פסח כבר כאן, וכמו כל שנה, אתם יודעים בדיוק איך זה: מכה אחת גדולה. כבר התחלתם לריב אם אתם הולכים לסדר שלה או שלו, אתה עדיין לא יודע מה לקנות לאמא שלה, וכנראה שגם השנה תבלו שעתיים מול ההגדה בפנטזיות על קניידעלך.

אנחנו מתים על פסח, שלא יהיה ספק, אבל במיוחד בשבילכם, סתם כי אנחנו אוהבים אתכם, קבלו פינוק אמיתי: במקום הדם, הצפרדע, הכינים, הדבר והערוב המסורתי, קבלו עשר מכות שוות הרבה יותר. בקיצור, קבלו את עשר המכות האלטרנטיביות בדמות עשר המכות (יענו, המתאגרפות והמתאבקות) הסקסיות ביותר על הפלנטה.

שלא תגידו שלא הבאנו לכם נוק אאוט.

איב טורס

בואו נגיד את זה ככה: אם עוד לא שמעתם על איב טורס, אתם עוד תשמעו עליה. מדובר, ללא ספק, באחת מהכוכבות הבאות של ההיאבקות העולמית.

היא התגלתה ב-2007, בתחרות חיפוש הדיווה המסורתית של ה-WWE, הגיעה למקום הראשון וזכתה בחוזה להופעה מאחורי הקלעים של הארגון, בעיקר כמראיינת ובעיקר בביקיני. כן, נו, הם מאוד אלגנטיים שם.

שולטת בג'יו ג'יטסו. איב טורס (צילום: gettyimages)
שולטת בג'יו ג'יטסו. איב טורס (צילום: gettyimages)

אבל לטורס - ששולטת, אגב, באמנות הג'יו ג'יטסו הברזילאית וגם בקיק בוקסינג - זה לא ממש מספיק, וב-2009, אחרי שנתיים של עבודה מפרכת, החליט הבוס וינס מקמהן לתת לה הזדמנות והפך אותה למתאבקת.

והוא לא מצטער על זה עד היום.

כבר בסוף 2009, אחרי שהתגלתה כפצצת רייטינג מטורפת (וגם כמתאבקת לא רעה בכלל) הועברה ל-RAW, התוכנית המרכזית של הארגון, ונשארה שם עד היום.

היא זכתה פעמיים באליפות הנשים (הפסידה אותה בפעם האחרונה באפריל 2011) ותשתתף השנה ברסלמניה, האירוע הגדול ביותר של ה-WWE (ואחד האירועים הגדולים ביותר בעולם) בקרב זוגות, מה שרק מוכיח איזו קפיצה מטורפת עשתה הקריירה שלה בשנתיים.

ומי שראה אותה מאחורי הקלעים יודע לספר שעוד לא ראינו ממנה כלום.

כריסטי המי

אם לא הפציעה בצוואר שהצריכה ניתוח קשה והשביתה אותה ללא פחות משבעה חודשים, אנחנו די בטוחים שכריסטי המי הייתה מוזכרת בשורה עם אחת עם ליטה וטריש סטראטוס, ולא "נו, היפה הזו שפעם התאבקה קצת".

היא התגלתה בתחרות הדיוות של 2004, ומיד הוזנקה לרו על ידי וינס מקמהן. בשנתיים שלה שם הייתה מעורבת הן בקרבות יחידים והן בקרבות זוגות בין - מגדריים (עסק די נדיר לדיוות, ושמור רק לטובות ביותר), אבל אז, אחרי שנתיים מצויינות החליטה לעזוב לארגון המתחרה, TNA.

"זה שבר לי את הלב", אמרה בראיון, "אבל לא יכולתי להמשיך לעשות משהו שהוא נגד האמונה שלי (הכוונה, כנראה, לתלבושות המינימליות שהדיוות מחוייבות ללבוש - מ.י). אני שלמה עם העזיבה שלי וגאה בה".

עם הגעתה ל-TNA היא הפכה מיד, מן הסתם, לאהובת הקהל, ואז הגיעה הפציעה ההיא, שממנה לא ממש הצליחה להתאושש עד היום. עם זאת, TNA סירבו לוותר עליה והיא הוחתמה על חוזה רב שנתי שבמסגרתו היא מנהלת, מאמנת ומראיינת שלל מתאבקים ומתאבקות. אנחנו, וגם הם, כנראה, עוד לא וויתרנו על האפשרות של קאמבק מפואר.

לילה עלי

עם רקורד של 24 נצחונות (21 מהם בנוק-אאוט) ואפס הפסדים והעובדה הפעוטה שהיא בתו של הגדול מכולם, הלא הוא מוחמד עלי, הייתה לנו הרגשה קלה שהרשימה הזו לא תהיה ממש שלמה בלעדיה.

