לאחר שצפה בעימות טלוויזיוני בין נציגי המפלגות השונות החליט ריוקישי קווסימה, שאין לו ברירה אלא להציע את עצמו לבחירות. "פשוט לא הצלחתי לסבול את האקלקטיות וחוסר הסדר שאפיינו אותם. אין להם שום אחיזה במציאות", סיפר קווסימה בראיון ל-BBC. "אף אחד מהאנשים המובילים את המפלגות הגדולות לא מתאים להיות ראש ממשלה. כשהבנתי שאנשים מתמודדים כעצמאיים לבחירות, חשבתי לעצמי: למה שאני לא אנסה את זה גם?".
כל אחד יכול לחולל שינוי
כשהחליט קווסימה להתמודד לפרלמנט, כינס את בני משפחתו, ביניהם בתו בת ה-62, שני אחיו ואחותו הקטנה (בני 76, 85 ו-80, בהתאמה). "כל חברי מתים", סיפר, "אז ארגנתי מפגש משפחתי וביקשתי מהם עזרה. הרגשתי שהגיע התור שלי", הוסיף. בצעד חדור מוטיבציה ואמונה, השקיע הקשיש האופטימי את כל הכסף שחסך ללוויתו בקמפיין. צוות מערך התעמולה שולו מונה בעיקר בני משפחה ונכון לעכשיו, ממומן מן הכסף שהוציא הקשיש מכיסו.
קווסימה מייצג את אחת הקבוצות הדמוגרפיות הגדולות ביפן: בני ה-65 ומעלה מהווים היום מעל לרבע מכלל אוכלוסיית האי, מונים כ-30 מיליון איש ומסכמים כ-100 טריליון יין בהוצאות הביטוח הלאומי. אך באופן מפתיע, קווסימה, שפניו מתנוססות מעל פוסטרים, לוחות מודעות ופליירים, לא מבקש לשים במרכז המצע שלו את התקציבים של קשישי יפן.
לא לגימלאים בלבד
במקום זה, הוא מתמקד בסדר יום אנטי-גרעיני ואנטי-לאומני. קווסימה, שנולד במהלך מלחמת העולם הראשונה ולחם כשבע שנים במלחמת יפן-סין, מאמין שהעתיד המשותף של שתי השכנות אופטימי, זאת, בניגוד לדברי הפוליטיקאים המעוררים פחדי שווא.
למרבה הפלא, לא רק גימלאים נותנים את קולם למפלגות או מועמדים כמו קווסימה. במציאות של ייאוש פוליטי, שחיתות ומדיניות כלכלית עם מניעים לא ברורים, גם הדור הצעיר, שאינו נמנה עם קהל הבוחרים הטבעי שלהם, מוצא מפלט במפלגות או מועמדי גיל הזהב.
שמעון פרס, מאחורייך! ובכל מקרה, נאחל למר קווסימה בהצלחה.
צידה לדרך:
אין אדם קרב לגיל מאה מבלי שיוסיפו השנים המצטברות משקל לאישיותו.
(- ויקטור הוגו, מתוך הספר "עלובי החיים")
לאתר מהות החיים
