אנחנו מתבוססים שנים בזיעתו של הניסוי האנתרופולוגי הזה ומנסים להוכיח שזה יכול לעבוד. אבל התוצאות פרודוקטיביות כמו הניסוי לבדיקת היווצרות מוך בפופיק האנושי, ונכשל יותר פעמים מהניסיונות שלי לחנות ברוורס.

כולנו מוכנים לשמור על הסטטוס קוו ולא לדבר על זה, אבל כשנוברים בצלחת הפטרי האנושית הזאת המסקנה היא אחת: זה פשוט לא עובד.

הגיע הזמן להודות באמת: ידידות אמת בין גברים לנשים זה כמו ביג פוט. כולם שמעו על המיתוס הזה, אף אחד לא פגש בו. אני אשמח להיות חברתית ולנהל מערכות יחסים אמיתיות, עמוקות וכנות של ידידות עם כל הגברים הטובים שאני זוכה לפגוש. ועם זאת אני מבינה שאם אני אתעקש על זה, היקום יקרוס, הארמגדון יגיע, ואני אמצא את עצמי ישנה בגינה עם התותים, שזאת גרסה חמודה לסליפינג וויט דה פישז המאפיונרי. ידידות אפלטונית בין גבר לאישה היא כמו ידידות אפלטונית בין נגר לבול עץ: זה מתחיל מגניב אבל כולנו יודעים שזה יגמר רע. הצלחה אמיתית של ידידות כזאת היא כה נדירה נסיבתית ולא קשורה למציאות שאתן פרס כספי סמלי למצוא הישר של ידידות מתפקדת נטולת חשק מיני שכזאת. למעשה, יש רק דרך אחת בה ידידות שכזאת היא לא תמוהה ויש לה צ'אנס לעבוד: כשהחצי הגברי בידידות אינו קריפ. כלומר, אחד למיליון. היו לי כמה ידידים טובים פעם, וזה תמיד נגמר באדישות מאחד הצדדים. או כי אחד מאיתנו הבין שסיפור אהבה לא יהיה כאן, או כי אחד מאתנו הבין שסטוץ לא יהיה כאן. או כי אחד הצדדים מצא מישהי שאפשר לגעת לה בציצי ואז פתאום כבר לא עניין אותו החיקוי שלי לעץ סקויה שט במורד נהר (להיט מסיבות, נשבעת). הקשרים שלי עם נשים דווקא שרדו לאורך תקופות ארוכות. יש לי חברות שאני מכירה מכיתה ג', יש לי חברות שהכרתי בעבודות זמניות מסריחות, יש לי חברות מהצבא ויש לי חברות מהשכונה. אבל אין לי ידידים וותיקים. הכי ותיק מחזיק מעמד שנתיים וחצי, אבל כי הוא עונה לקטגוריית הלא-קריפ, וגם יש סיכוי שהוא כל כך מעופף שהוא לא שם לב שאני אישה כשהוא פגש אותי. קורה. בכל מקרה, אף אחד אחר לא שרד את מבחן הזמן והצליח להשאר אפלטוני.

הערה לקוראינו הגברים ההמומים שלא מבינים מה הקשקוש ה"אפלטוני" הזה שאני כל הזמן מזכירה: זהו אינו מדע בדיוני. אנחנו הנשים פשוט חובבות אדם ללא שום קשר לסקס. כשבחורה פוגשת גבר לידידות פוטנציאלית פשוט בא לה לנכס את אישיותו הזוהרת שתארח לה חברה בעולם הקר והבודד הזה. אנחנו בתמורה נציע אותו הדבר פלוס ריח גוף סביר בזמנים קשים.

כן כן, אני חוזרת, ללא מין. ללא מין עתידי פוטנציאלי. סתם כי אתם מוצאים חן בעינינו ובא לנו לצאת אתכם לשופינג מדליק. אני יודעת שאני ממש אומרת דברים משוגעים עכשיו, אבל כנראה דווקא בגלל ההבדלים בתפיסות בינינו זה לא עובד.

