>> להאזנה לתכנית "סיפורי לידה" ברדיו "מהות החיים"
לפני יומיים חלמתי שאני עושה בדיקת אולטרה סאונד, והרופאה אומרת לי שהעובר שלי נעלם! לא ברור איך ולאן, אבל אין לי כלום בבטן! נתקפתי בהלם ודכדוך קשים, וגם בן הזוג שלי נכנס לדיכאון כזה, שממש הפסיק לדבר איתי. למזלי, מתישהו התעוררתי וחשתי הקלה לגלות שזה היה חלום. לא הייתי צריכה אפילו להניח ידיים על הבטן כדי להרגיש את העובר שלי חי, נושם ואפילו בועט לי באגן. ועדיין, לקחו לי כמה שעות להירגע מהחלום הזה. כשסיפרתי על החלום לאחות הקיבוצית, שמלווה אותי בהריון, היא אמרה בהתלהבות: "מותק, את כבר מוכנה ללדת! את מוכנה להיות אמא! החלום הזה אומר, שאת מוכנה להיפרד מהעובר שברחם ולפגוש תינוק אמיתי פנים מול פנים!" הפרשנות החיובית שלה לחלום שלי, היתה כמו משב רוח מרענן ללבי ולגופי המצפים ללידה, שאמורה לקרות תוך כמה שבועות.
בשליש האחרון של ההריון קראתי המון ספרים על לידה טבעית, שמעתי סיפורי לידה טבעית מעצימים, וצפיתי בסרטוני לידה טבעית במים וביבשה. ועדיין, כמו שאי אפשר להתכונן לקראת הפעם הראשונה שבה מקיימים יחסי מין או לקראת מסע ראשון לבד להודו, אין באמת דרך להתכונן למה שארגיש ואחווה במהלך הלידה שלי. גם אין דרך להבטיח שהלידה שלי תתקיים באופן דומה למה שאני מתכננת או מדמיינת. באחד מן הימים הגיע לבקר אח של בן הזוג שלי וראה אותי קוראת על התהליך הפיזיולוגי של הלידה. הוא אמר לי: "נראה לי שאת יודעת יותר מדי! לא צריך לדעת הכל בחיים, תשאירי קצת מקום להפתעות". זה היה אחד מאותם הרגעים שההכרה נמצאת פתאום בדממה, כי היא מזהה שנאמרה אמת לאמיתה. אני לא חושבת שהוא הבין עד כמה באותו הרגע הוא היה בתפקיד המורה שלי ל"זן בודהיזם". כבר הבנתי שאחד הדברים הכי חשובים בלידה זה לנשום עמוק ולהרפות. אולי ההכנה הכי טובה ללידה כרגע, היא פשוט להרפות מההתעסקות האינסופית שלי בה.
להתכונן ולשמור מקום להפתעות (צילום: shutterstock)
מגזין "תשעה ירחי לידה" ברדיו "מהות החיים"
>> להאזנה לתכנית "סיפורי לידה" ברדיו "מהות החיים"
>> למעבר לפרקים נוספים בסדרה "תשעה ירחי לידה"
כשגיבשתי את נושאי התכניות למגזין "תשעה ירחי לידה", מסע ההריון הרדיופוני שלי ברדיו "מהות החיים", לא היה ספק שאקדיש תכנית לנושא הלידה. חשבתי על זה, שלכל אישה שילדה יש סיפור לידה ייחודי, ומכל חוויה אפשר ללמוד משהו על תהליך הלידה, ועל העוצמה הנשית שמתגלמת בה בכל מיני אופנים. רציתי לקיים בשידור שיחת סלון אינטימית, שבמהלכה נשים יספרו את סיפורי הלידה שלהן, מה חיזק ומה החליש אותן במהלכה, מה למדו על עצמן בזכותה, ומה חשוב להן להעביר לנשים אחרות, לקראת לידה ראשונה או לידות נוספות.
החלטתי להזמין לאולפן שלוש נשים שאני מכירה, בגילאי 30-40, שחוויות הלידה שלהן משקפות את קשת חוויות הלידה של נשים: ענת גזית שילדה את הבת הבכורה שלה בניתוח קיסרי, ואת הקטנה בלידה טבעית בבי"ח. בת שבע לה-פאר שילדה את ביתה בת השנה בלידה בבית חולים ורוית אוחיון שילדה שתי לידות טראומטיות עם התערבות מכשירנית בבי"ח, ושתי לידות טבעיות ומעצימות בבית.בשיחתנו בשידור, שלושתן העבירו את המסר, שחשוב להתכונן ללידה בהתאם לאופן שבו אנחנו מתכננות ללדת, וליצור לעצמנו סיטואציה מרגיעה ונוסכת בטחון. יחד עם זאת הן הדגישו שלצד ההכנות לקראת הלידה האופטימלית שלנו, לא פחות חשוב שנשחרר את הציפייה שהיא תהיה מושלמת, ושתתקיים בדיוק באופן שאנחנו מדמיינות, מאחר שכל לידה מתרחשת באופן שונה, ולא תמיד צפוי. חשוב לזרום עם מה שקורה, לקבל את הלידה כפי שהיא, ואת עצמנו, בדיוק כפי שאנחנו, בתוך הסיטואציה.
לנהל את הלידה כמו שאני רוצה
הן הוסיפו, שחשוב שנשים תזכורנה שזאת הלידה שלהן, הגוף שלהן, והעובר שלהן, ושהן תעמודנה על שלהן במידת הצורך, ותתבענה את זכויותיהן בחדר הלידה. חשוב שגם בני הזוג יהיו שם לצד האישה, ויעזרו לה במידת הצורך, לנהל את הלידה שלה כפי שהיא רוצה.
בשיחתנו נגענו במצב התודעתי המיוחד שבו האישה נמצאת במהלך הלידה ומאפשר ליולדת להתעלות מעל עצמה ולהפתיע את עצמה- היא יכולה לגלות בתוכה עוצמות שלא ידעה שקיימות בה, עד אותו הרגע, ולהיות מסוגלת להתמודד עם הכאב בצורה טבעית.
ולמרות הכל, הסכמנו פה אחד, שהחשוב ביותר הוא שנשים תהיינה כמה שיותר נוכחות בתוך המתרחש, ותנהלנה את הלידה כפי שהן רוצות, כל עוד לא נשקפת סכנת חיים להן או לעובר שלהן.
אני מקווה שכל אישה שתאזין לתכנית "סיפורי לידה" תוכל להזדהות, לקבל השראה, או ללמוד משהו לקראת הלידה הראשונה או הבאה שלה.
>> להאזנה לתכנית "סיפורי לידה" ברדיו "מהות החיים"
>> למעבר לפרקים נוספים בסדרה "תשעה ירחי לידה"
