לא מעט פעמים בחייו שואל עצמו האדם הממוצע "עד כמה אני באמת בצרות?”. אבל כשלא אחר מצ'רלי שין – בוגד, מסומם, אלכוהוליסט ולא בדיוק מלח הארץ – צריך לצאת להגנתך, אתה יודע שהפעם באמת הסתבכת. ואשטון קוצ'ר, אין לי ספק, יודע את זה.
למי שלא הסתובב בכדור הארץ בזמן האחרון, הנה תקציר האירועים: אשטון קוצ'ר התחתן עם דמי מור, שגדולה ממנו ב-15 שנה. אשטון קוצ'ר בגד בדמי מור עם שתי בנות שגילן המשותף לא עולה בהרבה על 15 שנה. אשטון קוצ'ר מקועקע כאוייב המדינה מספר אחת.
בצדק, בוודאי תגידו, מגיע לחלאה הזה. ככה לבגוד בדמי מור המבוגרת והבשלה עם שתי צעירות בלונדיניות? לשרוף אותו! לצלוב אותו! כל הגברים חארות! כל הגברים לא מסוגלים לשלוט בעצמם! צריך להרוג את כולם ועכשיו!
זה, פחות או יותר, הטון שנשמע בכל רחבי העולם, מאמריקה דרך בריטניה וכלה בשלל מדינות אירופה. מקוסמופוליטן ועד הדיילי מייל, כל עיתון לייף סטייל או נשים (או שניהם) שמכבד את עצמו יצא במאמר המבכה את מותו של הגבר הנאמן של פעם. “אשטון קוצ'ר", נכתב שחור על גבי מסך בדיילי מייל, “חשף את התרמית של כל הגברים הצעירים".
הקשת המסקנות הנשית הלוגית הזו, שעיקרה: “אם גבר אחד עושה את זה, כולם עושים את זה", היא אולי הסיבה העיקרית שטוב שיש יותר גברים במדע מאשר נשים. לא רוצה לחשוב לכמה תרופות מסוכנות היינו נחשפים אם אלו היו נשים שהיו אחראיות על עכברי המעבדה. “טוב", הן היו אומרות בישיבה השבועית שלהן, “מיקי עשה את זה, כנראה שכל העכברים יעשו את זה. אשרו את התרופה!”.
מקומם? ברור. אבל כך גם היחס הלא שיוויני בעליל כשזה מגיע לבגידות. וקולות רבים באמריקה קראו להחרמתו של קוצ'ר ולהחרמתה של "שני גברים וחצי", וגם הרייטינג שלה צונח משבוע לשבוע, ואם זה ימשיך ככה, נו, כדאי שצ'רלי שין יעשה מקום בחדר, כי הוא עומד לקבל שותף. הקריירה של קוצ'ר, הרשו לי להמר, לא תתאושש. הוא גבר שהקשיב ליצריו, הן אומרות לעצמן. וגברים כאלה צריך לרדוף.
לא צריך ללכת רחוק מדי כדי לראות מה קרה לקריירה של אחד אחר, טייגר וודס. הגולפאי המצליח ביותר בעולם, אחד האנשים העשירים והמוערכים על הפלנטה, הפך חיש קל לצל של עצמו מיד לאחר שהתגלתה הבגידה שלו. טוב, במקרה של וודס נתגלו איזה עשרים, ועדיין. אותן קריאות, אותן קינות מיובשות על הגבר הבוגדני שאינו מסוגל לשמור את איברו בין מכנסיו: "החרימו לו את קמפייני הפרסום שלו, הגלו אותו לסקנדינביה, מחקו אותו מדפי ההיסטוריה, למען יראו ויראו”.
מניאק? רק אם אתה גבר
בגידה, וזה דבר ידוע, מחרבת לך את הקריירה. כל המוניטין שלך, כל התדמית שלך בעיני הקהל, כל מה שניסית ליצור, הכל הולך פייפן.
רק אם אתה גבר, זאת אומרת.
קחו, למשל, את הזמרת הלא ממש מוכרת מדונה. שמעתם עליה, כן? אפשר להגיד שהיא פחות או יותר בקאדר של וודס או קוצ'ר. והנה, הפלא ופלא, כשגילו שמדונה קיבלה ביקורים תכופים מדי מאחד, אלכס רודריגז, אחרי שמונה שנות נישואין לגיא ריצ'י, מישהו קרא להחרים אותה? מישהו קרא לבטל לה הופעות או קמפייני פרסום? לא.
למה? כי היא אישה.
ונשים, אתם יודעים, בוגדות עם סיבה. בן לילה החלו לצוץ כתבות על ה"הזנחה הרגשית" שסבלה מדונה, ועל הרעב לרגשות וכל הבלה בלה בלה הנשי הרגיל שנועד להסתיר את מה שכולנו יודעים: שגם אצלן יש כאלו שלא יודעות לשמור על האיבר שלהן במכנסיים.
אבל זה הרבה פחות סקסי לעקוב אחרי גבר שבור לב שאשתו בגדה בו עם כוכב בייסבול מאשר לעקוב אחרי דמי מור ה"שבורה" וה"מרוסקת" לכל מקום. אין דבר כזה גברים שבורים. כל הגברים חארות. אה, רגע, לא?
לא, יספר לכם גם דיוויד ארקט, בעלה לשעבר של קורטני קוקס (מוניקה מ"חברים") שבגדה בו עם חבר לסט "קוגר טאון" ונתפסה בעדשות הפפראצי. מישהו כתב שהסדרה שלה צריכה להיות מבוטלת? ביכה את לכתן של הנשים הנאמנות והאוהבות שפעם הכרנו? שרבט את המשפט "אחרי הבגידה הזו כבר אי אפשר להסתכל עליו על המסך, רק המחשבה על מה שהוא עשה פשוט מחליא", כפי שכתבו השבוע במגזין thirdage האמריקאי על מיודענו קוצ'ר?
לא ולא. קוקס היא אישה. בוודאי היו לה סיבות למה שהיא עשתה. היא לא, אתם יודעים, גבר.והרי ידוע שכל הגברים הם חארות. אבל נשים? שם כל אחת מיוחדת.
האיבר הנכון בזמן הנכון
לבגידה יש הרבה סיבות. חלקן מוצדקות, חלקן לא. אף בגידה, דוחה ככל שתהיה, לא מצדיקה את העליהום הזה על קוצ'ר, וודס או כל בוגד או בוגדת אחר.
אני לא אומר שבגידה זה בסדר. אני לא אומר שבגידה זה מוצדק. אבל אם דורשים שיוויון, אז בבקשה, שיוון בהכל. אי אפשר לדרוש זכות בחירה ורישיון נהיגה אבל כשזה מגיע ליצרים להגיד שכשאנחנו בוגדים אז אנחנו בהמות, וכשאתן בוגדות בטח יש לזה סיבה.
לא כל הגברים חארות. לא כל הנשים צנועות וחסודות ומסוגלות לשלוט על היצרים שלהן. בגידה היא מעשה נורא ואיום, אבל בוודאי לא מצדיק את כל העליהום הגלובלי שמשתולל עכשיו.
ולא נותר אלא לתהות מה היה קורה אם אשטון קוצ'ר היה נולד עם האיבר הנכון בין הרגליים. הימור שלי? שום דבר. אז כבר בטוח שהייתה לו סיבה.
