לכוכבים גדולים הכל נשכח והכל נסלח, לכאורה. אנחנו מסתכלים עליהם כאילו שהם חצי אלים כשאנחנו מתפעלים שהם אוכלים סנדוויץ' עם גבינה צהובה בדיוק כמונו, ומקליקים בהיסטריה על תמונות פפראצי מעניינות שמוכיחות שדושבאג א' נמצא ברומן לוהט עם סקארלט ג'.
ועל הדרך, שוכחים לחלוטין את עבירות הנהיגה בשכרות שלהם, או כל עלילה אחרת בה הם נתפסים בערוותם.
חלק מהסלבים זוכים באור מן ההפקר – נהנים ממעמד קרוב למלכותי בעוד שהם מפגינים קשר קלוש ביותר לכשרון, אינטיליגנציה או יכולות מיוחדות. סוג של בננה שעלתה לגדולה, אבל היא בסך הכל עדיין בננה, ובוא נגיד שזה לא דבש מה שיש בפנים.
בכלל, חלק מאצולת הוליווד המפוקפקת הם אנשים די מחורבנים, מעצבנים ומלוקקים. לצערי אני מהאנשים האלו שלא מסוגלים להפריד בין האדם לאמנות שלו (אללי, אם אפשר לקרוא ל"שניים וחצי גברים" אמנות, היצ'קוק מתהפך עכשיו בקברו).
אז הגעתי למסקנה שהייתי שמחה להגלות כמה סלבים יחד לאי בודד ולהפטר מהצורך להאנח בייאוש בכל פעם שהם מפציעים עם חיוך הקוקאין שלהם. אבל היות וצו ההרחקה שלי עדיין בתוקף, אני נשארת להוציא את כעסי על המקלדת.
לא משנה כמה שאני מנסה, יש דברים שאי אפשר לשכוח, ובטח לא לסלוח.
וכן, אני מדברת עליך, אשטון!
מל גיבסון
אני אוהבת את האנטישמים שלי כמו שאני אוהבת את המוחיטו שלי – מלאים באלכוהול וזעם כבוש.
מל גיבסון, כוכב סרטי אקשן לא רעים וה-ישבן של שנות ה-90, התחרפן קלות בשנים האחרונות והוציא את זעמו על איזה לאום עלום שרובינו משתייכים אליו. לא רק זה, הוא גם נהנה מנישואים יציבים עם אשתו עד לגירושיהם. וכשאני אומרת נישואים יציבים, אולי שווה לציין שהוא היחיד שנהנה מהנישואים האלו, היות והיא הגישה תלונה על אלימות והתעללות.
היא אף הגדילה לעשות והקליטה בערך עשר משיחות האיומים המטורללות שהוא ביצע, וההקלטות הגיעו ליוטיוב.
כך שאם למישהו היה ספק שמדובר בחתיכת שמוק מתלהם, אתם מוזמנים להקשיב להקלטה אחת מכמה שגרושתו המסכנה הקליטה.
וזאת, ילדים, הסיבה שכל ההתנצלויות שלו לא שוות כלום.
אשטון קוצ'ר
אשטון קוצ'ר התחיל כגבר שווה שנראה שהיה לו הכל – פנים נאות, גוף הורס, ומגניבות השמורה רק לקומיקאים שמנמנים עם אישיות נהדרת.
הוא גם יפה וגם אופה, צעיר אך בוגר ברוחו, ובעיקר כריזמטי. והייתה לו את "פאנקד" בה הוא השתלח בחינניות באחיו הסלבים והוריד אותם חזרה לאדמה עם מתיחות. ואז הוא פגש את דמי, ושניהם התאהבו, וכך נולד אחד הזוגות המיוחדים והמרעננים בהוליווד.
אמנם קריירת הסרטים שלו לא כוללת דברים משובחים במיוחד (ועל אפקט הפרפר נוכל להתפלפל עד מחר), אבל הוא היה בעליה ונראה כאילו נישת השחקן האיכותי והחתיך יושבת עליו בול.
עד שגם הוא, כמו הסלבים הבזויים שאותם השפיל בעברו, הפך לדושבאג. הבחור נתפס בוגד בדמי מול כל העולם עם איזו מעריצה סוג ז' באחת ממסיבות הסקס הרבות (מסתבר) שהיה חלק מהם, ובכך משפיל לחלוטין את אשתו ומדרדר את מעמדו מגבר-גבר לטוי-בוי לא אהוד.
לא רציונלי, לא הוגן, לא אכפת לי. העובדה שהוא חתיך ומגניב לא עושה לי את זה יותר, היות והבגידה הדוחה והפומבית הזאת שלו מעיבה על כל הישג (מינימלי) אחר שהיה לו. אני עם בחורים רעים גמרתי. ושמישהו יסביר לי מה היה כל כך מצחיק במופע שנות השבעים הדלוח?
צ'רלי שין
אני אוהבת את צ'רלי שין בתור קריקטורה, והאמת שהוא יודע לצחוק על עצמו בצורה נהדרת. אבל כשהצחוקים מפסיקים הוא פשוט מסמל את כל מה שרע בתרבות הסלבים ההוליוודית – ובחיי היום יום העולמיים.
