לבוש? סגנון דיבור? טעם בסרטים? כל אלו, כנראה, נחלת העבר. מחקר חדש קובע שניתן לקבוע בקלות זהות מינית באמצעות בדיקת עיניים פשוטה ביותר.
וכן, הם קבעו את זה ברצינות לגמרי.
החוקר ד"ר ריץ' סאבין-וויליאמס שערך את המחקר מאוניברסיטת קורנל הצליח להוכיח (או כך הוא טוען לפחות, לנו אין מספיק כלים מדעיים כדי להתווכח) שניתן לקבוע נטייה מינית באמצעות בדיקה של האישונים, ולדבריו, לפחות כשזה מגיע לגברים, אין אפילו טעות סטטיסטית. התוצאות, לטענתו, מדוייקות ב-100 אחוז.
המחקר, כמובן, מעלה איתו - יחד עם ספק סביר שקיים אצל חלק מהמדענים ששמעו עליו - גם כמה שאלות פילוסופיות. האם מעכשיו יאלץ לעבור כל מתגייס לצבא, נניח, בדיקת עיניים מקיפה על מנת לגלות את זהותו המינית? האם ממשלות חשוכות ישתמשו בכלי הזה? הורים חשוכים? ומה עם כלות עתידיות שרוצות להבטיח שבן הזוג שלהן אינו הומו בארון?
אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. אולי כדאי שקודם נראה כיצד הוא הגיע למסקנה הזו.
האישונים שלנו - וזו עובדה ידועה - הם החלון לנשמה שלנו. הם מצטמצמים כשאנחנו רואים מישהו או משהו שאנחנו לא אוהבים, ומתרחבים כשאנחנו רואים את בחיר לבנו או אפילו ציור או חפץ שמרגשים אותנו באופן מיוחד. מדובר במערכת אוטומטית לחלוטין (בדומה לזו שאחראית על הלב והנשימה) שאין לנו שום יכולת לשלוט עליה.
וכאן, כאמור, נכנס סאבין-וויליאמס לתמונה.
עד היום ניתן היה להוכיח נטייה מינית אך ורק לפי לחץ דם או גירוי מיני. בדרך כלל כללו הניסויים הושבה של הנבדקים מול סרטים אירוטיים כאלה ואחרים כשאיבריהם המוצנעים מחוברים לשלל מכונות.
"לשיטה המסורתית יש לא מעט בעיות", אומר סאבין - וויליאמס. "יש לא מעט אנשים שמסוגלים לשלוט על אזור חלציהם, ויש עוד יותר אנשים שפשוט לא מסוגלים להתגרות בתנאי מעבדה. חוץ מזה, שאין הרבה אנשים שמוכנים לנדב את אזור חלציהם למדע".
עוד הוסיף סאבין - וויליאמס כי האפשרויות האחרות כוללות סקר פשוט שאינו מוכיח כלום, מה גם שיש לא מעט דתות ומדינות שבהן אין שום אפשרות לשאול שאלות ישירות בנוגע לנטייה מינית כזו או אחרת. וכך, בעצם, הוא הגיע לרעיון של האישונים.
למחקר נדגמו בקפידה 165 גברים ו-160 נשים משלוש קבוצות: סטרייטים, גייז וביסקסואלים. המשתתפים נתבקשו לצפות בסרט של גבר מאונן, לאחר מכן של בחורה מאוננת ובתמונות נוף. כי, בכל זאת, אין כמו תמונות נוף כדי להיכנס לאווירה (סתם, נו. אנחנו יודעים בשביל מה צריך תמונות נוף. גם אנחנו היינו באוניברסיטה. פעם אחת).
כל קטעי הוידיאו, יש לציין, היו באותה רמת בהירות וכן תנאי האור לא השתנו, וזאת, כמובן, כדי להימנע מהשפעות חיצוניות על האישונים.
כדי לקבוע את התרחבות האישונים עקבה מצלמה זעירה אחרי העיניים של הנבדקים ובדקה שינויים מזעריים באישוניים. התוצאות, אגב, הדהימו אפילו את החוקרים בקורנל.
אצל גברים מדובר בתוצאות מדוייקות של מאה אחוז. גברים שאישוניהם התרחבו בזמן שצפו בסרט של האישה הזדהו כסטרייטים, ואילו גברים שאישוניהם התרחבו בזמן שצפו בסרט של הגבר התגלו כגייז. גברים שאישוניהם התרחבו משני הסרטים אכן הזדהו כביסקסואלים.
אצל הנשים, עם זאת, התוצאה קצת יותר מסובכת. אצל נשים לסביות אכן התרחבו האישונים בסרט של האישה, ממש כמו אצל גברים סטרייטים. עם זאת, נשים סטרייטיות הגיבו בהתרחבות אישונים לשני הסרטים הפורנוגרפיים (של הגבר ושל האישה, לא של תמונות הנוף, כן?) למרות שדיווחו שהתגרו רק מהסרט של הגבר.
"זה ממש לא אומר שכל הנשים הן ביסקסואליות בסתר", מסביר סאבין-וויליאמס. "רק שהמוח שלהן לא מתגרה בהכרח מאותם הדברים שהגוף שלהם מתגרה. מדובר, אחרי הכל, בשתי מערכות שונות".
על פי טענות של חוקרי סקס, אגב, מדובר בעיוות אבולוציוני. בהיסטוריה הרחוקה נשים היו בסכנת אונס כל הזמן, ולכן עם הזמן והאבולוציה כל מערכות הגוף פשוט אומנו להגיב לכל גירוי מיני באשר הוא, לא משנה עד כמה הוא נחשב לא מושך במוחה של האישה. התיאוריה גורסת שמדובר בתהליך הישרדותי לחלוטין, שכן הוא נועד לעזור לאישה המותקפת למזער את הטראומה.
המחקר המלא יפורסם בשבוע הבא במגזינים LiveScience ו-PlusOne והוא, כפי שציינו, מעורר סערה לא קטנה בקרב הקהילייה. למרות טענתו של סאבין - וויליאמס, שהדבר יאפשר אופק חדש של מחקרים על מיניות ברחבי העולם, שכן התרחבות האישונים היא גלובלית, וגם יאפשר לנערים ונערות מבולבלים לקבל תשובה ברורה לגבי מיניותם (זה הוא הציע, לא אנחנו), יש לא מעט מדענים שחוששים ממשלות חשוכות שיחייבו את האזרחים לעבור ניסוי כזה ויתייגו אותם לצרכיהם שלהם.
"הדבר מעלה שאלות פילוספיות קשות מאוד", אמר גארי סנדלר, ד"ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת ניו יורק, "זהו מחקר שבחשיבותו אי אפשר להפריז, אבל גם בבעיות האתיות שהוא מעלה. האם, למשל, נערים ונערות חוששים יצליחו להישאר בארון, אם ירצו? אדם אינו חייב לחשוף את נטייתו המינית, וזו רק בעיה אחת. עם זאת, לא פעם ולא פעמיים התמודד המדע עם שתי הדילמות האלו ביחד, ואני מקווה שנדע להתמודד עם תוצאות המחקר הזה גם הפעם".
