א'
אגו. גבר הוא מעין כלב. הנטייה הטבעית שלו היא שתהיי מרוצה ממנו.
כל עוד את מחמיאה לו, אפילו אם זה רק בחיוך (או חטיף), הוא יהיה מבסוט. בשניה שתתחילי לנזוף בו, להעביר עליו ביקורת ובאופן כללי לא להיות מרוצה מאיך שהוא שוטף כלים, מראה אהבה, או צובע את הארון זה רק יהפוך להיות גרוע יותר.
לפיכך - ואני תמיד אומרת את זה לעצמי ולא מצליחה ליישם - סתמי! סתמי, סתמי, סתמי את הפה שלך.
אל תבקרי, אל תגידי כלום. זה לא עוזר. רק מניפולציות מאד מאד מתוחכמות מביאות תוצאות. נשבעת באלוהים. ואם יש לכן טענות, באמת תפנו אליו. ובכלל, במסגרת נסיונות השיפור שלך (את לא עובדת על אף אחד, ברור שאת מנסה לשנות אותו) שימי לב איך את מציעה את הצעות הייעול שלך, שנראות לך מאוד אלטרואיסטיות. הניסוח שלך צריך להיות הכי מרומז שיש כדי שהוא לא ירגיש נזוף, או שאת לא מרוצה ממנו או שאת מעבירה עליו ביקורת.
לדוגמה: את רוצה שהוא יגע בך יותר בפומבי? אל תגידי לו בטון של טרוניה: "אתה אף פעם לא נוגע בי בחוץ, אף אחד לא יודע שאנחנו ביחד".
במקום זה, תגידי לו בחיוך מרוצה: "איזה כיף לי איתך שאתה כזה לא דביק. בזכותך הצלחתי לפצח את הנוסחה לאכילת העוגה והשארתה שלמה. בגלל שאנחנו לא נוגעים אחד בשני ולא יודעים שאנחנו ביחד מתחילים איתי מלא גברים".
רואה? גם אמרת "אנחנו" ולא "אתה", מה שלא נשמע כמו האשמה, וגם נתת לו שתי מחמאות. והאמת, למי אכפת? העיקר הוא ייגע בך יותר מעכשיו, ומבחירה. כאילו, הוא יחשוב שזו בחירה. כי גבר, כבר אמרנו, הוא מעין כלב. תשיגי הרבה יותר עם חיזוקים חיוביים.
ב'
בהמה גסה. גברים הם קצת כמו כלבים. הם יורקים, הם מגרדים, הם משמיעים קולות מזעזעים, הם משתינים בדלת פתוחה, הם אוכלים בפה פתוח הם מפליצים.
מה אנחנו עושות איתם אני לא יודעת, כי הסטנדרטים שלנו אחרים לגמרי. למעשה, רובנו נעדיף לקבל טיפוס הבטן מאשר להסריח את הסלון המשותף תוך כדי ראיית סרט, וגם, אותנו זה לא נורא מצחיק.
והבעיה הכי גדולה? אם נפלת על אחד כזה שמרגיש נורא נוח עם הפרשותיו, אין לך מה לעשות. החזיקי ערכות קטנות של ספריי ריח, אטמי אוזניים וכיסוי עיניים בכל מיני פינות בבית, והשתמשי בהן. בדיוק מה שהיית עושה אם זה היה הכלב שלך שסרח. לא היית מבקשת ממנו להפסיק, ולא היית כועסת עליו במיוחד. מקסימום מנפנפת בידיים או מתעלפת מהניחוח, נכון? אז זה בדיוק אותו דבר. ובדיוק כמו כלבים, גם טרימינג היא לא אחת מ-400 המילים שהוא מכיר את הצליל שלהן.
ג'
ג'אדג'ט. אם זה לחיץ ועושה ביפ ביפ, הוא רוצה את זה. ואם זה גם נוסע, עוד יותר טוב. למעשה פעם נאמר לי בפנים: "הדבר היחיד שיכול לשפר אותך זה שני גלגלים", וזה היה מכוון להיות מחמאה. עצוב? אולי.
לא משנה מה הגאדג'ט האהוב עליו - אייפון, אופניים/ אופנוע, אקדחים, מכוניות, כלי גינון מעוצבים- אל תנסי להתחרות בהם כי את תפסידי. ואל תנדנדי יותר מדי. גם תזכירי לו את אמא שלו, וגם אין טעם- הרי בסופו של דבר ממילא יימאס לו - רק שבדרך הזאת לא בהכרח יימאס לו ממך.
ד'
דיכי. תפסיקי לחשוב כמו מיעוט מקופח. לא רק לך קשה. לא רק את במחזור. לא רק את מסכנה לפעמים וצריכה פינוקים.
לפעמים גם הגבר שלך יהיה בדיכי אבל בניגוד אלייך, לו לא נעים לבכות בריש גלי ולדרוש ברקיעות רגליים תשומת לב.
הוא יהיה שתקן, ישקע במחשב או בטלוויזיה וינהם נהמות לא ברורות כשתנסי לקשקש איתו. אל תשאלי אותו מה קרה, ובשם אלוהים אל תנסי להוציא ממנו שמשהו לא בסדר, כי אני עשיתי מחקר וגיליתי שתשעים אחוז מהפעמים שגבר מחליט שהוא כנראה לא אוהב את הבחורה שאיתו זה בגלל שהיא עצמה נתנה לו את הרעיון.
בדרך כלל הוא סתם היה בדיכי ולא ידע למה - וגם לא פאקינג עניין אותו - והיא, במקום לפנק אותו קצת ולתת לו ספייס עד שזה עובר, ניסתה "לעזור לו להבין למה הוא מרגיש ככה".
היא זיינה לו במוח שעות, הוא המשיך להגיד שהוא לא יודע, ומדי פעם מלמל "עבודה", ובסוף היא התחילה לבכות והגיעה למסקנה הבלתי נמנעת ש"אולי אתה כבר לא אוהב אותי".
אז וואללה. את האמת להגיד לך? כשאת הסטרית, אגוצנטרית, וחסרת ביטחון עד כדי כך שלגבר שלך לא יכול להיות מצב רוח בלי שתתמוטטי, ועוד בקטע לא פוטוגני של איפור מרוח ונזלת, באמת קצת קשה לאהוב אותך.
