לבוש? סגנון דיבור? טעם בסרטים? כל אלו, כנראה, נחלת העבר. מחקר חדש קובע שניתן לקבוע בקלות זהות מינית באמצעות בדיקת עיניים פשוטה ביותר.
וכן, הם קבעו את זה ברצינות לגמרי. החוקר ד"ר ריץ' סאבין-וויליאמס שערך את המחקר מאוניברסיטת קורנל הצליח להוכיח (או כך הוא טוען לפחות, לנו אין מספיק כלים מדעיים כדי להתווכח) שניתן לקבוע נטייה מינית באמצעות בדיקה של האישונים, ולדבריו, לפחות כשזה מגיע לגברים, אין אפילו טעות סטטיסטית. התוצאות, לטענתו, מדוייקות ב-100 אחוז. המחקר, כמובן, מעלה איתו - יחד עם ספק סביר שקיים אצל חלק מהמדענים ששמעו עליו - גם כמה שאלות פילוסופיות. האם מעכשיו יאלץ לעבור כל מתגייס לצבא, נניח, בדיקת עיניים מקיפה על מנת לגלות את זהותו המינית? האם ממשלות חשוכות ישתמשו בכלי הזה? הורים חשוכים? ומה עם כלות עתידיות שרוצות להבטיח שבן הזוג שלהן אינו הומו בארון? אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. אולי כדאי שקודם נראה כיצד הוא הגיע למסקנה הזו.
מצלמה זעירה, תוצאות גדולות
האישונים שלנו - וזו עובדה ידועה - הם החלון לנשמה שלנו. הם מצטמצמים כשאנחנו רואים מישהו או משהו שאנחנו לא אוהבים, ומתרחבים כשאנחנו רואים את בחיר לבנו או אפילו ציור או חפץ שמרגשים אותנו באופן מיוחד. מדובר במערכת אוטומטית לחלוטין (בדומה לזו שאחראית על הלב והנשימה) שאין לנו שום יכולת לשלוט עליה. וכאן, כאמור, נכנס סאבין-וויליאמס לתמונה. עד היום ניתן היה להוכיח נטייה מינית אך ורק לפי לחץ דם או גירוי מיני. בדרך כלל כללו הניסויים הושבה של הנבדקים מול סרטים אירוטיים כאלה ואחרים כשאיבריהם המוצנעים מחוברים לשלל מכונות. "לשיטה המסורתית יש לא מעט בעיות", אומר סאבין - וויליאמס. "יש לא מעט אנשים שמסוגלים לשלוט על אזור חלציהם, ויש עוד יותר אנשים שפשוט לא מסוגלים להתגרות בתנאי מעבדה. חוץ מזה, שאין הרבה אנשים שמוכנים לנדב את אזור חלציהם למדע". עוד הוסיף סאבין - וויליאמס כי האפשרויות האחרות כוללות סקר פשוט שאינו מוכיח כלום, מה גם שיש לא מעט דתות ומדינות שבהן אין שום אפשרות לשאול שאלות ישירות בנוגע לנטייה מינית כזו או אחרת. וכך, בעצם, הוא הגיע לרעיון של האישונים. למחקר נדגמו בקפידה 165 גברים ו-160 נשים משלוש קבוצות: סטרייטים, גייז וביסקסואלים. המשתתפים נתבקשו לצפות בסרט של גבר מאונן, לאחר מכן של בחורה מאוננת ובתמונות נוף. כי, בכל זאת, אין כמו תמונות נוף כדי להיכנס לאווירה (סתם, נו. אנחנו יודעים בשביל מה צריך תמונות נוף. גם אנחנו היינו באוניברסיטה. פעם אחת). כל קטעי הוידיאו, יש לציין, היו באותה רמת בהירות וכן תנאי האור לא השתנו, וזאת, כמובן, כדי להימנע מהשפעות חיצוניות על האישונים. כדי לקבוע את התרחבות האישונים עקבה מצלמה זעירה אחרי העיניים של הנבדקים ובדקה שינויים מזעריים באישוניים. התוצאות, אגב, הדהימו אפילו את החוקרים בקורנל.