בר רפאלי לא עשתה צבא והעולם שותק. למעשה הוא שותק כבר כמה שנים ולא ממש אכפת לו, אבל אז הגיעה ציפי חוטבלי, התחילה לזרוק אבנים ושכחה שהיא גרה בבית מזכוכית. אז אנחנו פה כדי להזכיר לה.

אם לא גלשתם אתמול בפייסבוק (די, אשכרה יש לכם חיים?) הפרשה המסעירה הזאת עלתה בפעם המיליון לאחר שחברת הכנסת ציפי חוטובלי מהליכוד העלתה בדף הפייסבוק שלה פרגון למתמודד השחמט הישראלי בוריס גלפנד (באותה הזדמנות: ריספקט), ותוך כדי, לא ברור למה, הנחיתה מכה מתחת לחגורה לדוגמניות שמתהוללת להן בעולם בלי ששירתו את המולדת. בגלל שאין יותר מדי כאלה, ברור לגמרי על מי היא דיברה.

הסטטוס שהצית את האש, מבית היוצר של ציפי חוטובלי
הסטטוס שהצית את האש, מבית היוצר של ציפי חוטובלי

בואו, קודם כל, נשים את הדברים על השולחן, למען הסדר הטוב וציפי חוטובלי: בוריס גלפנד המהולל לא קיבל שקל על הנסיעה שלו. המדינה לא תמכה בו, לא סייעה לו ואת הנסיעה שלו לאליפות העולם הוא מימן לבד. זה יפה איך כל מיני חברי כנסת שעד לפני שלושה שבועות לא ידעו מי הוא (והימור שלי: גם לא ידעו שמשחקים פה שחמט) תופסים עליו טרמפ, אבל בואו לא נהרוס לחוטובלי את הגאווה הישראלית.

ואכן נשאלת השאלה - שוב - איך ויתרה בר רפאלי על שנתיים בתור לוחמת שייטת עם סכין בין השיניים? איך היא לא נתנה מעצמה כמו כולנו בפלוגות ההסתערבות הסודיות של הלוט"ר? אפילו לא עשתה קו מצריים-ירדן בקרקל.

אין, היא לחלוטין לא עשתה שום דבר טוב למדינה. משתמטת! הרי ברור שרק שירות קרבי הוא שירות אמיתי שעושה גאווה למדינה! תשאלו את ציפי חוטובלי, שעשתה שירות לאומי (!) בארצות הברית (!!). אבל עם סכין בין השיניים וכל זה. כמו ישראלית אמיתית. או משהו.

אם היה לחברי הכנסת שלנו טיפה שכל (בקשה מוגזמת, אני יודעת) היו מנצלים את הזכייה של רפאלי בתואר האישה הסקסית בעולם של מגזין "מקסים" (רק אחד מחמשת המגזינים הנחשבים בעולם, אבל גם הם בטח לא עשו צבא) למטרות תעמולה. כן צבא או לא צבא, הזכייה הזו, הגושפנקא הסקסית הזו, הייתה אמורה לסלול את הדרך לשלל קמפיינים ציוניים שיעודדו תיירות ומי יודע מה עוד.

צריך לנצל את הזכייה שלה. בר רפאלי (צילום: gettyimages)
צריך לנצל את הזכייה שלה. בר רפאלי (צילום: gettyimages)

במקום זה, כמה מפתיע, אנחנו מקבלים קמפיינים של שנאה ואלימות. כנראה שהרווחנו את זה ביושר.

לא בר השוואה

לא כולנו שירתנו בקרבי, וגם לא כולנו ניחנו בכולות שחמט מיוחדות. לא כולנו ישבנו בשוחות צבועים בבוץ (או במזגנים של ארצות הברית) ונתנו שלוש שנים של שירות משמעותי למדינה והצלנו חיים והגנו על אזרחים או הזזנו את הצריח במהלך מתוכנן. אבל הגיע הזמן להגיד את זה פעם אחת ולתמיד: אפשר לתת למדינה בלי להיות קרבי. או שתיכף תגידו לי שספורטאים מצטיינים שמייצגים אותנו בתחרויות עולמיות גם הם נטל מביש כמו הרפאלי הזאת.

אז הנה הקאץ': אפשר לתרום למדינה בתור קרבי, בתור תומך לחימה, בתור ג'ובניק וגם - סופרייז! - בתור אזרח. ואפשר גם לתרום אפס מאופס בתור חייל.

הו, נו, יו דידנט! אבל כן, אמרתי את זה. שירות החובה הוא לא תמיד האמצעי היעיל לתרומה למדינה, והרבה מהאנשים שמגיעים לטירונות כלל צה"לית הם נטל למערכת. איך אני יודעת? כי הם היו הטירונים שלי, ששנאו אותי ואת הצבא בכל מאודם. אז נכון שהם התגייסו, אבל האם הם באמת שירתו?

זה לא הזמן הנכון להוקיע אותה. בר רפאלי (צילום: יריב פיין וגיא כושי )
זה לא הזמן הנכון להוקיע אותה. בר רפאלי (צילום: יריב פיין וגיא כושי )

בר רפאלי גאה ומאושרת בישראליות שלה ומזכירה את זה כל הזמן. היא לא מקבלת שקל מהמדינה (וטוב שכך, היא לא זקוקה לו), היא מקבלת כאן רק ביקורת וקיטונות של שנאה וצריך להגיד את האמת: היא סמל סקס עולמי שהייתה יכולה לא לראות את המדינה הקטנטנה שלה ממטר בעקבות ההצלחה המטאורית שלה, כמו שעשו רבים לפניה. היא הייתה יכולה לירוק לבאר שהיא שתתה ממנה, לכבס את הדגל בחוץ, לעשות דין וחשבון לעצמה.

