כן, זה שוב היום הזה בשנה.
ציפורים מרחפות מעל ראשינו, פרפרים מפרפרים בבטננו, האהבה זורמת כמים. ולנטיינז דיי שוב כאן, שקיות הפתעה לנשים יחולקו בצד ימין, שקיות הקאה לגברים יחולקו בצד שמאל.
גברים, כפי שאולי כבר הצלחתם להבין, לא ממש חולים על הולנטיינז. עבורכן זה חג, עבורנו זה מבחן. האם אנחנו מספיק רומנטים? מספיק משקיעים? וזה שפתחנו את הסתימה באבמטיה אתמול והרגנו את הג'וק בסלון, זה מה? לא נחשב? כי זו רומנטיקה, לידיעתכן.
>> ואיך חוגגים ולנטיינז כמו שצריך לגברים? ארינה טורופ תענה לכם על זה
עם זאת, זה לא הולך להיות עוד פוסט נגד ולנטיינז, כי כמוהו מסתובבים כבר אלפים ברשת, והאמת היא שאני די מחבב את היום הזה. כאילו, מחבב כמו שמחבבים נחש קוברה: רצוי מרחוק, ורצוי שלא יהיה בבית שלי, אבל בסדר. אנחנו גברים. ויש יום כזה. אז במקום לקטר, אולי עדיף שנתמודד.
נתמודד היא מילת המפתח. ואם היית בגולני, קוקי, אתה לגמרי יכול לצלוח גם את היום הזה כמו שצריך. איך? טוב ששאלת. כי הנה זה בא:
1. בלי שוקולדים, בלי פרחים, בלי דובוני פרווה. טוב, אולי בעצם עם פרחים, אבל בלי כל השאר. למה? כי זה קיטש מטופש, זה למה. דובוני פרווה ושוקולדים אומרים "אה, מאמי, נכון שאנחנו ביחד שנתיים, אבל בעצם אין לי מושג מה את אוהבת, אז קניתי את הדבר הזה שכולם קונים". וזה רומנטי בערך כמו חנין זועבי בכנס החמאס.
2. בלי ורדים מפוזרים בכל הבית, בלי בלונים, בלי דברים מלכלכים. למה? כי לא אתה מנקה אחר כך, זה למה.
3. תחשוב מה היא צריכה. טוב, אתה גבר, אז אולי בעצם תתקשר לחברה שלה ותשאל אותה מה היא צריכה. צריכה או רוצה, אבל לא קנתה לעצמה. תנסה להיזכר אם עברתם בחנות כלשהי והיא התלהבה מבגד או מספר או מתכשיט או מנעליים ובסוף אמרה שבעצם אין לה כסף עכשיו, או משהו כזה, והופ: הנה המתנה המושלמת לולנטיינז. היה כל כך קשה?
4. תפנק. כל היום. בניגוד לאירועי יום העצמאות, אירועי הולנטיינז לא נפתחים בשמונה ונסגרים בשתיים עשרה, כשהשלט "מצב רגיל" מתחלף בשלט "עכשיו להיות רומנטיים!”. זה פשוט לא עובד ככה. מיץ תפוזים סחוט בבוקר, סנדוויצ'ים לעבודה בצהריים ועוד איזה משהו קטן בערב יהוו פינוק ממושך, אינטימי וכייפי. וגם יגרמו לי להישמע כמו הקטלוג של "ללין", או משהו כזה.
5. מתנה זה נחמד, אבל אווירה עוד יותר. אם אתם גרים ביחד, העובדה שטרחת והכנת ארוחת ערב לא ממש תשנה אם הכביסה המלוכלכת שלך מפוזרת בכל הבית. אתה אולי לא רואה את זה, אבל היא כן. וזה יגרום לניוקי-בטטה-תרד שהכנת להיתקע לה בגרון. תטאטא, תשטוף, תבריק, תמרק וגם תשקה את העציצים. זה באמת יהיה הדבר הכי רומנטי שתוכל לעשות. אבל אל תשכח את הניוקי, כן?
6. תכתוב. לא חשוב מה. פתק, הודעה בפייסבוק, סטטוס של חמש מילים מצידי, העיקר שתכתוב משהו. בלי כרטיס ברכה מצועצע ובלי כל מיני הודעות פלאש מטופשות. פתק, עט ו"אני אוהב אותך". לא צריך יותר.
7. אל תצאו. כן, זה נורא נחמד לעשות תוכניות גרנדיוזיות ולקחת אותה למסעדה סופר יקרה. אני גם בעד, באופן כללי, אבל תעשה לעצמך ולה טובה: לא בולנטיינז. למה? כי הכל פקוק, הכל יקר, הכל באיכות פחות טובה (כן, גם במסעדות הטובות), הכל מפוצץ עד אפס מקום והכל, החל מהבלונים עד הכסאות ועד משקאות הסקס און דה ביץ' חינם, זועק "סופרייז! אנחנו באייטיז!”. רומנטי זה לא יהיה, סמוך עלי. עדיף שתישארו בבית.
8. תעשה משהו שעוד לא עשית. אף פעם לא בישלת? זה הזמן. אף פעם לא קישטת את הבית? זה הזמן. אף פעם לא ויתרת על משחק כדורגל בשבילה? זה הזמן. חוץ מזה, ממילא אין משחקים חשובים בשלישי.
9. תחליט. אין דבר פחות סקסי ורומנטי מגבר שעומד עם ידיים בכיסים ומבט מטומטם ושואל: “אה, מאמי, אז מה את רוצה לעשות?”, או "מאמי, איזה סרט את רוצה לראות?”, או "מאמי, מה בא לך לאכול?”. קח החלטות. לא, לא בגלל שאתה הגבר בבית (גבר אמיתי יודע שהוא לא מקבל שום החלטה בבית, וחי עם זה בשלום), אלא בגלל שאתה עושה לה יום פינוק וכיף, וחלק מהעניין זו ההפתעה. היא תאהב כל מה שתבשל לה, היא תאהב כל סרט שתבחר, היא תאהב כל בילוי שתחליט כי השקעת, כי חשבת, כי בחרת, כי אתה לא כמו כל הגברים שאומרים "אויש, עזבי אותך מהיום האידיוטי הזה". ובינינו, מה יותר כיף מלשמח את החברה שלך?
10. חברה שלך לא אוהבת את ולנטיינז? היא חושבת שזה מסחרי, זה דבילי, שלא צריך יום כדי לחגוג? היא אוהבת אותו יותר מכולן. פשוט סמוך עלי בעניין הזה, בסדר?