לדעתי זה יכול להצליח רק תחת כמה תנאים קפדניים: כשאין משיכה ושניכם תפוסים ואז זה בכלל לא בא לאף אחד לראש ואפשר להמשיך משם לקשר עמוק. אז כשיש לך קולגה שאת מאד מתחברת אליו ורואה כל יום בגלל שאתם באותו משרד ושניכם נשואים באושר ועושר ואין לכם שום משיכה פיזית – לכו על זה.

אבל כשאת פוגשת גבר חדש, ואת חלילה רווקה - זה די אבוד מראש.

אז אני לא מתחזקת ידידים כי אני יודעת איך זה בדרך כלל מסתיים. ולא בא לי להתפשר על ידידות פרווה עם מתח מיני וטעם מר של חצי בגידה. את פוגשת בחור חביב. הוא נשמע לך מגניב, משעשע ומדליק, אבל לא בדיוק בא לך לשכב איתו. לגיטימי. את מאותם אנשים שמאמינים שיש מטרה לכל הקיום הזה שלנו על כדור הארץ, וכולנו רקמה אנושית אחת ולא טוב היות האדם לבדו, ובא לך להכיר אנשים חדשים. קרי, אישה. אז הכל טוב ויפה ושומעים מוזיקה ומסתכלים על הכוכבים ומדברים על החיים והכל יופי טופי טרללה. עד כאן לתיאוריה של הידידות. מה שקורה במעשי זה אחד מהדברים הבאים: או שהבחור מבין ששמו אותו במשבצת ידיד ואחרי שהוא פותח מילון הוא מבין שזה ללא מין ואז מתאדה כמו נוד, או שמישהו מכם מתאהב ואז מתחילה סאגה של סחיטה רגשית לא מכוונת שלרוב מסתיימת ברצון העמוק לשרוף איזה רכב. ויש גם את האופציה השלישית המסריחה ביותר : מתחילים לפלרטט. אחרי זה מסיימים במיטה. ואחרי כמה זמן, מסיימים את הידידות. אותה ידידות שהתחילה בהבטחה, נרקבה תחת ערימות הסיפוק המיידי והנהנתנות. הרי הלימבו הרגשי של מתח מיני עם ידיד לא נופל על שום משבצת שידור ראויה. לא של ידיד נפש ולא של אהוב, אלא של סטוץ אינטימי וחושפני. אם אתה סטוץ – תעשה את העבודה ולך. אם אתה ידיד נפש – אל תשכב איתי. ואם אתה אהוב – אז תישאר איתי את הלילה. למה צריך להפוך הכל לסלט רגשי לא מוגדר? רגעים מטונפים כאלו של חולשה קורים כי אתם מתעוררים לתובנה של, היי, אנחנו אנשים נהדרים שנהנים בחברתו אחד של השני. ולשנינו יש אברי מין ששילובם יכול ליצור התרחשויות מאד מרתקות במרחב. למה שלא נהנה מכל העולמות? זאת מחשבה חמודה והכל, אבל לא כולנו דוסון קריק ולא תמיד יהיה סוף טוב. חלקינו נתאהב בידידים או ידידות שאין לנו סיכוי איתם. ועם חלק אחר נשכב ואז המשך היחסים יהיה מביך ומיוזע כמו משגל נסוג. אני לא אומרת שרומן סוער לא יכול להתלהט בין ידידים. אחרי שבנאדם הכיר אותך על נקבוביותיך ויש גם משיכה פיזית זה די מושלם. אבל תכלס אם זה היה זה מההתחלה – זה לא היה הופך לידידות. ולא תמיד יש משיכה פיזית. ובכלל – למה תמיד צריך לשכב עם כולם? אפשר פאקינג לחלוק איזה רגע בחיים האלו שלא קשור בסיפוק צרכים מידיים?

כי בסופו של דבר, לא זה מה שרצינו. לא רצינו רומן סוער. רצינו בנאדם קרוב.

חברות נפש זה חשוב. ולפעמים, תחזיקו חזק, יותר מסקס.