>> להאזנה לתכנית "להיות אמא" ברדיו "מהות החיים".
כשהתגייסתי לגל"צ כשדרנית, עזבתי את הקן המשפחתי בקיבוץ בנגב ושכרתי דירה בת"א. מאז אני דואגת לעצמי, מפרנסת את עצמי, מגדלת את עצמי. הכי קרוב שהגעתי לדאוג למישהו אחר, זה לבני זוג שונים, שאיתם חייתי תחת קורת גג אחת.
עוד פחות משלושה חודשים אני עומדת להיות אמא לתינוק. אני יודעת שאני הולכת לחוות דאגה פיזית ונפשית למישהו, כמו שלא חוויתי מעולם. כל מה שהכרתי עד היום הולך להשתנות ברגע. כמעט כל הזמן שיש לי לעצמי, הולך להיות מוקדש לבן שלי. כל סדרי העדיפויות שיצרתי לעצמי עד היום, עומדים להשתנות. שנת הלילה הארוכה שלי עד תשע בבוקר עומדת להתקצר. הרגלי החיים שלי - כמו הגיחות הספונטניות לחברים, לתרגל יוגה או לנגן על הגיטרה כשבא לי, לקרוא ספר על הספה או סתם להתבטל בשמש - יהפכו להיות על תנאי. אוכל לקיים אותם, בתנאי שהתינוק שלי יישן, יעסיק את עצמו לרגע או שמישהו אחר יהיה איתו. כל נושא התעסוקה שלי יקבל מקום חדש, ולא לגמרי ברור לי איך ישתלבו האמהות וההגשמה העצמית שלי.
אמא נולדת
כל פעם שאני חושבת על השינוי שאני וחיי הולכים לעבור מרגע הלידה, אני חושבת, שמזל שחיכיתי עד גיל 36. מזל שהיה לי מספיק זמן כדי לטייל בחו"ל, ללמוד, לעבור חוויות מרגשות. מזל שהיה לי זמן להתבטל, להתמסטל, לחפש את עצמי, לנוע ממקום למקום. זמן לנהל כמה מערכות יחסים זוגיות, ולבסוף למצוא את הגבר שאיתו רציתי להתחתן ולהקים משפחה. מזל שחיכיתי, עד שהרצון להיות אמא הגיע ממעמקי נשמתי.
מזל שהיה לי כל כך הרבה זמן לעצמי, שלא אוכל "להאשים" את התינוק שלי בכל מה שלא עשיתי. ש"בגללו" אני לא אשת קריירה מצליחה. ש"בגללו" אני לא מוזיקאית בינלאומית. ש"בגללו" אני לא תרפיסטית בתנועה. גם לא אוכל לטעון ש"בגללו" לא גרתי אף פעם בניו יורק.
36 שנים אני לעצמי ואני שמחה שמגיע הרגע שלי לפנות בתוכי ובחיי מקום לילד שלי. להעניק לו מחוכמת החיים שצברתי, מהאהבה שהעמיקה בתוכי, מהזמן ומהאנרגיה שלי ומכל המתנות שקיבלתי, בזמן שגידלתי את עצמי.
שמתי לב, שהיצירה האנושית המופלאה הזו שמתרחשת בתוך גופי, יצירה של חיים חדשים, עוררה את כוחות היצירה שלי בתחומים אחרים.
בחודש שעבר שיחררתי לעולם שיר שכתבתי, הלחנתי ואני שרה, באנגלית. שיר אהבה שקט, שהקלטתי רגע לפני שנכנסתי להריון, וביומולדת 36 הרגשתי שזה הזמן להוציא אותו. מעניין, שבמשך שנים אני מקליטה שירים שלי, ודווקא עכשיו עם ההריון, היצירה המוזיקלית שבי נולדה מתוכי אל העולם.
לידה יצירתית נוספת שקרתה לי תוך כדי ההריון, היא לידה של מגזין רדיופוני, שמלווה את ההריון שלי. יצירת תכני המגזין והמפגשים עם האנשים המדהימים שהזמנתי לאולפן הרדיו, מהווים עבורי מעין "קורס הכנה ללידה ולאמהות".
אני מקווה שגם אחרי שיוולד לי ילד אמצא דרכים יצירתיות וחדשות להגשים את עצמי במישורים נוספים לצד האמהות, ושתמיד אזכור להיות גם אמא של עצמי.
אילת מידן, זמרת, שדרנית רדיו ואמא בהרצה:
מגזין "תשעה ירחי לידה" ברדיו "מהות החיים"
>> להאזנה לתכנית "להיות אמא" ברדיו "מהות החיים".
>> למעבר לפרקים נוספים בסדרה "תשעה ירחי לידה"
אני לא זוכרת איפה נתקלתי לראשונה בספר "להיות אמא", שכתבה תמר מור סלע. אני רק זוכרת שנמשכתי אליו, וידעתי שיום אחד הוא יישב אצלי על הכוננית ליד המיטה. הזמן הזה הגיע בפסח, כשאמא שלי קנתה לי אותו כמתנת הריון. את תמר מור סלע אני מכירה עוד מתקופת גל"צ, כשהיינו נפגשות במסדרונות התחנה ומפטפטות על ענייני הרדיו ובעיקר על החיים. אהבתי את האותנטיות שלה, בכל מה שקשור לשיתוף בשלל הרגשות שהיא חווה ביחס לזוגיות, לאמהות, ולהגשמה עצמית.
מורכבות החוויה האמהית "דחקה" אותה לרצות לחקור אותה לעומק, והיא עשתה את זה גם באמצעות שיחות אינטימיות עם נשים שעניינו אותה, שעשו בחירות שונות ביחס לאמהות ולהגשמה העצמית שלהן. דרכן היא קיבלה אישור לכך שזה ממש "נורמלי" לחוות בלבול, קושי וכאב לצד האושר, המשמעות והסיפוק שהעניקה לה האמהות. לכך שהיא מרגישה צורך להעניק לעצמה ביטוי והגשמה, לצד ההענקה האינסופית שלה כלפי ילדיה.
העיסוק שלה כעיתונאית ועורכת הביא אותה ללדת מתוך המסע שעשתה, את הספר "להיות אמא". בספר היא בחרה לשתף את כולנו בסיפורי האמהות המרתקים של הנשים שפגשה, אותם כתבה וערכה באופן כל כך אמיתי ומרגש.
איזה כיף שמור סלע נענתה בשמחה להצעתי להתארח במגזין "תשעה ירחי לידה", ברדיו "מהות החיים", בפרק שהקדשתי לנושא המפגש שבין התהליך של הריון ולידה, לנושא ההגשמה העצמית, התעסוקה והיצירתיות שלנו כנשים.
>> להאזנה לתכנית "להיות אמא" ברדיו "מהות החיים".
>> למעבר לפרקים נוספים בסדרה "תשעה ירחי לידה"
לאתר מהות החיים