עלי החלה להיאבק כבר בגיל 15 (הגיל המותר הוא 18) ולדבריה הייתה נחושה להתחיל מהיום שגילתה שנשים יכולות להתאבק. היא סיפרה לאביה על החלטתה והוא, באופן קצת לא צפוי, התנגד נחרצות ואמר שזה מקצוע מסוכן. היא אמרה שהיא תעשה את זה בין אם יתן לה את ברכתה או לא. ותגידו מה שתגידו, אבל אנחנו לא מכירים עוד מישהו שיש לו אומץ להסתכל למוחמד עלי בעיניים ולהגיד לו שהדעה שלו לא נחשבת.

נצחון בשלוש שניות. לילה עלי (צילום: gettyimages)
נצחון בשלוש שניות. לילה עלי (צילום: gettyimages)

את הקרב הראשון שלה היא ערכה במישיגן סיטי באינדיאנה ב-8 בדצמבר 1999, שם נקבע לה קרב מול אפריל פאולר. הקרב, כמובן, סוקר בהרחבה, בעיקר בגלל שהיה מדובר בבתו של עלי. איש לא באמת חשב שהיא תוכל להתאבק, לא כל שכן לנצח. הנוק-אאוט שהנחיתה בסיבוב הראשון השתיק את כולם.

ואם זה לא עזר, אז רק נגלה לכם שאת הקרב השני שלה, מול שאדינה פניבייקר היא ניצחה בשלוש שניות.

חוץ מקריירת ההיאבקות המדהימה שלה, מסתבר שגם המתאבק האגדי האלק הוגאן חב לה את חייה. ב-2007, בשיאו הדכאוני, התקשרה אליו עלי ועודדה אותו. בספרו האוטוביוגרפי כתבה "השיחה הזו הצילה את חיי, הבחורה הזו מיוחדת במיוחדת. היא פשוט הוציאה אותי מזה בשנייה".

נו, איך לא תתאהבו בה.

מיאשה טייט

נודה ולא נבוש: מבין כל סוגי ההיאבקויות, השליטה שלנו ב-MMA, היא אמנות הלחימה המשולבת, היא הכי פחות טובה. ובכל זאת, גם אנחנו יודעים לזהות כשרון כשאנחנו רואים אחד. ובינינו, לא צריך להיות כזה גאון גדול כדי לזהות את הכשרון הענק של מיאשה טייט.

סתם כדי לסבר את האוזן, מדוב באלופת ההיאבקות החופשית בכלוב הנוכחית, וגם בזוכת מדלית הכסף באליפות ה-FILA, שזו, בקצרה, אליפות ההיאבקות המשולבת. היא נחשבת ללוחמת השלישית בטיבה בעולם, אבל ללא ספק הכי יפה מהן.

יפה יפה, אבל לא הייתם רוצים לעצבן אותה. מישאה טייט (צילום: gettyimages)
יפה יפה, אבל לא הייתם רוצים לעצבן אותה. מישאה טייט (צילום: gettyimages)

היא שולטת, בין היתר, בג'ודו, ג'יו-ג'יטסו, ג'יו-גי'טסו ברזילאי, סמבו (אמנות לחימה רוסית) והרשימה עוד ארוכה. בקיצור, זו לא הבחורה להסתבך איתה. אנחנו בכל מקרה מעדיפים להתאהב בה, אבל מרחוק.

אלישיה פוקס

אחת הבנות היפות ביותר בתחום, אחד הפספוסים הגדולים ביותר בתחום. זה, במשפט אחד, סיכום הקריירה של אלישיה פוקס.

בניגוד לרוב המתאבקות ב-WWE, דרכה של פוקס אל עבר הזירה המרכזית לא הייתה קלה. היא התגלתה על ידי ג'ון לורנייטס (היום אחת הדמויות המרכזיות בארגון, אז סתם סקאוטר מוצלח) דרך קטלוג דוגמנות, חתמה על חוזה ונשלחה ללא פחות משלוש שנים להיאבק בליגת הפיתוח. היא זכתה באליפות אחרי שנה, אבל הפסידה אותה אחרי יום.

עדיין ממוצבת כמידל קארד. אלישיה פוקס (צילום: gettyimages)
עדיין ממוצבת כמידל קארד. אלישיה פוקס (צילום: gettyimages)

רק אחרי שלוש שנים, ב-2008, ואחרי שקיבלה המלצות חמות ממאמניה, עשתה פוקס את הופעת הבכורה שלה בסמאקדאון, ולא ממש מוצאת שם את מקומה עד היום. נכון, קצת מוזר להגיד את זה כשהיא מתאבקת באופן סדיר, אבל המיצוב שלה כמידל קארד (כלומר, לא כאטרקציה המרכזית) עדיין קצת מפתיע. אותנו לפחות.