מסתבר שכשאתה באד-בוי עם חיוך עאלק כובש, מוותרים לך על הכל, אוהבים אותך למרות שאתה יהיר והאגו שלך בגודל יבשת, ומסתנוורים ממך.
צ'רלי שין הוא הבחור שמבקש ממך לצלם סיכומים למרות שכל הסמסטר הוא לא החליף איתך מילה, רק בגלל שהוא יודע שהוא צ'ארמינג ובטוח תתני לו. הוא הבחור שמתחמק מכל אחריות כי סולחים לו על כל דבר, ולא רק זה – הוא גם מורח לך את זה בפנים כעדות ליכולותיו המופלאות.
וכולנו, לטענתו, בכלל מקנאים בו ובחיים הטובים שהוא חיי עם שפנפנות הפלייבוי שלו. מגלומן, שוביניסט, בוגדני, באד בוי קלאסי – ואין סיבה להעריץ אותו על זה.
החטא הנורא ביותר שלו? עליית הסדרה המזעזעת "שניים וחצי גברים", שרבים ראו אותה כקאלט. למזלנו אז הגיע אשטון להחליף אותו והוריד את הרייטינג בפלאש גדול. לפחות מכל הגברים ההוליוודים המעצבנים, הוא היחיד עם מספיק שכל להתבדח על עצמו.
כריס בראון
כריס בראון מעולם לא היה יוצר נהדר או זמר מחונך, הוא היה סתם איש שעושה מוזיקה בינונית במקרה הטוב ויצירות זוועה במקרה הרע.
מה שמציק לי במקרה המוזר של הכלב לשעת ליל, הוא שהגבר המכה הזה שפוצץ את ריהאנה מכות חוזר לתודעה הציבורית, ויותר מכך – צובר לו מעריצות ומעריצים.
הקריירה שלו נפגעה בצורה מזערית, והלא יאומן קרה : הוא חזר להיות לגיטימי. יש לו קליפים, הופעות, ראיונות, למען השם, אפילו עוקבים בטוויטר יש לו!
איך שכחנו במהרה, בתור חברה, את העובדה שהוא לא מודל לחיקוי לגברים, ולא מודל להערצה לנשים? איך קרה שבמקום לשבת במדבר חברתי מבודד, הוא חוזר ובגדול?
הבנאדם הרביץ לחברה שלו עד כדי אשפוז, ועכשיו יש לו את החוצפה למכור לנו תקליטים על אהבה, סקס ומסיבות? הלוואי שהייתי יכולה להגיד שהוא הדביל פה, אבל אני בהחלט יכולה להגיד שהציבור שהחליט לשכוח ולסלוח, ובכך לתת לגיטימציה ללוזר הבא שירים יד, הוא האלמנט המביך האמיתי פה.
לפחות לא כולם מוכנים לשתף עם זה פעולה, כמו העיתונאי אנדי לוי שרב עם כריס בטוויטר, ואז שלח את ההתנצלות המעולה הבאה:
בראדלי קופר
אין לי שום דבר אישי נגד בראדלי קופר, חוץ מהעובדה שאני במחנה גוסלינג ולא ברור לי איך הוא, הרכיכה תכולת העיניים הזאת, הוא הגבר הסקסי בעולם.
הוא חמוד, הוא מייצג איזה מודל של גבריות "יפה", אבל הוא לא סקסי. יש בו משהו מלוקק. כמה שזה נשמע משונה הוא פשוט יפה מדי. ולא ככה אני אוהבת את הגברים שלי.
לי אישית נמאס מהטייפ-קאסט המסויים הזה לגברים, והייתי שמחה לראות גברים אחרים בהוליווד. לא מיופייפים ומתקתקים כמוהו.
כריסטיאן בייל
בייל הבריטי הוא שחקן איכותי ומוערך, חתיך ופסיכופט. היי, יצא לי חרוז!מסתבר שבהוליווד קשה לשמור על השפיות, מה שמסביר את העובדה שהוא השתלח באיזה ניצב מסכן שהעז לחצות את הסט שלו בצרחות מטורפות במשך כמעט ארבע דקות.
איזה אגו מטורף צריך בשביל להלבין את פניו של מישהו ברבים בכזאת היסטרייה ושליחות, אני תוהה לעצמי.
עם כל הכבוד ליצירתיות והריכוז שנדרשים לשחקן בשביל לבצע את עבודתו, והעובדה שלא הייתי שם ואינני יודעת בדיוק מה קרה, ההקלטה הזאת מספרת הכל.
אין שום הצדקה שבעולם להתנהגות חזירית ומטורללת כזאת, לא משנה כמה אתה מוצלח, חתיך או חשוב.
כריסטיאן, הייתי שמה אותך במעלית תקועה יחד עם מל גיבסון ובקבוק וויסקי לתחרות צעקות ואיומים פסיכיים. צק צק צק, זאת לחלוטין לא דרכו של באטמן האלגנטי. תזהר לפני שתגמור כמו ראסל קרואו האלים (מי?).
