"מי המלך של המשרד?", ספק שר ספק צורח יריב בן יהודה. מי המלך באמת? אם תשאלו את יריב בן יהודה, הוא ודאי יגיד שהמלך הוא "האקזיט", חלומם הרטוב של ישראלים רבים. כל מי שצפה בסדרת הטלוויזיה "מסודרים" או קרא עיתונים בשנים האחרונות ודאי מכיר את המודל הפשוט לכאורה: יזמים צעירים, רעיון גאוני, עבודה קשה ואחרי כן רווח, הרבה מאד רווח.
אחרי שנים רבות בתעשיית ההייטק הישראלית והבינלאומית, בן יהודה (39), מנכ"ל חברת הייטק ביום ורוקר בלילה, כתב את אופרת הרוק "שכיר", כדי ספק לשיר ספק לצרוח, את מה שהרבה כבר יודעים על בשרם: האקזיט, אותו מלך בן מלכים, הוא עירום.
טריילר למופע החדש אופרת הרוק "שכיר":
אתה עובד על הפרויקט למעלה משנתיים. איך הכל התחיל?
"מוזיקה ויצירה תמיד היו חלק משמעותי מהחיים שלי. אחרי שנים של עבודה בהייטק, בישראל ובניו יורק, שמתי לב שהשירים שהתחלתי לכתוב והחומרים שבהם עסקתי הפכו להיות יומיומיים. יש אנשים שכותבים שירי אהבה, אני התחלתי להתעמק ביום יום. וחלק גדול מאוד מחיי היום יום שלי ושל רוב האנשים שאני מכיר - זו העבודה.
"התחלתי לכתוב משהו שקיבל צורה של מחזמר. הוא נכתב באנגלית במקור, ונקרא Career. מהון להון, ממש אחרי שהיה לי דראפט ראשון, החלום על אוף-ברודווי הסתיים, כי ארזתי את המזוודות וחזרתי לישראל. פה היתה לי חבורה, שנהגה להיפגש לג'אמים מוזיקליים, התחלתי להשמיע שירים מהמחזה והשחקן שרון אלכסנדר שמע אותם וייעץ לי להתקדם איתם. התחלנו לתרגם ומשם דברים התחילו להתגלגל. החלטתי לבדוק אם אני בכלל בכיוון בערב יחיד. זאת היתה הפעם הראשונה שלי על הבמה. באותה הזדמנות פגשתי את המוזיקאי ארז כהן, שראה, התלהב והפך לשותף מרכזי. הגרעין הרעיוני המקורי, שהתחיל בניו יורק, נשאר. גם השם המקורי מתחרז עם השם הנוכחי. שכיר".
מכלוב של זהב אל אור הזרקורים
"שכיר" מגוללת את סיפורו של עומרי, בחור צעיר, נשוי עם ילד "בדרך" ומורה אידאליסט. הוא שומע בחדשות על עוד חברת סטארטאפ ישראלית, שנמכרה במיליונים, אשתו לוחצת עליו להביא הביתה תלוש משכורת שמן והצורך לעשות כסף ולהפוך להצלחה מניע אותו לעזוב את עבודתו ולהתגייס לשורותיה של חברת הייטק. כמו בטרגדיה היוונית הקלאסית, חטא היוהרה - ההיבריס - הוא המניע העיקרי לנפילה הטרגית. לפי המודל הזה, תאוות הכסף היא חטא, שגובה מעומרי ומחבריו מחיר כבד.
עומרי, בגילומו של בן יהודה, הולך ומתרחק ממה שהיה לפני שנכנס לעולם הזה. הוא נדחף למירוץ העכברים של קריירה ורדיפה אחרי אקזיט, שכל הזמן כמעט מגיע. היצירה הרוקית-קברטית-אקלקטית היא מסע מוזיקלי בן שעה ועשרים דקות, שעובר בין רוק כבד, פרוגרסיב, רגאיי, בוסה נובה ואפילו אקפלות, שמתערבבים היטב בציטוטים תרבותיים מגוונים. בשכיר משתתפים שמונה איש: ארבעה שחקנים-זמרים וארבעה נגנים, שרובם עובדים יחדיו יותר משנה וחצי. אל בן יהודה וכהן, שכתבו והלחינו את המחזה, הצטרפה בחודשים האחרונים גם הבימאית המוערכת יוליה פבזנר.
כמה מעומרי הוא אתה? עד כמה הסיפור שלו הוא הסיפור שלך?
