גברים יקרים, שלום
חדר, חושך
זכר ממוצע בכל גיל פשוט יוצא מהבית והולך לאן שהוא הולך, ללא חשש. נכון? אפילו בחושך. דעו לכם שכל בחורה באשר היא, מגיל 10 ומעלה ואולי אפילו מוקדם יותר בימינו, מסתובבת עם פחד תת מודע ומובנה מתקיפה או אונס, כמעט תמיד.אנחנו לא הולכות לנו ברחוב בחושך, לא משנה באיזו שכונה, ולא משנה מה אורך הטיול, בלי שתעבור לנו מחשבה בראש שקשורה לביטחון האישי שלנו. אנחנו מודעות היטב, ובכל שניה, גם אם המחשבות הללו חולפות בראשינו בזרם תת מודע, לעובדה שמשהו יכול לקרות לנו.
ואנחנו לא מפחדות מנשים שהולכות מאחורינו. רק מגברים. למעשה כל צליל של צעדים, כל גבר שניתקל בו בשעות הערב, מפחיד אותנו אוטומטית. עם התחושה הזו אנחנו חיות כל חיינו. וזה אף פעם לא עובר.
תמיד נהיה מינימום עם היד בכיס, אוחזות במפתח, כאילו זה יעזור לנו. מדמיינות איך נשרוט אותו ונברח, חושבות על כל השיטות להגנה עצמית ששמענו אי פעם ותוהות בחוסר אונים אם יהיה לנו אומץ להוציא לו עין. רבותי, אני לא ממציאה.
זה נשמע כאילו אתם האויב שלנו?
זה נכון, לצערי. במידה רבה ככה נשים תופסות גברים.
נסיבת הפתעה
לא אצל כל הנשים הפחד הזה מודע כמו אצלי. אני מניחה שזה תלוי בנסיון האישי שלה. אישית חוויתי נסיון אונס אחד ומעשה מגונה אחד מגברים מבוגרים ממני, וזה עוד לפני שהייתי בת עשר. שלא לדבר על כמות ההטרדות המיניות מסוגים שונים ומשונים מאז ועד היום: בעבודה, במועדונים, ועכשיו גם בפייסבוק. לכן, כשהמגזין האוסטרלי "סידני מורנינג הראלד" דיווח אתמול ש"מספר מפתיע של נשים ממשיכות להיות מותקפות מינית", לא ממש הופתעתי.הסקר נערך באוסטרליה ונבדקו בו מדגמית 1500 סטודנטיות. מתוכן אחת מתוך שש נאנסה, 12% חוו נסיון אונס ו-86 אחוזים חוו הטרדה מינית. 86 אחוזים.
באופן עקרוני, כך על פי הסקר, לאישה יש סיכוי של פי שלוש וחצי להיות מותקפת מינית מאשר גבר. זה מספר שנראה לי מופרך בקטנותו, אבל שיהיה, במיוחד בגלל שומאז עליית הרשתות החברתיות נוספו עוד כמה התנהגויות חדשות לארסנל, ומתוכן כמובן גם שיטות חדשות להטרדה מינית.
איומים לפרסם תמונות חושפניות בתור נקמה, למשל. כתיבת הודעות לא ראויות במייל, למשל. מעקבים וירטואליים והטרדה של המין השני בטקסטים גסים הפכו להיות פשוטים יותר.
כשחושבים על זה, לא נכון לאמר שלא הפתעתי. הופתעתי מהמספרים. למעשה, תגובתי האוטומטית היתה: "מה, זה הכל?"כאב ביצים
אני אסביר. כמות המקרים שאינם מדווחים היא עצומה. לפי נתוני המחלקה הקרימינולוגית באוסטרליה ב-2007, פחות משלושים אחוז מהמקרים מדווחים לרשויות. מלבד זאת, הרבה נשים מוטרדות מינית באופן כזה או אחר הרבה יותר מפעם אחת והרבה יותר מאשר על ידי גבר אחד בחייהן, ואם לוקחים בחשבון הטרדות פייסבוק, המספרים הופכים להיות בכלל אסטרונומיים.בעצם, אתם יודעים מה? בואו לא נכלול פייסבוק, שההטרדות בו נמדדות בעשרות לשבוע לכל בחורה.
רק אני מכירה לפחות ארבע בחורות שנאנסו בדייט, סוג האונס הזה שקשה להגדיר אם את לא אישה. סוג האונס שקשה להוכיח כי אחרי הכל היית בדייט עם בחור, והמגע הראשוני היה בהסכמה. פשוט כשרצית להפסיק הוא לא נתן לך, ובסופו של דבר מצאת את עצמך מקיימת יחסי מין בכפייה, תחת איום של כוח פיזי, ויוצאת משם בוכה, רועדת ועם טראומה לכל החיים.
ארבע. רק אני מכירה ארבע. לכמה נשים זה קרה עוד?
אסיים במקרה אחד שנחרט לי במוח ומסרב לעזוב: החיילים האמריקאים בעיראק. הם היו כמה חודשים במוצב, גברים בלבד, גברים שנלקחו מהסביבה החברתית הטבעית שלהם, ונזרקו למקום נטול עכבות.
לא לקח הרבה זמן עד שהגבולות הטבעיים שלהם היטשטשו והם מצאו את עצמם שוכבים עם ילדה בת 12 תמורת ביצה עבור משפחתה הרעבה. מבחינתי זהו אחד המקרים המזעזעים, דווקא בגלל שמדובר בגברים רגילים, שפשוט נשלפו מהסביבה הרגילה והמאזנת שלהם.
זה סיפור מהשנים האחרונות, לא סיפור מתקופת המערות. היא שכבה איתם "בהסכמה", הילדה הזאת, כי להאכיל את המשפחה שלה היה לה יותר חשוב מלהגן על עצמה. ועדיין, גברים אמריקאיים בוגרים, כאלה שאין להם עבר פלילי, כאלה שיודעים היטב מה הם עושים, עשו את מה שעשו, מתוך יחסי הכוחות הלא שוויונים, לילדה בת 12. תמורת ביצה. ילדה בת 12. ביצה. תחשבו על זה היום.