והיא לא עשתה את זה.

במקום זה, היא גאה בישראליות שלה. וראיון אחד שלה במעמדה החדש כסמל סקס (כן, ציפי, גם אם הוא רק אצל קונאן אובראיין ולא בערוץ הכנסת) תורם לנו פי עשרות מונים מכל סטטוס בפייסבוק של ציפי חוטבלי.

אפילו אם לא אומרים שם מילה על שחמט. או על הצבא.

עושה אותנו נורמליים

המניעים של רפאלי הם, לכאורה, אגואיסטיים. ברור. זו הקריירה שלה, למען השם, והיא, כאמור, לא מקבלת כסף מהממשלה. אבל לקידום הקריירה האישית שלה (ובדיוק כמו אצל ספורטאים, גם לדוגמניות יש הבדל אדיר אם את יוצאת לחו"ל בגיל 18 או 21) היו תופעות לוואי מדהימות של קידום תדמית ישראל בעולם.

והריני להודיע עוד ידיעה מזעזעת - עצרו את מכבשי הדפוס! (זה נשמע יותר טוב באנגלית, אה?) - גם נטלי פורטמן, שנולדה להורים ישראלים וטכנית יכלה להתגייס, לא עשתה צבא – ועם זאת מזכירה בכל חור אפשרי שהיא ישראלית וגאה בזה.

ובמקום לקרוא לה משתמטת אנחנו עושים את הדבר הנכון תדמיתית ומתלהבים שהיא מייצגת את המדינה ועושה לנו כבוד בחו"ל. אז למה אנחנו לא מצקצקים עליה? איך אנחנו גאים באחת, ומתביישים בשניה? כי לנטלי פורטמן הייתה ברירה ולרפאלי לא? תעשו לי טובה. אם זאת לא קנאה מהולה בצביעות, אני לא יודעת עוד איך לקרוא לזה.

האמירה שבר רפאלי לא עשתה שום דבר למדינה היא דמגוגיה זולה וגרוע יותר: חוסר הבנה בסיסי ביחסי ציבור. נכון, אנחנו סובלים מחברי כנסת שלא מבינים בזה כלום ועושים לנו רק נזק בעשרים השנים הארונות, ובכל זאת, ראבאק, האישה סמל סקס בינלאומי. זה לא הזמן הנכון להוקיע אותה, זה הזמן הנכון לשכוח מהעבר ולהיזכר שאין לנו יותר מדי נכסים כאלה.

מזכירה שיש פה דברים אחרים. בר רפאלי (צילום: יריב פיין וגיא כושי )
מזכירה שיש פה דברים אחרים. בר רפאלי (צילום: יריב פיין וגיא כושי )

אני עשיתי שירות משמעותי בצבא. אמנם לא הייתי בקרבי, אבל גם לא ישבתי על ישבני בפיקוד העורף ושיחקתי עם הממטרות רוב היום עד השעה חמש. הייתי מ"כית במשך שנתיים, וזה גמר לי את הבריאות הנפשית והפיזית. עם זאת, רוח העשייה הייתה שהשירות שלי למדינה היה משמעותי, כי אם יש משהו אחד שהצלחתי להבין בצבא הוא שכל עוד אפשר לתת משהו, השירות שלך משמעותי. כל מי שיכול לתת משהו בשביל המדינה נותן.

ובר רפאלי, המשתמטת הפושעת, נותנת הרבה יותר באזרחות בשנים האחרונות מאשר לו הייתה מתגייסת לפלוגות הסער של הכנות הקפה בקרייה.

השירות שהיא עושה לתדמית המדינה חשוב בהרבה. בדיוק כמו ספורטאים מצטיינים שמייצגים אותנו בחו"ל, בדיוק כמו מדענים מצטיינים בחו"ל, בדיוק כמו אמנים מצטיינים בחו"ל, האנשים הללו עושים הסברה אחרת ושפויה למדינה.

בדיוק כמו אמני שחמט מבריקים שמייצגים אותנו בכבוד בטורנירים עולמיים. כולם גאווה ישראלית. גם בתור אזרחים.

הם עשו שירות א' למדינה, אני עשיתי שירות ב' למדינה, וקשה לי באמת לקבוע שהשירות שלי, רק בגלל שהיה על מדים, הוא יותר חשוב, מכובד או קריטי.

ובר רפאלי? היא עושה אותנו נורמליים. ובואו נודה באמת: קל זה לא.

אבל היא עושה אותנו מדינה עם כוסיות, וחוף ים, ואופנה ודברים רגילים של מדינות רגילות, שאולי יעשו לאנשים חשק לבקר פה. היא מוציאה את העוקץ המר של תדמיתה האגרסיבית, מזרח תיכונית, מדברית ומיליטנטית של ישראל בדמות חיוך מלאכי ואמרת שפר ציונית.

וגם על זה, לעזאזל, מגיע לה קרדיט.