"הוא פחות ופחות אני. אני הולך ומתרחק ממנו. בניגוד אליו, אני לא ממהר יותר לתת את כל כולי למירוץ. אבל אני יכול להגיד בפה מלא, שכל התרחשות שקורית על הבמה, קרתה לי או מסביבי. הכתיבה של המחזה מאוד דינמית ויש ימים שאני מגיע לחזרה אחרי יום במשרד ואני נסער מאיזו פגישה או ממשהו ששמעתי, ברמה שאני חייב להכניס אותו לתסריט. וכן, הרבה מהכאב והאובדן שהוא חווה היו גם מנת חלקי. סיכנתי את מערכות היחסים החשובות בחיי באופן סדרתי בשביל העבודה. העבודה שלי היתה ישות נוספת, שריחפה בחיים שלי כל הזמן - במשרד ומחוצה לו. כמו עוד אישה, שאתה מנהל איתה חיים כפולים".
ואיפה אתה בתוך סיפור האקזיט?
"אני בעצמי הייתי, וגם פגשתי בדרך, הרבה בחורים כמו עומרי, שצורכים עיתונות כלכלית חסרת פרופורציה ומסנוורת, שנוהרים אחרי סיפורי הסינדרלה הבודדים, שמתחזקים תעשיה שלמה. אני רוצה להזכיר, שרק אחד מ-300 סטארטאפים יעשו אקזיט. עולם ההייטק, כמו שרואים במחזה, הוא כלוב של זהב. מקום העבודה שלך מספק לך הכל, וכשאני אומר הכל אני מתכוון להכל. אין לך סיבה של ממש לחזור הביתה".
האקזיט הטוב ביותר: לעלות על הבמה
לדבריו, "לעומרי, במחזה, יש אפילו רומן מחוץ לנישואים עם אחת הקולגות שלו, כך שגם בתחום הזה העבודה דאגה לו. לא במקרה אנשים מוצאים את עצמם מבלים 14 או 16 שעות ביום בעבודה. זה ממכר. אני לא אכחיש, כשהייתי צעיר יותר ובשלב אחר בחיי, חוויתי יותר מסטארטאפ אחד וזה מסע מטורף ומרגש. הרפתקה אמיתית. אני חושב שאולי מותר להתאבד על משהו, בכל הכוח, אבל רק לפרק זמן מוגבל, כדי לנסות. כמודל לחיים זה לא מומלץ. המירוץ הזה, אחרי ההתעשרות, מבטל באיזשהו מקום את הדרך. את הבניה של חברה מאפס. יש כל כך הרבה רעיונות ויוזמות גאוניים, שהלכו לאיבוד בדרך רק בגלל הטוטאליות של האקזיט, אבל יש גם אמצע. בטוח אפשר לעשות את זה גם אחרת".
ואיך מלהטטים בין תפקיד של מנכ"ל חברת הייטק לבין פרויקט פרינג' מוזיקלי?
"קודם כל, אני עובד היום בחברה, שבשבילי היא סוג של תיקון. חברת הייטק שפויה - יש חיה כזאת. בלי סופי שבוע, בלי ימי עבודה שמזדחלים אל תוך הלילה. אני עובד רק ארבעה ימים בשבוע ושאר הימים מוקדשים לי וליצירה שלי. זה מצחיק: הייתי חלק מסטארטאפים שלא עשו אקזיט וזה מבאס, לא אכחיש, אבל ב'שכיר', שהיא גם סוג של סטארטאפ, כל הצוות המדהים ואני מתחלקים ברווחים שווה בשווה. כולם עובדים מאד קשה, אין לנו מימון חיצוני, אבל בניגוד להייטק, אנחנו לא מחכים לרגע שבו נימכר במיליונים כדי להרגיש מצליחים. פה הרגשנו מצליחים מהרגע הראשון שעלינו לבמה".
משתתפים: יריב בן יהודה, נעמי לבוב, עידו שן-צור, נינה ריזנוב, ארז כהן, יאיר ברוך, אורן הורביץ ומידד מאירי.
הופעות קרובות:
23/11 בית היוצר (אקו"ם) תל אביב
צידה לדרך:
העבודה אותה אתה עושה בזמן שאתה דוחה את העבודה שאתה אמור לעשות - היא העבודה בה אתה צריך לעבוד על סוף חייך.
(- ג'סיקה הישה)
לאתר מהות החיים
