גם אחרי אינספור סרטים וכמה סדרות מוצלחות מאוד, לוסי לו עדיין מתפללת שתהיה כתבה אחת שלא תזכיר את העובדה שהיא אסייאתית. היא נולדה באמריקה, גדלה באמריקה, מרגישה אמריקאית לכל דבר, ובכל זאת, עם כל סרט חדש שיוצא, נאלצת להתמודד מחדש עם השאלות על מוצאה האקזוטי.

>> עוד בקטגוריית קוראים :

>>>>פטישי הסקס הגדולים של כוכבי הוליווד

>>>>ויקטוריה פנדלטון , אלופת העולם הבריטית, חושפת רגשות. ואת כל הגוף

>>>>קיילי קוקו , היא פני מ"המפץ הגדול" היא הפרחה שכל האמריקאים למדו לאהוב

היא מתמודדת עם גזענות, כך היא טוענת, כל הזמן. "אחת מהחברות הכי קרובות שלי ואני שיחקנו פריסבי לפני כמה ימים", היא משחזרת, "ואיזו מכונית נסעה מהר מדי, והחברה שלי, בלי לחשוב, קראה לנהג סיני דביל. אחר כך היא קלטה אותי ואמרה 'אוי, אני מצטערת, זה לא עלייך'. אבל זה כאב לי מאוד. אני לא יכולה אפילו לומר שזה גזעני, כי כאן אנשים מתייחסים לגזענות רק אם אתה שחור ואני לבן. אבל זה אותו דבר בדיוק כשהאמריקאים כלאו את היפנים במחנות. אם היית סיני או קוראיני, לא היה לך שום סיכוי להימלט. הם לא יודעים את ההבדל, וזה גם לא מעניין אותם".

גם העובדה שהיא מככבת בסרט חדש וסקסי מתמיד ("האיש עם אגרופי הברזל", סרטו החדש והמדובר של קוונטין טרנטינו) ותהיה האישה הראשונה בעולם שתיכנס לנעליו של ווטסון, עוזרו המיתולוגי של שרלוק הולמס, בעיבוד האמריקאי לסדרה של הביביסי, לא ממש עוזרת לה. מעבר על עשרות ראיונות, מ-1999 עד אחד שנערך לפני שבוע, מוכיח שלו צודקת: היא קודם כל אסייאתית, ורק אחר כך שחקנית.

ואם תשאלו אותה, אגב, היא בכלל לא זה ולא זה. עבורה, היא רק דבר אחד: שורדת

לוסי לו? מכוערת

הדיון הכי לוהט ברשת לגבי לו, לפחות על פי גוגל, הוא המראה האקזוטי שלה. במילים קצת פחות גבוהות, האם היא מכוערת או יפה. וכאן, חייבים להודות, אמריקה בעלת הצוואר האדום מרימה את ראשה המכוער. אם ממש תרצו, חפשו את הביטוי "לוסי לו מכוערת" בגוגל (באנגלית, כמובן). תודיעו לנו אם תצליחו לעבור את הדף השלישי של התוצאות מבלי להתחלחל מכמות הגזענות שלו חוטפת.

קודם אסייאתית, רק אחר כך שחקנית. לוסי לו (מימין) במלאכיות של צ'רלי (צילום: gettyimages)
קודם אסייאתית, רק אחר כך שחקנית. לוסי לו (מימין) במלאכיות של צ'רלי (צילום: gettyimages)

נו, אתם בטח אומרים, אז קצת גזענות. למה לתת לכמה קיצונים להרוס את הכל. והיינו אומרים שאתם צודקים אם הביטוי "לוסי לו מכוערת" לא היה הביטוי הכי פופולרי בקשר אליה בגוגל.

ֿהילדות שלה, שעברה עליה בקווינס שבניו יורק, לא הייתה שמחה או קלה בשום דרך. "זו הייתה תקופה קשה לגדול בה", היא משחזרת. "לא היה אז פוליטקלי קורקט. אם היית יפני היית יפני, אם היית שחור היית שחור. זה היה קשה לגדול ככה, בגלל שכולם, כולל המורים ואנשים מבוגרים, כבר ידעו עליך כל מה שהם צריכים לדעת עליך ממבט אחד בלבד".