עם זאת, לפוקס בת ה-25 נכונו עוד לפחות חמש שנים של היאבקות ואנחנו בהחלט מקווים שמתישהו, איכשהו, היא תעשה את הקפיצה שהיא כה ראויה לה.

ליליאן גארסיה

כן, בסדר, אנחנו יודעים מה אתם חושבים. כרוז? ברשימת המתאבקות? מה נסגר אתכם?! אז קודם כל ולפני הכל, אתם תתנו קצת כבוד לאישה היחידה עד עכשיו שהצליחה לשרוד עשר שנים ב-WWE, שהדבר האחרון שאפשר להגיד על זה הוא שזה מובן מאליו. הדבר השני הוא שאנחנו רוצים שתתנו קצת יותר כבוד לליליאן גארסיה.

נכון, התפקיד הרשמי שלה הוא כרוז. ובכל זאת, מי שמכיר קצת את הארגון יודע שהיא הרבה הרבה יותר מזה. הקהל חולה עליה, קרב הוא לא קרב בלעדיה, והעובדה שהצליחה להיכנס לנעליו הענקיות של הווארד פינק מעידה עד כמה מדובר באישיות גדולה. חוץ מזה, מדובר במנטורית של לא מעט מהמתאבקות הנוכחיות, ככה שיש לה מניות בהצלחה כמעט של כל אחת ואחת.

יש לה מניות בהצלחה של כולן. ליליאן גארסיה (צילום: gettyimages)
יש לה מניות בהצלחה של כולן. ליליאן גארסיה (צילום: gettyimages)

הסתבכה לא מעט עם מתאבקים (הסתבכויות מבויימות, כן?) ותמיד ביצעה אותן על הצד הטוב ביותר, נטשה את ה-WWE בינואר 2009 ואחרי לחץ מאסיבי הסכימה לחזור לפני ארבעה חודשים למשרה מלאה. הזירה, חייבים להודות בזה, לא הייתה אותו דבר בלעדיה, וטוב מאוד לראות אותה שוב במקומה הטבעי.

מיה סיינט ג'ון

גם בגיל 44, מיה סיינט ג'ון היא כנראה אחת הנשים הכי מסוכנות בסביבה, בגלל שהיא כנראה עדיין אחת המתאבקות הכי טובות בסביבה.

עם סיפור חיים מטורף והחלטה להתחיל להתאבק רק בגיל 29, איש לא נתן לסיינט ג'ון סיכוי של ממש. כולם, אגב, די התחרטו על זה כשבקרב הראשון בחייה היא ניצחה את אנג'ליקה ויליאן תוך 54 שניות.

גם בגיל 44 היא אחת מהטובות בעולם. מיה סיינט ג'ון (צילום: gettyimages)
גם בגיל 44 היא אחת מהטובות בעולם. מיה סיינט ג'ון (צילום: gettyimages)

עם רקורד מוצלח מאוד של 46 נצחונות מתוך 59 קרבות, אליפות הדבליו איי בי איי והדלביו איי בי אף במשקל קל ושליטה בלתי ניתנת לערעור בטא קוואן דו ובאגרוף, בכל פעם שסיינט ג'ון נכנסת לזירה ברור שמשהו טוב עומד לקרות.

היא הופיעה, אגב, ב-MMA ב-2008 ובקרב הראשון באמנות לחימה משולבת בחייה העניקה לרונדה גלגוס נוק אאוט כבר בסיבוב הראשון. בסיום אמרה שהיא מאוד נהנתה והיא לא פוסלת חזרה לזירה הזו.

לפני כשבוע נודע שסיינט ג'ון תחזור לזירה ותגן על תארה כאלופת המשקל הקל של הדבליו בי סי נגד קריסטי מרטין, בשחזור של הקרב מ-2002. אנחנו לא יכולים לחכות.

ג'ינה קרנו

כן, בסדר, אנחנו יודעים שהיא פרשה. לא, עוד לא איבדנו תקווה שהיא תחזור. בעיקר כי יש יותר מדי מסתורין סביב הפרישה שלה.

אם השם של קרנו לא אומר לכם כלום, דעו שהיא מוכרת בציבור בתור "הפנים של לוחמות ה-MMA". יופיה המהמם והעובדה שהיא יכולה להשכיב אתכם על הרצפה (לא ככה, נו!) עוד לפני שתספיקו להגיד רובינזון קרוזו הופכת אותה לאחת הטובות בכל הזמנים.

אולי היא עוד תשוב. ג'ינה קרנו (צילום: gettyimages)
אולי היא עוד תשוב. ג'ינה קרנו (צילום: gettyimages)

היא שולטת בקיק בוקסינג ובמואי טאי, הפסידה רק פעם אחת באגרוף ורק פעם אחת באמ אמ איי, בשנת 2009, וגם הוא, איך נאמר, היה שנוי במחלוקת, בעיקר בגלל שהמתרה שלה, כריסטין סאנטוס, התגלתה כמי שהייתה על סטרואידים וסמים אסורים אחרים. עם זאת, זו הייתה הפעם הראשונה שבה שתי נשים כיכבו באירוע מרכזי של MMA.

