ואלף שקל קנס? (צילום: shutterstock)
אין דבר יותר משפיל ומחלל מזה, אז איך זה נגמר בחודשיים בפנים ואלף שקל קנס? (צילום: shutterstock)

קשה לי להעלות במוחי תקרית מביכה מתמונת עירום שלך שמתפרסמת. קשה לי לחשוב על משהו יותר מביך או משפיל מאשר שמישהו צילם אותך בעירום ללא ידיעתך. ישר עלו במוחי כל הפעמים שצולמתי בעירום בסיטואציות אינטימיות, והחלו התהיות האם מחקתי אותן או לא והאם יכול להיות שיש תמונות שלי במחשבים של אקסים.

התשובה היא כן. כמובן שכן. למי אין? אני מנסה לדמיין איך זה יגרום לי להרגיש אם תמונה כזאת תתפרסם איפשהו. אלוהים ישמור. הרי העולם מלא בסיפורים על נשים שלא הצליחו להתמודד עם הבושה, כמו המורה הבריטית אמה ג'ונס, שהאקס שלה פירסם תמונות עירום שלה בפייסבוק אחרי שנפרדו. היא התאבדה. היא ממש לא המקרה היחיד השנה שלקח את זה רחוק כל כך.

אז חודשיים? בכלא צבאי?! יו הב טו בי קידינג מי.

שירה בציבור לא, עירום כן

מדובר בבחור מלא תושיה, ללא ספק. במהלך החקירה הוא ניסה לטעון שהטלפון הוחבא במקלחות במסגרת התערבות בין חברים ללא כוונה לצלם את הקורבן, והורשע בביצוע מעשה מגונה ובשתי עבירות של הדחה בחקירה.

הוא קיבל חודשיים. אני אחזור שוב: חודשיים. זה שישים יום. זה לא עונש מרתיע כל כך. היי, זה כמעט שווה את זה.

גברים ימישכו להיות גורם מאיים, בעיקר כי אין מי שירתיע (צילום: shutterstock)
גברים ימישכו להיות גורם מאיים, בעיקר כי אין מי שירתיע (צילום: shutterstock)

סתם כדי לקבל פרופורציות, על הסתה ושידול לעריקה מקבלים שבע שנים בפנים, ועל עריקה ממש? חמש עשרה. כנראה שהנזק שנגרם לבחורה האומללה שצולמה ללא ידיעתה ערומה במקלחת, וידאו שללא ספק עבר בין החבר'ה, הבושה, תחושת החילול, לא מספיק חמורים בעיני המערכת.

או שאולי התייחסו אליו בסלחנות כי הוא מעולם לא נתפס ללא דיסקית, מה אני יודעת.

היררכיות החומרה של עבירות צבאיות אף פעם לא היו לי ממש ברורות. הם עושים המון מהומות סביב שירה בציבור ובגדים, אבל מעירום, מסתבר שלא.

אין מצב שהיא לא נהנתה קצת

בכלל, אני לא מצליחה למצוא סיבה הגיונית לחביבות שמפגינה החברה כלפי עברייני מין.

זו לא הפעם הראשונה שהתקבלה אצלי מעין תחושה שקיימת נטיה להקל בעונשים באופן שממש צורם לעין.

ההיסטוריה הלא רחוקה מלאה במקרי אונס שהסתיימו בתקופות מאסר מגוחכות לגמרי. עזבו את זה שאני אישית חושבת שמגיע להם סירוס כימי. השתמשת לרעה בכלי זינך? ניקח לך אותו, כמו שלוקחים רובה אויר לילד שפצע את אחותו.

לא משהו אגרסיבי, הליך הומאני, בהרדמה מלאה והשגחה רפואית, אבל מה עובר להם בראש שגורם להם לחשוב שאונס זו עבירה פחות חמורה מגניבה ממעביד? שוב, סתם בשביל הפרופורציות, גניבה של יותר מאלף שקל דינה מאסר של שבע שנים. מינימום. אז מעניין אותי, ברצינות, מה הם אומרים לעצמם האלה שיושבים על הכסאות הגבוהים שלהם: "ביננו, זה סקס, אין מצב שהיא לא נהנתה קצת. שנתיים בכלא זה מספיק"?

אפילו זכורה לי בדיחה שהיתה די שגורה ומי יודע, אולי היא שגורה עד היום: כוסית היתה עוברת. גבר א' וגבר ב' היו מסתכלים ואז גם בודקים לה את התחת, ואז אחד מהם היה אומר:

גבר א': פששש, תראה את זאתי

גבר ב': כן... מה אתה אומר, שווה שלוש בפנים?

גבר א': הייתי נותן לה שנתיים שבע

גבר ב': מספיק טוב בשבילי. תגידי, בובה, אבא שלך גנן?/ זה כאב?/ יש לך אש?

לא יותר משנתיים בפנים

בואו נחזור קצת אחורה בהיסטוריה ונתחלחל ביחד, בסדר? בשנת 2002, למשל, קיבל אב שאנס את ביתו החורגת בת ה-13 שנתיים מאסר כי טען שהיחסים התקיימו "ביוזמתה, מרצון וברוח טובה".

בשנת 2008 נקבע בחוק עונש המינימום על עבירות אונס לגובה של מחצית מעונש המקסימום (16 שנים), הווה אומר מינימום שמונה שנות מאסר, אבל בכל זאת, באותה שנה נגזרו על אריאל בן ארי, לשעבר סטודנט בטכניון שנהג לאנוס את חברתו, לכלוא אותה ולבצע בה מעשים מגונים שנתיים מאסר בגלל שכתב האישום "הוגש באיחור". זה אומר שהבן אדם הזה חופשי היום. מי יודע, אולי הוא נשוי ומבצע את זממו בהנאה בבחורה אחרת, בזמן שהיא מאחרת בכתב האישום.

ב-2011 קיבל זיו טרשתי יחיא, שהורשע באונס ותקיפת חברתו "כי לא הייתה נאמנה לו במהלך בילוי", את גזר הדין שלו: שנתיים בפנים.

אני חושבת שהבנתם את הריטואל.

לא משנה איך תקראו למה שהתותחן המציצן עשה: פגיעה בפרטיות, מעשה מגונה, מעשה נבלה, אבל אין ספק שהאינטרנט העצים את הפוטנציאל הגדול גם כך של הנזק הנפשי שיכול להיגרם ממעבר כזה של אינפורמציה אישית ואינטימית.

שלוש מסקנות לסיום:

1. הצבא הקל מאד בעונש של התותחן המציצן, כשהיה אמור להחמיר דווקא, כדי להרתיע, במיוחד בבסיסים סגורים, בהם זה יכול לקרות בקלות רבה מאד שוב ושוב ושוב. עם עונשים כאלה, אני מבטיחה לכם שזה יקרה.

2. בהסתכלות רחבה, איך שלא נהפוך את זה, יש יותר מדי מקרים בהם נשים נאנסות או מוכות או מוטרדות מינית (לפעמים גם על ידי נשיא המדינה) ופחות מדי שנות מאסר קולקטיביות.

3. גם אם אתם ממש מאוהבים וחרמנים, אל תצטלמו בעירום. זה לא שווה את זה. במיוחד עכשיו, כשמחרימים את הפוטושופ.