גם בבית, מסתבר, לא היה קל. "ההורים שלי היו מהגרים שבאו מסין, ולשניהם היו עבודות במשרה מלאה שגמרו להם את הזמן הפנוי. אנחנו קיבלנו מפתח בגיל מאוד צעיר, והוראות לקחת את עצמנו לבית ספר ולהחזיר את עצמנו לבית ספר. לא היה זמן לנחמדות בבית. היינו עסוקים בלשרוד, ונדמה לי שאני עסוקה בזה עד היום".

לו, כפי שכבר כתבנו, מגדירה את עצמה כשורדת עד היום, עובדה די מוזרה בהתחשב בעובדה שלא נראה לנו שהיא סובלת מאיזושהי בעיה כלכלית לאור כמות הלהיטים שהשתתפה בהם. מ"אלי מקביל" (שבה הגיעה לתפקיד אורח קטן של שני פרקים והקפיצה את הרייטינג לשמיים, וכך קיבלה את דמותה הקבועה) דרך "המלאכיות של צ'רלי" (שנחשב כשלון אמנותי, אבל עם סכומים של מעל 250 מיליון דולר בקופות לא מתווכחים) וכמובן התפקיד המופתי כאורן אי-שי ב"קיל ביל", ובהתחשב בכמות הפרוייקטים העתידיים שיש לה, לא ממש נראה לנו שצריך לדאוג לה.

אבל זה בסדר, כי היא כנראה דואגת מספיק בשביל כולנו.

לב זהב, אגרופים מברזל

המראה שלה תמיד מעורר עניין באמריקה, אבל היא לא ממש מבינה למה. בגיל 43 היא עדיין מתלהבת לשחק בחורה סקסית, והיא לא מתכוונת להתנצל על זה. וגם לא על הגיל שלה, אם כבר שואלים. "אני חושבת שאיך שאתה מרגיש, ככה אתה נראה. אני מרגישה ממש טוב ואני לא רצה עם מראה תלויה מסביב לצוואר שלי לראות איפה יש לי קמטים. אני חושבת שאנשים פשוט מופתעים מזה כשהם רואים עד כמה צעירה אני מרגישה".

ובכל זאת, כי אי אפשר בלי, בכל תפקיד שבו היא משחקת תפקיד סקסי (שימו לב לטריילר של האיש עם אגרופי הברזל) שב ועולה הויכוח הישן: האם לו בכלל סקסית. לה, אגב, יש תשובה מאוד ברורה בנושא: "ביפן, למשל, הצוואר הוא מה שסקסי. בכל מדינה סקסיות נתפסת כמשהו אחר לגמרי. אני לא חושב שמישהו אי פעם יוכל להפריך או לקבוע מה אני".

אבל כן, גם היא יודעת מה האווירה הכללית כלפיה בחוץ. ולמרות שהיא אהודה מאוד בתעשיית הטלוויזיה וכמובן גם אוחזת במעריצים ברחבי העולם, היא יודעת שיש כלפיה לא מעט עוינות.

"באיזשהו שלב", היא מודה, "הפסקתי לגגל את עצמי. למעשה, הספקתי לקרוא עלי כל חומר שהוא. זה היה מעליב וזה היה פוגע וזה גילה לי שלא הרבה השתנה מאז שהייתי צעירה, ויש עדיין המון אנשים שבטוחים שהם יודעים עליך הכל רק בגלל שאתה לא נראה כמוהם. החיים שלי השתפרו פלאים מאז שאני לא קוראת שום דבר על עצמי, אפילו לא ראיונות שעושים איתי, וככה זה גם הולך להישאר. זו הדרך היחידה שלי להישאר במצב רוח טוב".

ומה הלאה? "מתישהו, אני מקווה, יעשו כאן את ההבדל בין זה שאני שחקנית לבין העובדה שזה שאני אסיאתית לא אומר שאני מייצגת את כל האסיאתיים שגרים בארצות הברית. באמת, אם מגישי חדשות קוראים את זה, אני אשמח שתפסיקו להתקשר אלי כל פעם שאסיאתי מעורב באקט אלים כלשהו. אני גאה מאוד במסורת שלי, אבל זה חתיכת עול. אני רוצה להמשיך לשחק בסרטים כל עוד אני יכולה. החלום שלי זה להיות הענק הירוק, אבל איכשהו יש לי הרגשה שזה לא יהיה ממש אמין".