רוצים לראות אותה שוב בדירה. ג'ינה קרנו (צילום: gettyimages)
רוצים לראות אותה שוב בדירה. ג'ינה קרנו (צילום: gettyimages)

ההפסד הזה השבית את קרנו עד סוף 2010, ובפברואר 2011 הודיעה שהיא חוזרת. ומאז, אה, נעלמו עקבותיה. הצוות הרפואי סטרייקפורס הודיע שמבחינתם היא כשירה להתאבק, אך קרנו עדיין לא חזרה לזירה. שמועות על הריון ומשבר פסיכולוגי צצות כפטריות אחרי הגשם, אבל אנחנו, אתם יודעים, אופטימיים מטבענו. וגם רוצים לראות שוב בזירה את אחת המתאבקות הטובות ביותר בעולם.

קלי קלי

על הסיפור של קלי קלי כתבנו לא כאן בהרחבה, ולא הרבה השתנה מאז. אנחנו עדיין טוענים בתוקף שמחלקת הנשים ב-WWE מונחת בעיקר על הכתפיים שלה.

למרות שבטח לא מדובר במתאבקת הטובה ביותר בארגון (בת' פיניקס וקארמה לוקחות אותה בהליכה), היא ללא ספק המתאבקת האהובה ביותר על הקהל בארגון ובינינו, זה כל מה שמשנה. הקהל שרוף עליה, התקשורת מתה עליה ובימינו הדבליו דבליו אי צריכים כל פיסת תקשורת שהם יכולים להשיג.

תככב, כמובן, ברסלמניה של השנה, כשהקרב שרבים חיכו לו מול בת' פיניקס סוף סוף יתממש. כל אתרי הרכילות טוענים בתוקף שקלי קלי אמורה לזכות בקרב (נזכיר, בדבליו דבליו אי הכל מבויים מראש), מה שלא יפתיע אף אחד. כל תוצאה אחרת, והקהל יהיה מאוכזב מאוד. ואנחנו לא רוצים קהל מאוכזב.

רוזה מנדס

למרות שהיא שולטת בקיק בוקסינג, מואי טאי וגם ג'יו ג'יטסו ברזילאי, הקריירה של רוזה מנדס (מילנה לטיסיה רוצקה בשמה המקורי) נראית כאילו היא הולכת לכיוון הלא נכון. וחבל, משום שבאמת מדובר בבחורה סופר מוכשרת.

היא התחילה, כמעט כמו כולן, בתחרות הדיוות המסורתית של 2006, אבל שלא כמו כולן הגיעה רק למקום הרביעי. זה לא מנע מראשי ה-WWE להגיע למסקנה שהאישה הזו שווה חוזה, והיא נשלחה אחר כבוד לליגת הפיתוח, שם לא רק זכתה באליפות אלא גם החזיקה בה למעלה מחמישה חודשים. ריספקט.

החזיקה באליפות חמישה חודשים. רוזה מנדס (צילום: gettyimages)
החזיקה באליפות חמישה חודשים. רוזה מנדס (צילום: gettyimages)

ב-2008 הצטרפה ל-RAW, ב-2011 נדדה לסמאקדאון, עדיין לא מוצאת את מקומה בארגון גם אחרי ארבע שנים. עם זאת, אם היא לא איבדה תקווה שזה יקרה, אנחנו בטח נישאר אופטימיים.

רג'ינה הלמיך

56 קרבות אגרוף, 54 נצחונות, תיקו אחד והפסד אחד בלבד. זה כל מה שאתם צריכים לדעת על המתאגרפת הכי טובה בעולם, ואחת הטובות אי פעם.

54 נצחונות מ-56 קרבות. רג'ינה הלמליך (צילום: gettyimages)
54 נצחונות מ-56 קרבות. רג'ינה הלמליך (צילום: gettyimages)

למרות שפרשה ב-2007 (הקרב האחרון שלה היה נגד הגר פיינר הישראלית המצויינת, אותה ניצחה רק בנקודות) הלמליך היא עדיין הפנים של האגרוף באירופה, והסיבה העיקרית לכך שהספורט הזה הפך לפופולרי כל כך. חוץ מזה, כמו אצל שומאכר או לאנס ארמסטרונג, אנחנו עדיין לא פוסלים קאמבק על הסף.

גם בגיל 35, וגם אחרי חמש שנים בחוץ, אין לנו ספק שהיא עדיין שבע דרגות מעל כולם. עד אז, אנחנו נמשיך להתגעגע מרחוק.